יומיים לאחר ההכרזה על הפסקת האש בין איראן לישראל, שלושת העיתונים הכלכליים הגדולים בישראל אופטימיים. הם משקפים את האופוריה בשוקי ההון בישראל – נכון לימים הראשונים של המלחמה וגם אחריהם. את הפרדוקס הכלכלי שהשתקף בתחילת המלחמה בעליות מדדי הבורסה על אף שהמשק היה סגור במשך שניים עשר ימים, הסביר הפרשן הכלכלי סמי פרץ: “מלחמה עם איראן היא דבר יוצא דופן, אבל מלחמה באופן כללי אינה דבר זר למשק הישראלי”. אוסיף ואומר כי הקונגלומרטים הכלכליים הגדולים בישראל – חברות הנשק, הבנקים, חברות הביטוח וחברות הפיננסים מרוויחות מן המלחמה, כפי שמשתקף מהעליות בבורסה הישראלית.

העיתון “גלובס” חגג את “מכת הפתיחה” הישראלית בטהרן: “הניגוד בין עוצמת הבורסה בת”א לחוסר הכיוון בוול סטריט בלט בשבוע האחרון במיוחד. בניגוד לתחזיות השחורות על כך שמלחמה עם איראן תוביל לנפילות בבורסה המקומית, המשקיעים בת”א, בהובלת הגופים המוסדיים והמשקיעים הזרים, ‘הצביעו ברגליים’ וסימנו ניצחון ישראלי משמעותי על איראן”. ב”כלכליסט” דיווחו על משקיעים זרים שהצטרפו למשקיעים מוסדיים (הבנקים וחברות הביטוח) והחלו לקנות מניות ישראליות לאחר פתיחת הלחימה. לפי חוקרים מהספקטרום הכלכלי-ימני, תנועות במשק הן סימן או קריאת דרך, עליות וירידות כלכליות כאחד, הרווח הכלכלי הפוטנציאלי מהמלחמה מילא תפקיד בחגיגות בבורסה.

מהדיווח ב”כלכליסט” נראה כי חברות הביטוח לא יינזקו. “המעורבות הישירה של המדינה בנשיאת הסיכונים, בעיקר בכיסוי נזקי רכוש באמצעות קרן הפיצויים של רשות המסים, מסירה מחברות הביטוח חשיפות ישירות למלחמה באיראן”. עוד נכתב: “העליות מעידות על ביטחון בניצחונה של ישראל על איראן, או לכל הפחות במימוש פוטנציאל הלחימה לכדי הסכם מספק. החברות שזינקו והעלו את מדד תל אביב 35 הן חברות פיננסיות (בנקים וחברות ביטוח), חברות טכנולוגיה, חברות אנרגיה, נדל”ן ומסחר”.

סיום המלחמה עם איראן הוביל לעלייה חדה של 5.5% בבורסה בתל אביב. הדולר נחלש מול השקל ונסחר ב-3.4 שקל. בעיתונים הכלכליים ציינו כי התקווה שהפסקת האש הזמנית תהפוך הפסקת אש קבועה השפיעה על השווקים הפיננסיים. האופוריה חלחלה מהציבור לשוק הפיננסי.

העלות של המלחמה עוד לא ברורה

לפי הערכות ראשוניות, העלות של הפעלת מערכות הגנה אווירית בזמן המתקפה האיראנית באפריל בשנה שעברה הייתה בין 4 ל-5 מיליארדי שקלים. קשה לאמוד כעת את העלות הכלכלית הכוללת של המלחמה הנוכחית, אולם היא עלולה להגיע למאות מיליארדי שקלים. זאת בשל גידול צפוי נוסף בתקציבי הביטחון המנופחים ובשל גידול בגירעון, שעלותם תגיע כמובן לפתחם של האזרחים בישראל. כבר כיום חולש תקציב הביטחון על שישית מהתקציב הכללי של מדינת ישראל. יש לאן לשאוף: אולי בעתיד יבלע תקציב הביטחון מחצית מתקציב מדינת ישראל.

המחיר הכלכלי של המלחמה מוטל גם על כתפיו של משלם המיסים האמריקאי שלקח חלק במלחמה בין ישראל ואיראן. גורמים אמריקאיים רשמיים מעריכים, כי עלות המלחמה תגיע לעשרות מיליארדי דולרים. כל יום לחימה עלה לארה”ב בערך 700 מיליון דולר. אולם הם מוסיפים ואומרים כי העלות של הנזק בסחר הנפט העולמי הייתה עשויה להיות גדולה יותר. בשל כך, לכל אורכה של המלחמה נמנעו ישראל וארה”ב מפגיעה בשדות נפט באיראן ומצרי הורמוז לא נסגרו לשיט.

ומי משלם? העובדים!

במשך שנים ריפד משטר ההון הניאו-ליברלי הישראלי את החברות הגדולות ופיצה אותן על נזקי המלחמות השונות, אשר הפכו הזדמנות להתעשרות מהירה. העובדים וכלל האזרחים נותרים להתמודד לבד עם הנזקים הכלכליים של המלחמה, עם מדינה נעדרת-נוכחת המציעה להם מתווים מגוחכים שהם אפילו לא פלסטר על פצע. המתווה של בנק ישראל לדחיית תשלום הארנונה בשלושה חודשים לא מסייע לשוכרי הדירות, והמתווה שהוסכם בין האוצר להסתדרות בדבר זכאות לדמי אבטלה לעובדים שהוצאות לחל”ת בשל המלחמה אינו מפצה על הנזק הכלכלי. ח”כ עופר כסיף (חד”ש) וח”כ נעמה לזימי (הדמוקרטים) התבלטו במהלך המלחמה כחברי הכנסת היחידים שהעלו הצעות לפיצוי העובדים שנפגעו כלכלית מהמלחמה.

בכל תרחישי המלחמה, קריסה כלכלית רחבה של הציבור הישראלי לא הובאה בחשבון, לפחות לא ברצינות. הציבור ישרוד איכשהו אבל לא הודות לדברי הרהב שהממשלה מפזרת השכם וערב. בזמן שהממשלה וראשי הצבא שועטים קדימה למלחמה הבאה – הבורסות מאחוריהן. אך החטופים נמקים בשבי בעזה והנזק הכלכלי שסופג הציבור הישראלי והאיראני גדל. וזאת נוסף למספר הרב של ההרוגים והפצועים בשני הצדדים. בכל מלחמה צריך לשאול: מי מרוויח ממנה? התשובה היא: לא העובדים ולא האזרחים בישראל, באיראן ובעזה.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/138287