הבנקים מסרבים להעניק הלוואות בערבות המדינה לעסקים ביישובים ערביים

19 במאי 2020

הבנקים מסרבים להעניק הלוואות בערבות המדינה לעסקים ביישובים הערביים. כך עולה מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת) שנערכה אתמול (שני) בכנסת. הישיבה היא המשך לשורה של דיונים על השפעת הקורונה על תעסוקת ורווחת האוכלוסייה הערבית. הדיון התמקד בהלוואות בערבות מדינה לעסקים באוכלוסייה הערבית ובהשפעות משבר הקורונה על התעסוקה והמצב הכלכלי בחברה הערבית ככלל.

בפתח הדיון אמרה יו"ר הוועדה: "אני מקבלת תלונות רבות מעסקים במגזר הערבי, שטוענים שבקשותיהם להלוואות נדחו על הסף, או שהתקבלו בסכומים נמוכים בהרבה מהסכום המבוקש. העסקים על סף התמוטטות ולא רק שהבנקים לא הקלו את התנאים, אלא הקשיחו את העמדות שלהם".

על פי נתוני קרן ההלוואות של אגף החשב הכללי במשרד האוצר, שהוצגו על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 13% מהבקשות שהוגשו על ידי עסקים להלוואה בערבות מדינה בתקופת הקורונה היו של עסקים הממוקמים בישובים ערביים. עם זאת, מתוך ההלוואות שאושרו, רק 11% היו ביישובים הערביים. כמו כן, סכום ההלוואה הממוצע שניתן לעסקים באוכלוסייה הערבית נמוך בכ-30% מהממוצע הארצי של ובהתאם לכך, סך סכומי ההלוואות שאושרו לעסקים אלה עומד רק על 8% מסכום ההלוואות הכולל שאושר. הממונה על ערבויות המדינה באוצר, עמית מרזאי, אישר את הנתונים ואמר כי עד כה נדחו בסך הכל 10,800 בקשות, מתוכן 60% בישובים יהודיים, 24% במעורבים ו-16% בישובים הערביים.

בהמשך הדיון עסקה הוועדה בקשיים הכלכליים והאבטלה הגואה בחברה הערבית בעקבות המשבר. ח"כ תומא-סלימאן הדגישה ש"רבים מהנפגעים בחברה הערבית הם צעירות וצעירות, בראשם נשים ערביות שאחוזיהן מבין מבקשי העבודה עלה מ-4.5% בשנת 2018 ל-7.7% כיום. קשה לדעת כמה מהגברים והנשים שמצאו עצמם כעת ללא פרנסה יחזרו לשוק העבודה, מתי ובאילו תנאים וכשהמצב קשה, יש מי שמנצל את זה על מנת לפגוע בזכויות ולכפות תנאי העסקה מכפירים על עובדים".

לדברי חיר אלבאז, יו"ר עמותת אג'יק – מכון הנגב :"המצב בדרום קשה יותר גם בשגרה, ובוודאי עכשיו בעת חירום. האירוע הזה תפס אותנו מאוד לא מוכנים. באזורים רבים לא הייתה שום למידה מרחוק כי יש אזורים שלמים ללא אינטרנט. גם מבחינת תשתיות של מים וחשמל שכל כך נחוצים בתקופה כזו. התקופה הזאת חידדה בצורה מאוד ברורה את הצרכים שלא זוכים למענים בכפרים הלא מוכרים. מחלוקת חבילות מזון אנחנו יודעים שהרבה יותר משפחות פונות כעת לקבלת עזרה, ואני מעריך שנראה בשבועות הקרובים גל נוסף של בקשות לסיוע, בגלל העלייה באחוזי האבטלה. יש פחד מגל שני וקושי גדול להתאושש כלכלית מהמשבר".

עו"ד מהא שחאדה סויטאת מעמותת "איתך-מעכי" הוסיפה כי "חלק גדול מהנפגעים בחברה הערבית הם צעירות וצעירים. בין היתר מדובר בנשים שהתפטרו למען טיפול בילדים שנותרו ללא מסגרת. הביטוח הלאומי לא מכיר בזה כסיבה שמזכה בדמי אבטלה, וגם החוק לא מגן על נשים כאלה, שחלקן עדיין לא יכולות לחזור לעבודה, מפני פיטורין". לסיכום הדיון אמרה ח"כ תומא-סלימאן כי "לכאורה אנחנו נמצאים בסוף המשבר ובתהליך של חזרה לשגרה, אבל הרבה דברים השתנו. אנשים ירדו מתחת לקו העוני, התווספו לסטטיסטיקה של המובטלים. בעלי עסקים קרסו והתרסקו ואנחנו עדיין עובדים עם אותם כלים שהיו לפני הקורונה, שעוד אז הייתה לנו עליהם ביקורת. אני מקווה שמשרד העבודה הרווחה אכן מפתח כלים מתאימים למצב החדש ואני פונה אליו שוב – חייבים ללמוד את התוצאות של החודשיים האלה, ולפעול בהתאם בליווי, סיוע וגם באכיפה ובשמירה על זכויות העובדים. כמו כן, אני מבקשת ממשרדי הממשלה ללמוד את האפשרות להקל בחודשים הקרובים על מועצות מקומיות באשכולות הנמוכים בכל הנוגע למצ'ינג ותשלומים למקבלי שירות, כדי לאפשר לרשויות ולאזרחים להתאושש מהמשבר ולמנוע קריסה כלכלית של רשויות, שירותים ועסקים".

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Created by