יו”ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ונשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו פנו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ולשר הפנים משה ארבל בבקשה שיתערבו באופן מיידי בהחלטת רשות האוכלוסין שלא לחדש את הרישיון לתאגידי כוח אדם זרים בענף הבניין.

לדבריהם, אי חידוש הרישיון בגלל מחלוקת כספית בין התאגידים לרשות בנוגע לתשלומי האגרות עבור העובדים בחודשים הראשונים שאחרי פרוץ המלחמה ועצירת העסקתם בישראל של הפועלים הפלסטינים מהשטחים הכבושים. לדבריהם, כתוצאה מהחלטת רשות האוכלוסין, “התאגידים אינם רשאים להעסיק עובדים זרים בענף החל ממועד פקיעת הרישיון, וישנה סכנה לשיתוק אלפי אתרי בנייה ברחבי הארץ”.

בר-דוד וסרוגו הדגישו כי המצב פוגע מהותית ברציפות הפעילות בענף, ועלול לסכן באופן מוחשי את איתנותן הכלכלית של חברות הבנייה ואת יכולתן לעמוד בהתחייבויות מול הרוכשים ומול צדדים שלישיים לרבות ספקים ולקוחות. השניים קראו לשרי האוצר והפנים להתערב בסוגייה באופן מיידי ולדאוג לחידוש הרישיונות. “בטוחנו כי יהיה ביכולת רשות האוכלוסין להגיע להסדר מול כל תאגיד וזאת מבלי לנקוט במהלך דרסטי שמשמעותו הרסנית כלפי עובדים כה רבים”. יצוין שההסתדרות אינה מגינה על מהגרי העבודה המועסקים בענף הבנייה ועל זכויותיהם ואינה אוכפת את ההסכם הקיבוצים שנחתמו בענף החלים על כלל העובדים – ישראלים, פלסטינים, מהגרי עבודה ומבקשי מקלט.

בתוך כך, משרד העבודה פרסם אתמול (רביעי) להערות הציבור המלצות מדיניות “לעדכון שיעורי הניכוי שמשכורתם של עובדים זרים, כך שישקפו את החזר הוצאות המגורים של המעסיקים”. ההמלצות מבקשות לאפשר למעסיקים לנכות מאות שקלים נוספים משכר מהגרי העבודה בענפי החקלאות, הבניין והסיעוד.

כיום מחויבים מעסיקים של העובדים לספק להם מגורים הולמים, בהתאם לתקנות המפרטות את התנאים והדרישות למגורים, כמו אספקת חשמל ומים, שטחי מחיה בגודל מינימלי, מתקנים, ריהוט ומוצרי חשמל. החוק מתיר למעסיקים לנכות סכומים קבועים משכר העובדים כדי לממן את ההוצאות הללו. יצוין שבדומה למהגרי עבודה בענף הבנייה, אין גורם רשמי או ההסתדרות המפקחים על תנאי המגורים של מהגרי עבודה – לרוב בצפיפות ובתנאי תברואה ירודים במיוחד.

כעת מעסיקים רשאים לנכות משכר העובדים סכום שבין 305 ל-560 שקל עבור הוצאות דיור בנוסף, ניתן לנכות עד כ-103 שקל “להוצאות נלוות”. סכומים אלו מבוססים על הצמדה למדד המחירים לצרכן ומדד השכירות. על פי ההצעה החדשה, חישוב סכומי הניכוי יתבסס על סוג המגורים המוצעים לעובד. עבור דירות מגורים, הסכום שיותר לנכות ישתנה בהתאם לאזור המגורים בארץ וישוקף למדד המחירים לצרכן. במקרה של מגורים במבנים יבילים, ייקבע סכום אחיד לכל הארץ. ההצעה כוללת את עלויות הארנונה, מים, חשמל וריהוט כחלק מהוצאות הדיור. כמו כן, היא מבקשת לבטל את ההבחנה בין ענפי תעסוקה שונים ובין מבנים שבבעלות המעסיק למבנים שאינם בבעלותו.

שמואל אורניץ’

לקריאת המכתב המלא של בר-דוד וסרוגו