הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת דנה בנושא הפוליגמיה

10 ביולי 2018

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי דנה אתמול בנושא הפוליגמיה בישראל. מהדו"ח כעולה כי החוק בישראל אוסר על ריבוי נישואים אך לא מבטל אותם אם הם כבר קרו. מבחינת ענישה, כיום ניתן להשית על פוליגמים עונש מאסר של עד חמש שנים ועל מי שמארגן נישואים שכאלו, עונש של עד חצי שנה. עם זאת, כמו לכל עבירה פלילית, גם על פוליגמיה יש התיישנות – לאחר עשר שנים. כך נמסר הבוקר בעיתון "אל אתיחאד".

על פי הדו"ח מתוך יותר מ-6,000 תאים משפחתיים פוליגמיים, כ-76% הם משפחות עם שתי נשים, כ-18% משפחות עם שלוש נשים וכ-6% עם ארבע נשים ויותר. כמו כן, 14% מהנשים הערביות-בדואיות בדרום (מעל גיל 15 ) מדווחות כרווקות עם ילדים – כלומר נשואות בנישואים פוליגמיים ואינן רשומות כך באופן מוסדר. ועוד: גברים ערבים משכילים יותר (12 שנות לימוד), בוחרים שלא לשאת אישה שנייה.

בדיון שנערך לאחר הצגת הדו"ח אמרה עו"ד אינסאף אבו שארב, מארגון איתך-מעקי: "אני מרגישה שכיום יש שינוי ויש דיבור על התופעה בתוך העדה. לא רק הנשים נלחמות אלא שינוי כללי".

לדברי מנהל יחידת בתי הדין השרעיים, ד"ר, איאד זחאלקה, "דת האסלאם מאפשרת ריבוי נשים רק במקרים צודקים. זוהי דת עם ספרות ועם חכמים, היא חלק מהאנושות ומהמודרנה. אני מעריך את הצוות הבין משרדי שכתב את הדו"ח והקשיב לציבור המוסלמי בישראל ונתן להם אפשרות לבטא את עצמם. אנחנו צריכים שותפים לשינוי, רוצים לעבוד  עם ארגונים חברתיים ועם כל הקשת הפוליטית  , רוצים לגייס את כולם. לאישה באסלאם יש מעמד, יש סיוע משפטי, ואפילו השופט חיים כהן, שאין חולק על כך שהוא ליברלי, אפשר לגבר להביא אישה שנייה אם אין לו ילדים מאשתו הראשונה אחרי שנים רבות. יחד עם זאת זכותה של אישה להתגרש מבעלה על רקע רצונו באישה שנייה וצריך לאפשר לה זכות בחירה".

על כך הגיבה יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת): "כל נושא ההסכמה של נשים – לא מדובר בהסכמה אמיתית. בחירה זה מעשה של כוח וכאשר לוקחים מהאישה את הכוח שלה – היא לא באמת יכולה להסכים ולבחור להתגרש".

הפעילה הפמיניסטית ד"ר ראוויה אבו רביעה הוסיפה: "האם נשים בדואיות שוות פחות? אם רוצים לטפל בתופעה צריך לטפל בכולה. מרבית הזוגות הפוליגמיים מתחתנים מחוץ לבית הדין השערי. צריך להטיל את החוק גם על מי שעורך את הנישואים הללו באופן לא מוסדר. ההיתרים האלה לנישואים פוליגמיים במקרים מסוימים- פותחים פתח לנורמה שבה הפוליגמיה מותרת. לא מתקנים עוול בעוול".

איה אלזינאתי עלי סלאח, מוועד הפעולה לשוויון בענייני אישות, הדגישה ש"המטרה היא לפעול למיגור הפוליגמיה, ולא לתת לה הכשר חוקי. התרה של פוליגמיה במקרים חריגים היא חמורה מאוד ולמעשה מאפשרת פוליגמיה. אנחנו מסרבות לכך. 34% אחוזי מהפוליגמיה מתרחשות בכפרים לא מוכרים, שם נשללות מהנשים זכויות אדם. צריך להכיר בכפרים הלא מוכרים ובנשים שנמצאות שם, אך בדו"ח לא הוצעו דרכים אופרטיביות לביצוע . אנחנו לא רואות קשר בין ידיעת העברית והחינוך בגנים לבין פוליגמיה, זוהי חשיבה פטרנליסטית של כותבי הדו"ח כלפי האישה הערבייה. זהו פתח לפגיעה בנשים ובזכויותיהן".

יוסרה אלאעסם העידה ש"רק לפני שבועיים אישה עם 5 ילדים, גילתה שבעלה התחתן בשנית והיא התאבדה. בתי הדיון השערים מצילים את הילדים במקרה זה? מחנכים את הילדים? הילדים הם אלו שסובלים לאחר מכן".

ח"כ תומא-סלימאן אמרה בסיום הדיון כי "אישה ערבייה ובדואית שווה לכל אישה אחרת ולא יכול להיות שבגלל שאין לה היכולת להביא ילדים, או היא הזדקנה – הגבר יכול להכניס עוד אישה למערכת. ראינו שבתופעת הפוליגמיה יש התפתחות טבעית חברתית שהביאה לירידה בתופעה . אז מדוע עדיין צריך לתת לבית הדין השערי היתרים מיוחדים שמאשרים פוליגמיה? זה פותח פתח להתפשטות התופעה ולגליזציה שלה. מדוע הוחלט להתמקד רק בנגב? הבעיה הזו קיימת מתחת לפני השטח בכל הארץ".