ח"כ חנין בדיון על חוק הנאמנות בתרבות: אינה חוקתית ושוללת חירויות

7 בנובמבר 2018

 

ח"כ דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת) אמר אתמול (שלישי) בדיון בוועדת החינוך של הכנסת על הצעת החוק "בנאמנות בתרבות" כי היא "אינה חוקתית. שלטון שנשען על תרבות מטעם הוא שלטון חלש, אבל עד שיבין את זה נשלם מחיר כבד על שלילת החירות והפגיעה בתרבות".

כמו כן, ביקורת משפטית חריפה על התיקון לחוק בעת הדיון בוועדה – הן מצד היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון, והן מצד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דינה זילבר. הוועדה החלה לעבוד על החוק לקריאה שנייה ושלישית, לאחר שאושר ביום שני בקריאה ראשונה ברוב של 55 חברי כנסת שתמכו מול 44 שהתנגדו. החוק אמור להסמיך את שרת התרבות לשלול או להפחית תקציבי תמיכה ממשלתיים ממוסדות תרבות".

יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה (חד"ש), אמר בתגובה לאישור חוק נאמנות בתרבות: "לא פלא שבממשלה שהולכת נגד הדמוקרטיה – שרת התרבות נגד התרבות. רגב רוצה שהאמנות תהיה משרד הדוברות של ממשלת הימין הקיצונית".

הוא הוסיף: "קו אחד מחבר בין החוק הזה לחוק הלאום. מי ששולל את מעמדה של השפה הערבית, גם לא רוצה לראות אותה על הבמות, ומי שמעמיד את היהדות כעליונה מבקש לדכא את היצירה הערבית.

"הצעה הזו היא עוד צעד בדרך של הממשלה לחנוק את המרחב הדמוקרטי. סעיפי החוק נתונים לפרשנות כל כך רחבה שכל מתנגד כיבוש נהיה בוגד, כל משורר ששואל שאלות נהיה מחבל, שחקן שלא ישנן את המסרים כראוי ימצא את עצמו מאחורי הקלעים. רגב, אנחנו לא נאמנים לך. זה לא תפקידם של האזרחים, ובטח לא תפקידה של התרבות".

עו"ד ינון קרא לוועדה לערוך שינויים בחוק כך שיוכל לעמוד בביקורת שיפוטית, כמו לדוגמא ששר נוסף – המשפטים או האוצר – יאשר את שלילת התקציבים, בנוסף לשרת התרבות, והורדת העילה לשלילת תקציבים ממוסדות שלא יציגו את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בטענה שמדובר בעילה "עמומה מדי". "מבט מקרוב על פרטי התיקון ותפיסות היסוד המוצהרות שבבסיסו מגלה שטמונים בו קשיים חוקתיים ניכרים, אשר להערכתי ספק אם יש ביכולתם לצלוח את מבחני הביקורת החוקתית", אמר ינון. "במדינה דמוקרטית המושג נאמנות בתרבות הוא בגדר אוקסימורון. אמן ויוצר במדינה דמוקרטית אמור להיות נאמן לעצמו וליצירתו. שיקולים של נאמנות למדינה אינם אמורים להדריך אותו. אמנות במדינה דמוקרטית היא מטבעה מאתגרת ביקורתית ובועטת, לא אחת חתרנית ופרובוקטיבית – ולעתים אינה ערבה לאוזנו של הקונצנזוס שעליו היא מבקשת לערער".

עו"ד זילבר הדגישה בוועדה: "התיקון המוצע מעורר קשיים של ממש. החוק מקנה סמכויות גורפות עד כדי שלילת תקציבים, תוך כדי יצירת אפקט מצנן וצנזורה עצמית. תרבות היא דמיון חופשי, ויופי, וריבוי קולות, ואומץ, והתרסה, וכנות, וביטוי שאיננו מתחנף שאינו מתאים את עצמו למבחני התאמה שלטוניים. אנחנו משתנים והארץ שינתה את פניה. הימים מביאים לא רק חוקים חדשים אלא מילים חדשות – נאמנות, משילות ועוד. שיח חברתי ופוצע – האם יש מי שנאמן ויש גם מי שבוגד. הבו לנו עם ממושמע ומחונך שחשיבתו אחידה. הנאמנות בתרבות היא אוקסימורון כמו שתיקה רועמת. מגילת העצמאות קוראת להיות עם חופשי בארצנו – בכל, ובעיקר בתרבות, זוהי התורה כולה. המסגרת החוקית שמסדירה את התמיכות הממשלתית – אנחנו משאירים את החוק ההוא שיטפל בכל שאר התמיכות, ורק לנושא התרבות אנחנו מייצרים הסדר ייחודי, שהוא מחמיר יותר ומתנהל בצורה שונה מההסדרים האחרים. עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שהחוק מעורר קשיים של ממש".