כנס חירום במכון ון ליר: לחזק את מעמד השפה הערבית כתגובה לחוק הלאום

9 באוגוסט 2018

כנס חירום התקיים בצהריים (חמישי) במכון ון ליר בירושלים ובמרכזו חוק הלאום הגזעני והשלכותיו על מעמד האזרחים הערבים בישראל ועל השפה הערבית.  הכינוס נערך בהשתתפות ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש – הרשימה המשותפת), שיזם אותו והעומד מאחורי יום השפה הערבית בכנסת. בכנס לקחו חלק נציגי ממוסדות רבים, לרבות אקדמיים וחברתיים, העוסקים בשפה הערבית בארץ ובמעמד הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל.

את הכנס פתח מנהל מכון מנאראת ליחסי יהודים-ערבים במכון ון ליר, ד"ר יוסי מנדל, שהדגיש "למרות שבחוק הלאום נאמר כי מעמד הערבית 'לא ייפגע', בפעול ניתן לקבוע שהפגיעה בערבית ובדובריה כבר מתחרשת. יש להקים חזית להגנת השפה הערבית. אמנם בערבית המילה 'חזית' היא סימן ההיכר של חד"ש – אבל אנו גם זקוקים לחזית להגנת השפה הערבית ודובריה". כאמור, בדיון לקחו חלק נציגים ופעילים משורה ארוכה של ארגונים: האקדמיה ללשון ערבית, האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה, ועדת המעקב לחינוך הערבי, אקדמיה לשוויון, עדאלה, סיכוי, מרכז דיראסת למשפט ולמדיניות, יוזמות קרן ארבהם, הקרן החדשה לישראל, גבעת חביבה, האגודה לזכויות האזרח, ועוד.

הדובר הראשון בכנס היה ח"כ ג'בארין אשר ניתח את העקרונות המנחים את חוק הלאום שמטרותיו, לדבריו, הן שלוש: שלילת הזכות להגדרה עצמית של העם הפלסטיני, שלילית הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67' ומתן הכשר להתיישבות היהודית המפלה ברחבי ישראל ובשטחים הפלסטינים הכבושים. עוד הוא סיפר שניתן היה להוציא מהחוק את הסעיף העוסק בשפה הערבית והקביעה שהיא "שפה בעלת מעמד מיוחד" (במקום מעמדה כשפה רשמית – כפי שהיה מאז 1922). בוועדת חוק הלאום אף היה רוב בקרב חבריה לכך; אבל ראש הממשלה בנימין נתניהו הפעיל לחצים על כמה מחברי הוועדה על מנת שהערבית לא תוצא מהצעת החוק.

ח"כ ג'בארין קרא לחזק את המערכה נגד חוק הלאום ועד לביטולו; ולקדם את הכרזת שנת הלימודים הקרובה בבתי הספר הערביים כ"שנת השפה הערבית". על כך קיימת הסכמה עם ועדת המעקב של הציבורי הערבי ועם ועד ראשי הרשויות.

גישה שונה הציג פרופ' מחמוד גנאים מאוניברסיטת תל-אביב, הנשיא הראשון והמכהן של האקדמיה ללשון הערבית בישראל מאז 2008 .לדבריו לא ניתן יהיה לבטל את חוק הלאום ולפיכך "יש לנצל את ההגדרה בחוק של השפה הערבית כבעלת מעמד מיוחד, כדי להשלים את החקיקה ולקבוע מהו אותו מעמד מיוחד". במסגרת החוק, הציע, יש להנהיג לימודי חובה של השפה הערבית בבתי הספר היהודים מכיתה א' ועד לסוף התיכון.

יו"ר הקרן החדשה לישראל, עו"ד טליה ששון, התייחסה אף היא לתוכנו של חוק הלאום והדגישה "החוק החדש משנה באופן מהותי את ההגדרה של מדינת ישראל כפי שבאה לידי ביטוי במגילת העצמאות. הגדרה חדשה זו פוגעת גם בי, כישראלית-יהודית".

לדברי פרופ' מוחמד אמארה, נשיא האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה, "תפיסת הערבית כבעיה וכמאיימת וביטול מעמדה כשפה רשמית לא יתרמו להיווצרותה של דו-לשוניות דו-סטרית, עברית-ערבית. כאשר הערבית תיתפס כנכס, והשונות הלשונית לא תיתפס כמאיימת על הממסד הימני, יש סיכוי שייווצר פסיפס לשוני, שביסודו דו-לשוניות דו-סטרית. מצב זה תורם לבניית גשרים אמיתיים בין יהודים וערבים לא רק בתוך ישראל אלא גם מחוצה לה".

דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת העברית, פרופ' מיכאיל קרייני הוסיף כי חוק הלאום נולד "בגלל החשש בימין מדרישות השוויון של האוכלוסייה הערבית בישראל ורצונה להיאבק למען השוויון". עוד הוא תקף את דוברי הממשלה באומרו "מי שסבור שניתן לשמור על זכויות אינדיבידואליות תוך פגיעה בזכויות הקולקטיביות מאחז עיניים. כל פגיעה בזכויות הקולקטיביות מביאה לפגיעה בזכויות אינדיבידואליות".

ד"ר אפרים דוידי הציע לכל הארגונים שהשתתפו בדיון ופעיליהם להצטרף להפגנה נגד חוק הלאום שתתקיים במוצ"ש הקרוב בתל-אביב ולהתמיד במאבק על ביטולו המלא של החוק. עוד הציע לפרסם "מדריך למאבק בחוק הלאום", בו דגש הוא על התנהגות הפרט ומאבקו בתוכן החוק במסגרת מקום העבודה, הלימודים או הרשות המקומית.