מרכז אדוה: נטל הסכסוך גדל

9 ביוני 2010

במלאת 43 שנה לשליטת ישראל בשטחים הפלסטיניים, פרסם מרכז אדוה את הדו"ח הדו-שנתי החדש על נטל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מאת ד"ר שלמה סבירסקי. הדו"ח מנתח את הנטל הכלכלי, החברתי, הצבאי, הפוליטי והמדיני של הסכסוך על ישראל.

לדברי המחקר, הכיבוש המתמשך מערער את היציבות הכלכלית, מכביד על התקציב, מגביל את ההתפתחות החברתית, שואב את מרבית האנרגיות של ההנהגה הפוליטית, מערער את הלגיטימציה של צה"ל ומבודד את ישראל בזירה הבינלאומית.

עוד נאמר במסמך שבגלל הסכסוך, המשק הישראלי מתמודד עם שני איומים: משברים עולמיים ומשברים עם הפלסטינים. בשל צירוף זה, בעשור האחרון (2008-2000) גדל התמ"ג לנפש בישראל פחות מאשר בארצות מזרח אסיה ומזרח אירופה, ובקצב דומה לזה של ארצות במערב. אלא שעל מנת להשתוות ברמת החיים לארצות המערב, על ישראל לצמוח בשיעור דומה לזה של מזרח אסיה ומזרח אירופה. הסכסוך עם הפלסטינים מקשה על כך מאוד.

לדברי ד"ר סבירסקי, "ישראל מתגאה בדירוג האשראי שלה, אבל נתוני חברת דירוג האשראי פיץ' מראים כי היא נמצאת במקום ה-40 מכלל ארצות תבל. יתרה מזאת, למרבית הארצות המבוססות יש דירוג של AAA, בעוד שהדירוג של ישראל הוא A". כמו כן, מגלה המסמך שבין 1989 ל-2010 קיבל משרד הביטחון תוספות ייעודיות להתמודדות עם הפלסטינים בסכום כולל של 45 מיליארד שקל – סכום גבוה יותר מן ההוצאה התקציבית השנתית הכוללת של מערכת החינוך ושל מערכת ההשכלה הגבוהה גם יחד בשנת 2009.

ועוד: "הסכסוך המתמשך מאלץ את ישראל שוב ושוב לבחור בין תותחים לחמאה: התרשים שלהלן מראה את היחס בין השינוי בהוצאה הביטחונית ובהוצאה החברתית, בחישוב לנפש, בעשור האחרון. בעקבות קיצוצי האינתיפאדה, ההוצאה החברתית לנפש ירדה במהלך כמחצית העשור אל מתחת לרמתה ב-2000. במקביל, ההוצאה הביטחונית, בחישוב לנפש, הייתה גבוהה במהלך רוב העשור (למעט 2003 ו-2004, שבהן דעכה האינתיפאדה), משהייתה ב-2000. רק בסוף העשור גדלה ההוצאה החברתית לנפש יותר מן ההוצאה הביטחונית לנפש".

המסמך המלא בעברית

שינוי גודל גופנים
ניגודיות