משרד האוצר מבטל את עצמאות הביטוח הלאומי ומסכן את הקצבאות

11 בפברואר 2020

קופת הביטוח הלאומי, כך מעריכים, צפויה להתרוקן תוך 20 עד 30 שנה. אם אומדן זה נכון, צפויה פגיעה קשה בכלל האוכלוסייה בישראל, ובאוכלוסיות המוחלשות בפרט. המוסד לביטוח לאומי הרי אחראי למימוש מרבית הזכויות החברתיות במדינת ישראל – לרוב (אך לא רק) באמצעות תשלום קצבאות. 

    בשנים האחרונות הוגשו לא מעט המלצות להתמודדות עם תחזית קשה זו – אך הן נגנזו. דוגמא בולטת היא המלצות הוועדה לאיתנות פיננסית של המוסד לביטוח לאומי משנת 2012. גם דו"ח מבקר המדינה לשנת 2015 עסק בנושא, וגם ממנו מתעלמת ממשלת הימין לחלוטין. ככל הידוע לא ערכה הממשלה ולו דיון אחד בנושא.

   בקופת הביטוח הלאומי יש כיום 230 מיליארד שקל, ובשנים האחרונות נרשם בחשבונו עודף הכנסות על ההוצאות. במילים אחרות, הגבייה של הביטוח הלאומי גדולה יותר מהיקף הקצבאות שהוא מעביר למיליוני אזרחים. אולם על פי התחזית, בעוד כתשע שנים צפוי המצב להתהפך והקופה תתחיל להתכווץ. לפי האוצר, הסיבה העיקרית לכך היא משקלה ההולך וגדל של האוכלוסייה המזדקנת עקב עליית תוחלת החיים של הקשישים. כפועל יוצא ממגמה מבורכת זו, יצטרכו תשלומי העובדים לממן יותר שירותים וקצבאות עבור הקשישים. הצפי הוא כי בעוד כשבע שנים, בשנת 2027, יעבור הביטוח הלאומי לגירעון שוטף. החל באותה שנה תצטרך המדינה להעביר בכל שנה מיליארדי שקלים שיחסרו לביטוח לאומי.

הכיסים העמוקים של הביטוח הלאומי

   מול תחזיות אלה נשאלת השאלה: מה יקרה כשתתרוקן קופת המוסד לביטוח לאומי? כיצד יוכל להמשיך לשלם לאזרחים קצבאות? האם יופל נטל הקצבאות הכבד על כתפי האזרחים בדמות מסים, או שמקבלי הקצבאות יהיו אלה שיפגעו?

   חסרון הכיס הצפוי של הביטוח הלאומי אינו מדאיג במיוחד את ממשלת הימין. מזה שנים, בניגוד לחוק המחייב להפריד הפרדה מוחלטת בין קופת המוסד לאוצר המדינה, מרשה לעצמה הממשלה לעשות שימוש בעודף התקציבי של המוסד לביטוח לאומי. עודף זה מנוצל למימון הוצאות שוטפות של האוצר.

    האוצר עושה שימוש בכספי הביטוח הלאומי ומנפיק תמורתם איגרות חוב. נכון לשנת 2016 הסתכם חוב המדינה לביטוח הלאומי בכמעט 230 מיליארד שקל. אנשי האוצר מתחמקים מתשובה לשאלה, מדוע חוב עתק זה לא נכלל בחישוב החוב הלאומי של ישראל, ורק הריבית נכללת בחוב. סכום זה מהווה יותר ממחצית תקציב המדינה לשנה זו! 

   בדיוק כפי שפועל מנגנון התלות בסם בקרב מכורים, בכל שנה מופנה העודף התקציבי של הביטוח הלאומי לרכישת אג"ח נוספות. מחציתו מושקע באגרות חוב מסוג עיבל
ומחציתו באגרות חוב הנושאות ריבית משתנה, הנקבעת במועד ההנפקה. חישוב זה פוגע באיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי. חשוב להדגיש שכספי הביטוח הלאומי אינם כספי מדינה, אלא כספים שהופקדו ברובם בידי העובדים והמעבידים ואשר נועדו לאפשר את תשלום הקצבאות.

    ומה יקרה כאשר הדרישה לקצבאות תגדל? למשל, כתוצאה מגידול בשיעור האבטלה, או בשל צמצום בהכנסות המדינה הקפיטליסטית ממיסים בעקבות משבר כלכלי?

    יצוין לזכותו של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ, שהתפטר באוגוסט אשתקד בעקבות הגשת כתב אישום נגדו בחשד למעשים פליליים, כי במהלך כהונתו ניהל מערכה לניתוק קופות האוצר והביטוח הלאומי. אך גם הוא לא הצליח לשנות יחסי הכוח בין הביטוח הלאומי למשרד האוצר. חמור מכך: באוצר סבורים שאין ביכולתו של המוסד לביטוח לאומי לנהל את ענייניו הכספיים. מכך שקרב על עצמאות הביטוח הלאומי יימשך.

    כבר עכשיו קצבאות הביטוח הלאומי אינן נותנות מענה הולם לצרכיהם של האזרחים. מה יקרה  כאשר "לא יהיה כסף בקופה"?

    על ההסתדרות לנקוט עמדה תקיפה יותר בכל הנוגע לעתידו של הביטוח הלאומי ולשמירת עצמאותו. אין לשכוח שבמשך עשרות שנים דאגו ממשלות הימין ו"האחדות הלאומית" להקטין את תשלומי המעסיקים לביטוח לאומי – בעוד תשלומי העובדים נותרו בעינם.

דח'יל חאמד אבו זייד

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב

שינוי גודל גופנים
ניגודיות