נייר עמדה של ארגוני זכויות האדם על חולים הרוצים לצאת מעזה

30 ביוני 2010

נייר עמדה חדש של ארגוני זכויות האדם "רופאים לזכויות אדם", "עדאלה", ו"אל-מיזאן", בוחן את התנהלות הרשויות הישראליות במעבר ארז ביחס לבקשות חולים פלסטינים לצאת מרצועת עזה לצורך קבלת טיפול רפואי, שאינו זמין ברצועה. מהמסמך עולה, כי מדינת ישראל מיישמת מדיניות עקבית המבחינה בין מקרים רפואיים המוגדרים כמסכני חיים לבין מקרים שאינם מערבים סכנת חיים, כבסיס למניעת יציאתם מן הרצועה לצורך טיפול רפואי. לטענת הארגונים, מדובר בהפרה של כללי האתיקה הרפואית והמשפט ההומניטרי הבינלאומי.

הדו"ח מבוסס על ניתוח של מקרי הסירוב של ישראל לפניות של חולים מעזה שביקשו לצאת את הרצועה לצורך טיפול רפואי במהלך שנת 2009. הניתוח חשף מתאם גבוה בין היותו של המצב הרפואי מסכן חיים לבין נטיית הרשויות הישראליות להיענות לבקשה. הדו"ח מדגיש כי גם מקרים רפואיים שאינם מערבים סכנת חיים, ושנדחו על-ידי ישראל, עלולים להיות דחופים מבחינה רפואית, ולהוביל לאובדן איברים חיוניים, לאובדן ראייה ולנכות. לטענת הארגונים, על ישראל לאפשר לכל חולה או פצוע הזקוקים לטיפול רפואי שאינו זמין בעזה גישה לטיפול מחוץ לרצועה ללא עיכוב.

לפי הדו"ח, מדיניות ההבחנה בין חולים, שיושמה לראשונה ביוני 2007, נמשכת עד היום. בחודש וחצי האחרון הגיעו לארגון "רופאים לזכויות אדם" כ-68 פניות של חולים המבקשים לצאת מן הרצועה לצורך טיפול רפואי, זאת לאחר שנדחו על-ידי גורמי הביטחון. מדובר במספר חריג של פניות שנדחו בתקופה קצרה יחסית, אשר כולן נוגעות לטיפולים רפואיים שאינם מצילי חיים. לאחר ש-11 בקשות ערעור פרטניות שנשלחו מטעם "רופאים לזכויות אדם" בשם חולים אלה נדחו על ידי מנהלת התיאום והקישור בעזה, פנה הארגון בבקשה מקובצת לבחון מחדש עוד 28 פניות.

בהודעה שנמסרה מטעם הארגונים העומדים מאחורי הדו"ח נאמר, כי הבחנה בין מצב רפואי מסכן חיים לבין מצב רפואי שאינו מערב סכנת חיים, תוך מניעת הגישה לטיפול רפואי במקרים שאינם מסכני חיים, נוגדת את האתיקה רפואית, לפיה יש לאפשר לכל חולה או פצוע גישה לטיפול הרפואי המיטבי הזמין עבורו, ללא קשר למידת דחיפותו של הטיפול, או לחומרת מצבו הרפואי. כמו כן, ההבחנה הזו מנוגדת לכללי המשפט ההומניטרי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי, המכירים בזכות לחיים, בזכות לשלמות הגוף ובזכות לכבוד האדם, המוכרות כזכויות יסוד גם בדין הישראלי.

לדברי רן ירון, מנהל מחלקת שטחים ברופאים לזכויות אדם, "היד המונעת את הטיפול הרפואי אחראית באופן ישיר למצבם הבריאותי של הנתונים להגבלות התנועה, גם אם לא נגרם על ידה". הארגונים מציינים, כי מדיניות זו נובעת משיקולים הזרים לרפואה. מניעה מכוונת של טיפול רפואי מחולים לשם השגת יעדים פוליטיים נחשבת לענישה קולקטיבית, האסורה על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי. לדבריהם, מדיניות זו מהווה חלק מהמגמה הישראלית להדק את המצור על רצועת עזה, להערים קשיים על תושביה ולהגביל את תנועתם.

לקריאת נייר העמדה

רופאים לזכויות אדם, הוועד נגד עינויים בשיתוף עדאלה, גישה ומועדון הגדה השמאלית, יקיימו ביום ראשון, ה-4 ביולי, דיון מיוחד על מצב האוכולוסיה הפלסטינית בעזה תחת הכותרת "עזה – כאן ועכשיו". בערב יוקרן גם סרט האנימציה הפלסטיני, "פאתנה". לפרטים נוספים על האירוע.