קולות המחאה מכפר יאסיף: נעצרתי בהפגנה למען השלום אבל לא יפרידו בינינו

באתי להפגנת השלום בתל אביב בשבת, 8 ביוני, כי אני מאמינה שדווקא בזמן המלחמה, חשוב במיוחד שערבים ויהודים יפגינו יחד. המטרה המשותפת, להפסיק את המלחמה, היא נכונה בין אם אנחנו יהודים ובין אם אנחנו ערבים, ואני מאמינה במחאות המקדמות פתרון של שלום.
באתי כל הדרך מכפר יאסיף בהסעה להפגנה. כשהגעתי, ראיתי בכיכר הבימה הרבה אנשים טובים, רודפי שלום. דיברנו, התחבקנו, הצטלמנו, תמכנו אחד בשני. מצאו חן בעיני במיוחד השלטים והסיסמאות.
במשך רוב ההפגנה החזקתי מגפון וחזרתי על הסיסמאות שנשמעו מהבמה. לפתע נפסק נאומו של יו”ר חד”ש-תע”ל, ח”כ איימן עודה, ושמענו שוטר המודיע שיש לנו 5 דקות להתפזר. מייד לאחר מכן התקשרה אלי חברה מטמרה ומסרה, כי האוטובוס הגיע לכיכר וצריך ללכת. התחלתי ללכת לכיוון עגלת הציוד של חברי חד”ש, כדי להשיב את המגפון. פתאום החל לובש מדים לדחוף אותי אחורה. אמרתי לו: “אל תדחוף אותי, אני לא עושה כלום, אני המשיך לדחוף. נבהלתי וזרקתי את המגאפון, שנפל צמוד לעגלה, אך לא פגע באיש, בטח שלא בשוטר.
שטפי דם וחבלות
מכאן התחילה סאגה אלימה שלא ציפיתי לה. השוטר ממש הניף אותי באוויר וזרק אותי על הרצפה בכוח. מפגינות דאגו לי, נבהלו וקפצו לשאול אותי מה מצבי. נחבלתי ביד וברגל, ירד לי דם בכף הרגל ובברך, וגם היד התמלאה בשטפי דם. הכתף נחבלה, הצלעות כאבו. כמו ששוטרים יודעים לעשות – קבלתי מכות יבשות שלא רואים, אבל הכאבים קשים, קשה לנשום.
קמתי, ניגשתי לשוטר הדוחף, ואמרתי לו: “תראה מה עשית לי”. השוטר הסתכל עלי ומיד זרק אותי שוב על הרצפה, באותו אופן בדיוק כמו לפני כן. המקומות בהם נחבלתי קודם היו נפוחים יותר, רגישים יותר ומדממים יותר.
כאשר השוטרים שחררו אותי, הלכתי לחפש את הטלפון הנייד שלי, שאבד במהלך הגרירה והדחיפות. בעוד אני מודה למפגינה שמצאה את הטלפון, אותו שוטר זיהה אותי שוב, תפס אותי ביד וגרר אותי חזרה לעבר עמדת הנואמים, אחז בכתף שלי כשהוא מאחורי והפיל אותי אחורה על הארץ, באותו מקום כמו בשתי הפעמים הקודמות. בקטע הזה כבר אמר לי השוטר שאני “חשודה בתקיפת שוטר”. עשרה שוטרים הקיפו אותי ועמדו מעלי, דחפו את כל מי שבא לעזור לי.
“מה זה? משוגעים?”
בחקירה אמרו לי שאני תקפתי את השוטר ופגעתי בראשו עם המגאפון. אמרתי להם שיש סרטון, אבל לא היה לי טלפון להראות להם. בסוף שוחררתי בערבות. למחרת הלכתי לבית חולים. הרופא שבדק אותי אמר: “מה זה? משוגעים? מה עשו לך בגוף שלך?”.
ככה פועלת המשטרה להפריד בינינו. רוצים שהיהודים יאמינו שכל הערבים נגדם, ושאנחנו הערבים נאמין שכל היהודים נגדנו, ושלא נעז להגיע להפגנות בתל אביב. בהפגנות משותפות אנחנו מוכיחים את ההיפך. לא תפרידו בינינו. לא למלחמה, כן לשלום!
עוד בנושא: https://zoha.org.il/130039