תיאטרון יפו העברי-ערבי, מהתיאטראות פורצי בדרך בישראל, מציין השבוע 25 שנות פעילות בשורה של מופעים. אלה כוללים יצירות מקוריות ורב-תרבותיות המקרבות בין תרבות עברית, ערבית ומזרח-תיכונית. בין ההפקות המוצגות כעת: גרסה חדשה להצגה זוכת פרס התיאטרון הישראלי “געגועים” העוסקת בגלות, בגעגועים והמשחקי זהות עם תצריף רב-תרבותי של שחקנים: יהודים וערבים, ותיקים ועולים חדשים.

יצוין שב-25 שנות קיומו, הפיק התיאטרון יותר מ-80 הצגות דו-לשוניות ואירח למעלה מ-200 אירועים משותפים. בין ההצגות והמופעים הבולטים והמצליחים של התיאטרון לאורך השנים ניתן למנות להיטים כמו “אום כולתום” (בכיכובה של גלית גיאת), “לילות יפו – הערב רוקדים”, “פעפעג’ינה”, והגרסה המחודשת ל”מלכת אמבטיה”, העולה בהצלחה רבה בשנה האחרונה בביצוע אנסמבל שחקנים ערבים.

המייסד, המנכ”ל והמנהל האמנותי של תיאטרון יפו, יגאל עזרתי, מסר: “העימות המתמיד בין יהודים וערבים בחלקת האדמה שלנו מייצר אתגר לרעיון החברה המשותפת. יפו כעיר מעורבת מייצרת בעצמה, מסיבות רבות, סגרגציה תרבותית. תיאטרון יפו הערבי-עברי שם לו למטרה לקרב בין התרבויות ולחפש את המשותף תוך כיבוד הדדי של השוני.  התיאטרון הוא מוסד תרבותי ייחודי בו עובדים יהודים וערבים בשותפות מלאה ושווה ביצירה משותפת. יחד מתמודדים עם שאלות של חברה, זהות ומקום. כתוצאה מכך התיאטרון הוא מודל ייחודי לחיים משותפים”.

במוצאי שבת הקרוב צפויה ההופעה “כשהאדמה רועשת” – פרויקט מיוחד שהופק בעקבות המלחמה בעזה. עבור מופע זה, הוקמה קבוצה של ארבעה כותבים ערבים צעירים וארבעה כותבים יהודים צעירים שעסקו בהיבטים שונים של 7 באוקטובר והאירועים שאחריו. על בסיס הסדנה כתב כל אחד מהם סצנה בת כ-10 דקות ויחד בנו מחזה של כ- 80 דקות.  הכותבים הם:  עדן אוליאל, עלא דקה, נמרוד דנישמן, אלמה וייך, ביסאן טיבי, סמירה סרייה, אמיר פתר ומוחמד קונדוס. מנחים: ראודה סלימאן ומוטי לרנר.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/118112