מאת לירן רזינסקי. פורסם ב”העוקץ”.

היום ינהרו ארכיאולוגים, אנשי מדע, פקידים ומכובדים שונים לאתר עיר דוד כדי להשתתף בכנס הארכיאולוגי השנתי שמארגנת עמותת הימין הקיצוני אלע”ד, דרך אחת משלוחותיה. הם יסיירו במקום, יאזינו להרצאות, ישתתפו בדיונים וישתו קפה בהפסקות. אבל הם יעשו עוד משהו; הם יטהרו – בממלכתיות שלהם, בסמכותם המדעית – שרץ התנחלותי ומסוכן שראוי היה לו להישאר מוקע.

בימים האחרונים נעמדו אנשי הממסד האדיר של מועצת יש”ע ושליחיהם, במשרד ראש הממשלה ובמשרד התרבות, על רגליהם האחוריות מול מכתב צנוע של חבורת שחקנים, כמעט נטולי השפעה, שסירבו להופיע באריאל. מדוע התגובה המבוהלת הזו? משום שהמכתב הזה, הם הבינו היטב, מאיים על הלגיטימיות של ישיבתם שם, לגיטימיות שהם מטפחים שנים רבות כל כך. ואכן, גם הקרב בסילוואן הוא על לגיטימיות. הכנסים הארכיאולוגיים, החזות המכובדת, הממלכתית, הפסאדה המדעית, כל אלו מטרתם להפוך את ההתיישבות המסוכנת והמופרכת בלב שכונה פלסטינית מוכת עוני ללגיטימית.

מהצהרותיהם וממעשיהם של ראשי עמותות המתנחלים השונות וביניהן אלע”ד, נראה שמטרתם היא להקיף את העיר העתיקה בטבעת התנחלות יהודית ולהביא לכך שלא יתאפשר הסדר מדיני בירושלים – ואם לא שם, מטבע הדברים גם לא בשום מקום אחר. המעשה המסוכן הזה, שממשיך בסילוואן, בהר הזיתים, בשייח’ ג’ראח ובמקומות אחרים, צריך להדיר שינה מעיניו של כל ישראלי חפץ חיים המעוניין שילדיו יחיו במקום הזה; במקום זאת, הוא זוכה לשיתוף פעולה אבסורדי – ונוכחות בכנס הזה היא דוגמה לשיתוף פעולה כזה – של ממשלות ישראל.

התמיכה ההזויה הזו בהתיישבות בסילוואן היא אות ומופת למצעד האיוולת של ממשלות ישראל. העובדה שאתר ארכיאולוגי משמעותי במקום כה רגיש נמסר, באופן חסר תקדים ובניגוד לדעתם של הגורמים המקצועיים, לידיים פרטיות של גוף קיצוני, שארכיאולוגיה משמשת אותו ככלי אידיאולוגי, היא מופרכת ובלתי קבילה. הארכיאולוגיה בסילוואן היא כלי בשירות ההתנחלות, כלי יעיל הרבה יותר מהשתלטות איטית על בתים ונכסים. בזכותה, הצליחו אנשי עמותת אלע”ד (שכבר כמעט אינה מוזכרת בפרסומים של אתר עיר דוד, משום שהבינה שתצליח יותר אם תצניע את זהותה), בסיוע מסעות יחסי ציבור עתירי מזומנים, וקמפיינים פרסומיים אדירים, לא רק להשתלט על שטחים נרחבים בסילוואן, אלא גם להכשיר את תכניתם המסוכנת ולהביאה כמעט אל לב הקונצנזוס. משם, הם מקווים, יהיה בלתי אפשרי להוציא אותה, וייהוד סילוואן ומזרח ירושלים יהפוך לעובדה.

מאות אלפי הישראלים המבקרים באתר, חיילי צה”ל ותלמידי בתי ספר המקבלים דרך קבע הדרכות בעיר דוד משרתים גם הם, בעצם בואם לשם, ביצירת מראית העין של נורמליות, ואת מטרותיה של עמותת אלע”ד: השתלטות – כמעט בכל אמצעי – על שטחים נרחבים בסילוואן ובמזרח ירושלים. התמונה שהם מקבלים מעוותת לחלוטין, ולא רק בשל דגש היתר בהצגת הממצאים על תקופה אחת מסוימת, תקופת בית דוד. הבעיה היא חמורה יותר. הם לא רואים פלסטינים בסיור שלהם, הם לא יודעים שהם נמצאים בכפר בן ארבעים אלף פלסטינים, הם לא יודעים שהמנהרות שהם צועדים בהן עוברות מתחת לבתי הכפר ותכופות מביאות לקריסות מסוכנות במבנים.

הם לא יודעים שכדי לאפשר את הפרויקט כולו מפעילים מתנחלי סילוואן מיליציה – אין לזה שם אחר – צבא מאבטחים פרטי (ממומן מכספי משלם המיסים!), המטיל אימה על תושבי הכפר ושמג”ב והמשטרה מתואמים עמו. כל אותם מבקרים לא יודעים, למשל, שההשתלטות על בתים בכפר לצורך הרחבת האחיזה היהודית שם נעשית לעתים בדרכים נכלוליות, פסולות, דרכי מרמה וגזל; הם לא יודעים שרשויות המדינה, לרבות האפוטרופוס הכללי, מנהל מקרקעי ישראל, רשות הגנים הלאומית, קק”ל, רשות העתיקות, עיריית ירושלים, המשטרה ומג”ב, משתפות כולן פעולה עם הפרויקט של ייהוד כפר סילוואן.

הם לא יודעים למשל, שלפני כחודשיים (27.6.10), אחרי שהמתנחלים הודיעו שהם מתכוונים להשתלט בכוח הזרוע על בית שהם חפצים בו, בית משפחת אבו נאב, פתחו אנשי המיליציה בירי אש חיה באוויר, בלב הכפר הצפוף, וכוחות מג”ב שסייעו להם ירו אש חיה, כדורי גומי על התושבים ורימוני גז לתוך חלונות הבית ששהו בו עשרות אנשים, נשים וילדים, חסמו את הדלתות ומנעו מהם לברוח מהגז החוצה, ולא אפשרו לאמבולנסים להתקרב משך זמן רב. הם לא יודעים שילד כמעט איבד את עינו ואשה הרה הפילה כתוצאה מכך. הם לא יודעים שהמשטרה עורכת מעצרים נרחבים של ילדי הכפר, בני 13 ו-14, שמרטיבים במיטותיהם בלילות מפחד. הם צועדים באתר שמשווק להם כפנינה תיירותית עולמית, תקופת התנ”ך קמה לתחייה. אידיליה בארץ הקודש.

אם יש דבר שהעוול, הכיבוש והנישול שונאים, זה את אור היום. טוב להם לפעול את פעולתם במחשכים. שנים רבות, רבות מדי, התקדם הפרויקט של ייהוד מזרח ירושלים ונישול תושביה הפלסטינים במחשכים: במחילות עיר דוד, ברכישות בתים מפוקפקות, בהסכמים שבקריצה עם הרשויות, בתצהירים כוזבים. התקופה הזו נגמרה. המחאה האדירה המתעצמת בשייח’ ג’ראח, כמו זרקור ענק המכוון על העוולות שמייצרות עמותות המתנחלים בסיוע רשויות המדינה במזרח ירושלים, חושפת אותן לעיני הציבור. לא נוח למייהדי מזרח ירושלים באור המסנוור. לא בשייח’ ג’ראח ולא בסילוואן. ביוני השנה היינו שם, פעילי סולידריות שייח’ ג’ראח, מעל שמונה מאות איש, ההפגנה היהודית-ערבית הגדולה בהיסטוריה של סילוואן, וקולנו נשמע. גם באפריל היינו שם, מול מצעד השנאה של ברוך מרזל וחבר מרעיו הכהניסטים. שבועות רבים שהינו שם, ערב ערב על הגגות, מתעדים את העוול ופועלים לצד תושבי סילוואן הפלסטינים כנגד מנשליהם ותוקפיהם.

גם ביום רביעי הקרוב נהיה שם, בשעה 15:30, תנועת סולידריות שייח’ ג’ראח ופעילים נוספים, מול הכנס הפסיאודו-הארכיאולוגי של עמותת אלע”ד, כדי לנתץ את תחושת הנורמליות הזו, לקרוע את המסכות, ולהוציא את הנישול האיטי בסילוואן לאור. בואו להפגין איתנו ולקרוא, כפי שאנו עושים בשייח’ ג’ראח מדי שבוע, “אין לכם שום בושה? אין קדושה בעיר כבושה!”