בית הדין הגבוה לצדק, בהרכב השופטים נאור, מלצר ודנציגר, ידון ב-30 ביוני בעתירה של תנועת גוש שלום לפרק את “ועדת טירקל” ולהקים במקומה ועדת חקירה ממלכתית בעלת סמכויות מלאות. על העתירה חתומים בשם גוש שלום חבר הכנסת לשעבר אורי אבנרי ודובר גוש שלום אדם קלר. מייצגים את התנועה עורכי הדין גבי לסקי, לימור גולדשטיין ונרי רמתי.

הטיעון העיקרי בתשובה שהגישה לבית המשפט פרקליטות המדינה היא שלממשלה ישנה זכות בלתי מוגבלת לקבוע אם בכלל לחקור אירועים, בידי מי להפקיד את החקירה ואיזה סמכויות לתת לחוקרים, וכי בעבר דחה בג”צ עתירות שביקשו לכפות על הממשלה הקמת ועדת חקירה ממלכתית. כמו כן מתארת הפרקליטות בתשובתה באריכות רבה את המשא ומתן שניהלה הממשלה עם ממשלת ארצות הברית, שתחילה נטתה לתמוך בועדת חקירה בינלאומית מטעם האו”ם ולבסוף העניקה ברכתה להקמת ועדת טירקל. פרקליטות המדינה אף טרחה לצרף כנספח לתשובה שהגישה לבג”צ את הודעתו של דובר הבית הלבן בנושא זה ותמליל מלא של ראיון טלוויזיוני של שגרירת ארה”ב באו”ם.

“תשובתה של פרקליטות המדינה חושפת את המטרה העיקרית להקמתה של ועדת טירקל: לא הרצון לחקור מה קרה על סיפון הספינה וכיצד נהרגו תשעה מנוסעיה, אלא הכוונה לרצות במחיר הזול ביותר את הממשלות ודעת הקהל בעולם, ובמיוחד את ממשלת ארה”ב” אמר אבנרי. “לממשלת ארה”ב מערכת שיקולים משלה, הקשורים באינטרסים אסטרטגיים כלל עולמיים ואולי גם בשיקולים פוליטיים פנים אמריקאים של הבחירות הצפויות שם בנובמבר” הוסיף.

לדבריו “לנו, כאזרחים ישראלים הפועלים לשינוי החברה והמדינה בה אנו חיים, יש אינטרס עליון משלנו: שתקוים חקירה יסודית ובלתי תלויה בנסיבות בהן התרחש מחדל מדיני וצבאי חמור, שגרם לשפיכות דמים שניתן היה למנוע, אשר פגע פגיעה חמורה במעמדה של ישראל בעולם, ואשר תוצאותיו לטווח ארוך עלולות להמשיך להתגלגל עוד שנים רבות. רק לחקירה יסודית ובלתי תלויה כזאת יש סיכוי למנוע שמחדל כזה וגרועים ממנו לא יתרחשו שוב ושוב. עם כל הכבוד לממשלת ארצות הברית, אין לה סמכות לוותר בשם אזרחי ישראל על חקירה שהיא חיונית להבטחת נורמות ציבוריות ראויות במדינת ישראל”.

גוש שלום סבורה ש”האנשים המכובדים שכונסו בוועדת טירקל” לא יוכלו לבצע חקירה כזאת, אפילו אם ירצו, כי המשלה לא נתנה להם את הסמכויות הנדרשות לכך. אבנרי הוסיף “איני שותף כלל וכלל לאמון המוחלט שנותנת פרקליטות המדינה בחקירה הפנימית שמנהל הצבא את מעשיו שלו ואשר יוגשו ‘כזה ראה וקדש’ לוועדת טירקל בלי שתהיה לחבריה כל יכולת לבדוק אותם בדיקה עצמאית. הכלל שמבקשת פרקליטות המדינה משופטי בג”צ לאשר, בסעיף 31 לתשובתה – כי תחקור לוחמים על פעולותיהם צריך להתבצע רק בתחקיר שמבצע הצבא עצמו וכי דברים שנאמרו במסגרת תחקיר כזה כלל לא יועברו לגורמים שמחוץ לצבא – הוא כרסום מסוכן בעקרון של פיקוח הרשות האזרחית על הצבא, שהוא אבן יסוד לכל משטר דמוקרטי”.

בסעיף 16 לתשובתה קובעת פרקליטות המדינה כי רק הנוסעים על סיפון הספינה “מאווי מרמרה” נפגעו מהשתלטות החיילים הישראלים על הספינות. קביעה זו עומדת בסתירה לעדויות רבות שפורסמו בכל רחבי העולם על התנהגות ברוטאלית של החיילים גם כלפי נוסעי הספינות האחרות, גם אם למרבה המזל לא הביאה בספינות האחרות לאבידות בנפש. יתר על כן, בעצם הבאת טענות עובדתיות בנושא בו אמורה הועדה לחקור ולהביא מסקנות מעידה פרקליטות המדינה על חוסר הרצינות בהתייחסותה לחקירה שהועדה אמורה לקיים.

“המנדט שניתן לוועדת טירקל בידי הממשלה”, אומר אבנרי, “הוטל עליה לחקור ולדווח על ‘הפעולות שננקטו בידי מארגני המשט והמשתתפים בו וזהותם’. בפועל, פועלת הועדה כבר יותר משבוע ולא ידוע על כל ניסיון שהוא שעשתה לבוא בדברים עם מארגני המשט והמשתתפים בו ולגבות מהם עדויות. הועדה לא הציעה למשתתפי המשט לבוא להעיד בפניה בישראל כשהם נהנים מחסינות מפני מעצר בידי משטרת ישראל – וכלל אין בידי הועדה סמכות להציע חסינות שכזאת.

“כמו כן לא הודיעה הועדה על נכונות לצאת לחו”ל ולשמוע שם עדויות ממארגני ומשתתפי המשט – ושוב, כלל לא הוענקה לוועדה הסמכות לפעול ולגבות עדויות מחוץ לגבולות המדינה. מכל זה מתגבר החשש כי כוונת הועדה לדון, לקבל החלטות ולפרסם דו”ח על הפעולות שננקטו בידי מארגני המשט, המשתתפים בו וזהותם – כל זאת מבלי לשמוע כלל את עדויות האנשים בהם מדובר, דבר אשר מראש שולל כל אמינות מכל דו”ח שתפרסם הועדה בסופו של דבר בנושא”.