restbet restbet tv restbet giriş restbet restbet güncel restbet giriş restbet restbet giriş restizle betpas betpas giriş pasizle betpas betpas giriş pasizle iskambil oyunları rulet nasıl oynanır blackjack nasıl oynanır evden eve nakliyat malatya rent a car malatya rent a car parça eşya taşıma evden eve nakliye şehirler arası nakliyat ofis taşıma sex shop istanbul sex shop ataşehir sex shop eşya depolama uluslararası nakliyat ev depolama nakliyat eşya depolama tuzla eşya depolama eşya depolama fiyatları depolama istanbul eşya depolama şirketi ofis taşıma bostancı nakliyat üsküdar nakliyat şehirler arası nakliyat şehirler arası nakliyat ücretleri şehirler arası nakliyat

דורשים לחשוף את פרטי הסכם הסחר הבינלאומי טיס”א שייפגע בעובדים

1 בדצמבר 2016

ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה אתמול (רביעי) לדיון בהסכם הרב לאומי לסחר בשירותים טיס”א. מדובר במשא ומתן המתקיים בז’נבה שנועד ליצור הסכם בינלאומי לסחר בשירותים, להוריד חסמים ולהקל על יצואני השירותים מהמדינות שיחתמו על ההסכםברוח הגלובליזציה הקפיטליסטית. הדיון התקיים לבקשת חברי הכנסת דב חנין (חד”ש – הרשימה המשותפת) ותמר זנדברג (מרצ). ח”כ חנין, שמילא את מקומו של היו”ר, אמר בפתח הישיבה כי “מדובר בדיון בהול מכיוון שאנחנו מבינים שקורה משהו דרמטי וגדול,בזמן שאנחנו עסוקים בחוק ההסדרה וחוק ההסדרים יש חשש שמישהו מסדר אותנו בגדול”.

הסכם טיס”א הוא הסכם סחר חופשי המוצע ונידון בין ארה”ב, האיחוד האירופי ו-21 מדינות נוספות, כולל ישראל (רובן באמריקה הלטינית ובמזרח אסיה, וכן טורקיה ופקיסטאן). מדובר בהסכם חשאי שנידון במשא ומתן שקט בין ממשלות ותאגידים, ופרטיו לא נחשפו, אף שפורסמו הדלפות מתוכו באתר ויקיליקס, בעיתון הקומוניסטי הצרפתי “הומניטה” וחלקן פורסמו באתר קרן התחקירים הישראלי. הממשלות אינן מעלות את ההסכם לאישור הפרלמנט שלהן והוא גם לא הובא לאישור הכנסת.

ההסכם חל על 70% ומעלה מהפעילות הכלכלית במדינות מפותחות ובכללן ישראל. ההסכם אמור לקבוע סטנדרטים אחידים לרגולציה הממשלתית על חברות בתחומי השירותים. קיימת אפשרות שחברות יוכלו לתבוע ממשלות שיטילו עליהן הגבלות מיוחדות על הפרה של ההסכם. קיים חשש שההסכם יתערב גם במיסוי שמוטל על החברות, ויהווה התערבות זרה במיסוי; שהוא יתערב בשכר שהמדינה וארגוני עובדים רשאים לחייב חברות לשלם, ויפגע בזכויות עובדים; שהוא יתערב ברגולציה על תרופות,ציוד רפואי וחברות שנותנות שירותים רפואיים, ויביא להפרטה ולהתייקרות של שירותי רווחה, שירותים רפואיים ואף לפגיעה בחולים.

2016-11-30_221702

מאות אלפים מפגינים נגד הסכם טיסא במרכז מונטבידאו, בירת אורוגוואי (צילום: אל פופולר)

ח”כ חנין אמר הבוקר בפתח הישיבה ש”מאחורי הגב של הכנסת מתנהל מהלך עצום, ללא שקיפות ודיון ציבורי, שכולל אפשרות לפגיעה בזכויות יסוד, ובמסגרת ההסכם הזה המדינה מחויבת אליו גם אם הוא יפסל בזירה המשפטית. ההסכם הוא הגדול מבין שלושה הסכמי סחר בינלאומיים ועוסק בכל תחומי השירותים וחל על תקשורת, פיננסים, בריאות, חינוך וכל דבר שהוא לא מוצר פיזי. הוא כולל מנגנונים שפוגעים בזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה מפני אינטרסים של תאגידים רב לאומיים”.

ח”כ חנין הדגיש שעל פי ההסכם המתגבש אסור יהיה לדרוש מתאגיד זר להשתמש בתשומות מקומיות, להעסיק אנשים מקומיים,לפתח מקומות עבודה ועוד. “ההסכם כן מתעסק בהפרטה למרות שמשרד הכלכלה אומר שלא, הוא קובע שברגע שהמדינה הפריטה משהו היא לא תוכל לחזור בה”. ח”כ זנדברג הוסיפה: המו”מ הזה הוא אחד הגדולים שקורים ביחס בין ישראל לעולם, שאנחנו לאיודעים עליו כלום. ההסכם הזה, בניגוד לטענת משרד הכלכלה, מאפשר הפרטת שירותים בתחום האנרגיה, התקשורת ועוד לתאגידים זרים ואין דרך חזרה. משרד הכלכלה קורא להפרטה בשם חדש ומכובס: מניעת אפליה של תאגידים זרים. מדינת ישראל מתכוונת להתחייב ליציבות רגולטורית, שבג”ץ פסל במתווה הגז”. לדברי ראש מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, אוהד כהן, “המשא ומתן נמצא כרגע בהקפאה בגלל שינויים פוליטיים כאלה ואחרים, כל המדינות השותפות לתהליך מבינות שנדרשת עוד עבודה ואין נקודת סיום ברורה לתהליך. כמו כל מו”מ שישראל מנהלת, מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה מוביל יחד עם כל המשרדים”.

החוקר אמנון פורטוגלי ממכון ון–ליר אמר כי אנחנו חיים בעולם שמשתנה בקצב מסחרר, ולא ייתכן שהמדינה לא תשמור לעצמה זכות לבצע רגולציה שתתאים עצמה להתפתחויות האלה. “תאגיד שיש לו בעיה איתנו כי חוקקנו חוק שלא מוצא חן בעיניו שיתבע את המדינה בבית המשפט שלה כאן, ולא בפני בוררות כי בוררות זה טריבונל של 3 עורכי דין שמקבלים כסף”, הסביר. ערן הילדסהיים, שחשף את הסיפור במסגרת קרן התחקירים, סיפר: “עבדנו על התחקיר במשך חודשים ואם הכל היה פרוס בפנינו זההיה יכול להיגמר ביום וחצי. משרד הכלכלה אומר שהכל מפורסם באינטרנט, אבל אין שום דבר אינפורמטיבי. העברתי למשרד 15שאלות וקיבלתי שתי תשובות”. הוא שאל האם פרטי ההסכם אכן יהיו חסויים גם 5 שנים לאחר אישורו בממשלה, וראש מינהל סחר חוץ כהן השיב כי זה לא נכון. עם זאת כהן הוסיף כי הפרוטוקולים לא יחשפו, כדי לא לחשוף את עמדות המדינה ולפגוע במשא ומתן עתידי להסכמים אחרים.

“לא ייתכן שממשלת ישראל תחתום על הסכם סחר ענק, עם השלכות אדירות על הכלכלה הישראלית, עם השלכות על הדמוקרטיה והמנהל התקין של המדינה, בלי לשתף את הציבור”. כך אמר בדיון רכז הפעילות המקומית של המשמר החברתי, יוסי צרפתי. לדברי צרפתי: “אנחנו דורשים שני דברים: אחד – לחשוף את כל המסמכים הרלוונטיים ולפרסם אותם. לא ייתכן שהסכם כל כך גדול ומשמעותי ייחתם במחשכים, בחדר סגור בז’נבה, בלי שבכלל נדע מה כתוב בו. והשני – שאתם, חברי הכנסת, תעשו הכל כדי שההסכם יובא לאישור הכנסת. שהכנסת תוכל לדון בו וכדי שהכנסת שנבחרה לייצג את הציבור תחליט אם לאשר אותו”. יצוין שהמשמר החברתי דורש לחשוף את כל פרטי ההסכם ולהביא אותו לאישור הכנסת.

ח”כ חנין סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה קוראת לממשלה לבחון מחדש את השתתפותה של ישראל בהסכם. “אנחנו רוצים להבין מדוע הממשלה מעריכה שההסכם הוא טוב, לכן הוועדה דורשת מהממשלה מסמך ובו נימוקים מפורטים בעניין. כמו כן דורשת הוועדה ממשרד הכלכלה תשובות באשר לשאלה מדוע לא ניתן לפרסם את עמדת ישראל במסגרת המשא ומתן ומדוע לא ניתן יהיה לפרסם את הפרוטוקולים לאחר אישורו”, אמר ח”כ חנין. הוא אף קרא לציבור להעביר באמצעות הוועדה שאלות נוספות למשרד הכלכלה, ודרש מנציגי משרד הכלכלה לעדכן את הוועדה באשר לכל התקדמות במשא ומתן.

עוד בנושא:

http://act.zazim.org.il/sign/tisa2_he