הכרה במדינה הפלסטינית – מהלך של צדק ושלום
היוזמה הפלסטינית להכרה של האו”ם במדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 1967 ולחברותה המלאה באו”ם – היא צעד נכון ומוצדק, המשרת את עניין השלום באזורנו. הלשכה הפוליטית של מק”י מצפה, שמדינות העולם יתמכו בבקשה החשובה הזאת.

מחמוד עבאס (אבו מאזן), הנשיא הפלסטיני, הגיש את הבקשה למזכ”ל האו”ם למרות שארצות הברית והאיחוד האירופי הפעילו עליו לחץ כבד ביותר. ביטוי בוטה ללחץ הזה היה הנאום המתחנף לממסד הישראלי ולממסד היהודי בארה”ב, שנשא הנשיא אובאמה בעצרת הכללית של האו”ם. הנאום הזה והניסיון להניא את פלסטינים מיישום החלטתם להגיש את בקשתם למועצת הביטחון – הם אישור נוסף לעמדת מק”י, לפיה גם באזורנו, מדיניות ארה”ב אינה הפתרון, אלא הבעיה.

התשואות הרמות, בהן התקבל נאום אבו מאזן בעצרת האו”ם, שבות ומוכיחות, כי לחזון העצמאות הפלסטינית בקווי 67′ יש תמיכה בינלאומית רחבה ביותר. זה מקור עידוד לעם הפלסטיני ולשוחרי השלום בישראל ובעולם כולו, הנאבקים לסיום הכיבוש שהחל ב-67′.

הלשכה הפוליטית של מק”י מוקיעה את מדיניות הסירוב וההתגרות של ממשלת נתניהו- ליברמן-ברק, עליה שב והצהיר בעצרת האו”ם ראש הממשלה נתניהו בנאומו מסלף ההיסטוריה ומעוות המציאות. מדיניות נתניהו, שתמציתה – העדפת ההתנחלויות והמשך הכיבוש על פני השגת הסדר שלום צודק וכולל, היא מתכון לאסון.

מק”י מזהירה, כי דבקות ממשלת נתניהו בעמדות, השוללות את זכות העם הפלסטיני למדינה עצמאית בקווי ה-4 ביוני 67′, שירושלים המזרחית היא בירתה, ואת פתרון בעיית הפליטים על בסיס החלטות האו”ם – עלולה לדרדר את האזור למלחמה מסוכנת חדשה, שתמיט אסון על העם בישראל, על העם הפלסטיני ועל עמי האזור כולם.

מול תרגילי נתניהו – רק תקציב מדינה חדש יוכל לקדם צדק חברתי!
הלשכה הפוליטית של מק”י מעריכה, כי דו”ח טרכטנברג, שיוצג השבוע, יכלול המלצות לתיקונים קטנים בלבד ויימנע מהתמודדות עם בעיות היסוד של המשבר החברתי. נתניהו מנסה להתחמק מדרישות העם באמצעות תרגילים, ספינים וניסיונות להרוויח זמן.

מק”י מברכת את הנהגת תנועת המחאה החברתית על דבקותה בדרישה לתקציב חברתי חדש ושונה, כדרך יחידה להתחיל לממש את תביעתם של המוני העם לצדק חברתי.

מק”י מציעה, כי במרכז תקציב המדינה החדש יעמדו העקרונות הבאים:

– המדינה היא האחראית לכל אזרחיה, יהודים וערבים, בתחומי החינוך, הבריאות, הדיור והרווחה. משמעות הדבר היא: הגדלת תקציבים; ביטול כל ההפרטות של השירותים הציבוריים; והעברת כל עובדי הקבלן במערכות הציבוריות להעסקה ישירה על ידן.
– ביצוע מוגדר בזמן של תיקון גדול ממדים, כדי להשיג שוויון של האוכלוסייה הערבית, וכדי להבטיח את הזכויות של תושבים בפריפריה, בעיירות ובשכונות עוני, ושל קבוצות אוכלוסייה מקופחות אחרות.
– מימון להגדלת ההוצאות החברתיות צריך להגיע מכיסי העשירים. לכן חיוני להחזיר מייד את מס החברות לפחות לשיעור של 36%, שהיה נהוג עד לשנים האחרונות; להעלות בשיעור ניכר את מס ההכנסה על בעלי הכנסות ענק; להשוות את שיעור המס על ההון לשיעור המס על העבודה; ולהחזיר את המס המקביל, שאותו שילמו בעבר המעסיקים לצורך מימון שירותי הבריאות.
– מימון להוצאות החברתיות צריך להגיע גם מהפסקת ההשקעות במרוץ החימוש, בכיבוש ובהתנחלויות ומצמצום ההוצאות הצבאיות. לצדק חברתי נוכל באמת להתקדם, רק כאשר נשתחרר גם מנטל הכיבוש והמלחמות.

לצד עובדי הרכבת הנאבקים בהפרטה
הלשכה הפוליטית של מק”י שולחת ברכת סולידריות לעובדי רכבת ישראל, הנאבקים נגד הפרטה זוחלת ונגד החלפת עובדים מאורגנים בעובדי קבלן משוללי זכויות.

ההתעקשות על יישום מהלכי הפרטה ברכבת, תוך שימוש בצווים של בתי דין, מלמדת, עד כמה מנוכרת הממשלה לדרישות לצדק חברתי של תנועת האוהלים ושל הפגנות הענק, שנערכו ברחבי ישראל.

עבודה מאורגנת הייתה ונותרה תשתית חיונית לצדק חברתי, לפרנסה בכבוד ולהגנה על זכויות העובדים השכירים. לכן חיונית תמיכה של ההסתדרות וכלל ארגוני העובדים במערכה לצמצום מספרם של עובדות ועובדי הקבלן, לארגון מקומות עבודה, ולהגנה על ועדי העובדים.

חיפה, 24.9.11