מבט על מערכת החינוך בישראל חושף את הפערים החברתיים ואי-השוויון בחברה שבה אנו חיים: תהליך ההפרטה יצר מערכת חינוך אחת לבני עשירים ואחרת לבני עניים; אחוז הזכאים לתעודת בגרות בקרב יהודים כפול מזה שבקרב ערבים; אחוז האשכנזים שהחלו ללמוד באוניברסיטאות ומכללות עדיין גדול משמעותית מאחוז המזרחיים (נתוני מרכז אדוה).

מערכת החינוך היא המקום שבו צומח הדור הבא של החברה הישראלית. כששוררים בה אפליה, אי-שוויון ואלימות, היא מולידה חברה עם פערים חברתיים וחוסר צדק. בתי הספר הם אחד מהמקומות החשובים ביותר למאבק נגד הפערים החברתיים והאפליה. הם גם המקום שממנו צריך להתחיל המאבק נגד הומופוביה, לסבופוביה, טרנספוביה וביפוביה.

כולנו מכירות ומכירים את הבעיות של תלמידים להט”ב (לסביות, הומואים, טרנס ובי). את האלימות, את האפליה, את הארון הכפוי. כולנו מכירים את הדעות הקדומות הנפוצות בקרב מורים ותלמידים, את הבורות בנושא הלהט”בי בקרב אנשי מקצוע כמו יועצים ופסיכולוגים, את האלימות המילולית והפיזית בבתי הספר. לאור זאת, אין פליאה על כך שקיימת תופעת נשירה מלימודים של בני ובנות נוער מהקהילה.

המאבק שלנו
מאז הפיגוע ההומופובי בברנוער אשתקד, רבים בקהילה יצאו ממעגל האדישות אל מעגל הפעילות. הטראומה הקהילתית הביאה רבים לחפש את תחושת היחד, ולאחר תחושת היחד, את העשייה. אל התהליך המשמעותי הזה התלוו ויכוחים רבים, לעיתים נוקבים, בדבר האג’נדה הרצויה למאבק של הקהילה הגאה.

נראה, כי על המאבק לשוויון בחינוך להוות חלק אינטגרלי מסדר היום הקהילתי. הזכות לחינוך היא זכות יסוד הכרחית לשם קיומו של משטר דמוקרטי. המאבק למען חברה שוויונית וצודקת, ללא גזענות וללא הומופוביה, מתחיל במאבק נגד ההפרטה והאפליה במערכת החינוך.

ביום ראשון, ה-30 במאי, אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת תיקון לחוק זכויות התלמיד, האוסרת על אפליית תלמידים על רקע נטייתם המינית וזהותם המגדרית, נוסף על איסורי האפליה האחרים שבחוק (עדה, מצב סוציו-אקונומי, השקפות פוליטיות של ההורים וכו’…). תיקון החוק, שאותו יזם פורום אדום-ורוד של חד”ש והעלה על שולחן הכנסת ח”כ דב חנין (חד”ש), נועד להיות כלי במאבק נגד ההומופוביה ובעד שוויון מלא במערכת החינוך.

המאבק הזה לא יוכרע ללא התגייסות שלנו אליו. יש צורך במאבק רחב ועקבי למען הפיכתה של מערכת החינוך בישראל לשוויונית, סובלנית ומקבלת את השונה. זהו המאבק של כולנו.

עלינו להיאבק נגד הפרטת מערכת החינוך, משום שהיא עומדת בסתירה לתפיסה של צדק חברתי. עלינו להיאבק נגד אפליית תלמידים ערבים ומזרחיים, משום שהגזענות היא סכנה לכולנו. עלינו להיאבק בעד מערכת חינוך שמחנכת לערכים של פלורליזם ושמירה על זכויות אדם, משום שהערכים הללו הם הבסיס לדמוקרטיה. עלינו להיאבק בעד מערכת חינוך המחנכת לסובלנות כלפי הקהילה הגאה, כדי שניר כץ וליז טרובישי ז”ל יהיו הקורבנות האחרונים של האלימות ההומופובית בישראל.

אור שי הוא רכז פורום אדום-ורוד של חד”ש – פעילות ופעילים בחד”ש למען זכויות להט”ב (לסביות, הומואים, טרנס ובי)