חברי הכנסת של הרשימה הערבית המשותפת (רע”מ) לא השתתפו בצבעה הגורלית שנערכה היום (רביעי) במליאה. אתמול, ערב ההצבעה על הקדמת הבחירות פיזר יו”ר רע”מ, ח”כ מנסור עבאס, ערפל סביב כוונותיו לתמוך בהפלת ממשלת נתניהו, למרות הפצרותיהם של יתר מרכיבי הרשימה המשותפת לתמוך בהצעה נגד ממשלת הימין בראשות בנימין נתניהו. בריאיון לערוץ 20 שבוע קודם לכן (24.11) אמר עבאס: “אנחנו לא שמאל ולא ימין, אנחנו נציגי הציבור הערבי… לכן מיצבתי את רע”מ במקום נוח יותר שיאפשר להתמודד עם מגוון הדעות, המפלגות והזרמים בקשת הפוליטית בישראל… בנושאים חברתיים ובנושאי דת ומדינה אני נמצא בימין”. עבאס התחמק מאחריותו לקרע ברשימה המשותפת ותבע מהשותפות להיכנע לאיומו: “אם המשותפת תלך בדרך שאני מציג, אז יש סיכוי שהיא תמשיך להתקיים. אם המשותפת תחזור על אותן טעויות ועמדות שלא מביאות בשורה לחברה הערבית היא מאבדת את ההצדקה לקיומה”.

עמיתיו ברשימה המשותפת לא עברו בשתיקה על דבריו המקוממים של עבאס, שמבטאים צעד נוסף במגמת התקרבותו לממשלת נתניהו בחודשים האחרונים (ר’ גיליון 45 של “זו הדרך”). ח”כ עאידה תומא-סלימאן (חד”ש – הרשימה המשותפת) אמרה כי היא “מרגישה מבוכה שעדיין יש מישהו שמאמין שאפשר להוציא מממשלת נתניהו משהו טוב”. תומא-סלימאן התייחסה לעמדותיו של עבאס כ”סטייה מהדרך”, והוסיפה: “זו זרימה לכיוון של ביבי ולהחלשת הרשימה המשותפת – ולא שום דבר אחר. מה שמנע מנתניהו להרכיב את הממשלה בה חפץ בבחירות האחרונות זו העלייה במספר המנדטים של הרשימה המשותפת. את רצונו של נתניהו לפרק את הרשימה המשותפת או לפגוע בכוחה אני יכולה להבין, כי אנחנו מאיימים עליו. אבל שמישהו ייצא מתוכנו וייתן יד לזה? זה דבר שאי אפשר לסלוח עליו”.

בראיון ל-103FM הוסיפה תומא-סלימאן: “אנחנו מדברים פה על שיתוף פעולה עם הגזען מספר אחד במדינה. הוא רוצה להמשיך במדיניות הכיבוש, ההתנחלויות והדרת האוכלוסייה הערבית, ועכשיו מדברים על לחבק אותו? אי אפשר לקבל את זה. לא אנחנו סטינו מדרכה של הרשימה המשותפת”. בתשובה לשאלה על עתיד הרשימה המשותפת הבהירה: “אנחנו רוצים להמשיך כדי להשתמש בכוח הפוליטי שלנו להפיל את ממשלת הימין. כל מי שלא יקבל על עצמו את המשימה העיקרית הזו, בחר לעצמו דרך אחרת”.

יו”ר הרשימה המשותפת, ח”כ איימן עודה (חד”ש), אמר בהתייחסותו לפיצול המאיים על אחדות המשותפת: “אני רוצה לשמר את האחדות. אנו מתמודדים עם בעיות רציניות מאוד. נתניהו הצליח לפלג את כולם, ועכשיו הגיע תור הרשימה המשותפת. יש בינינו חילוקי דעות אידיאולוגיים. אנחנו מיעוט ומאז ‘חוק הלאום’ הפכנו מיעוט נרדף – לכן הגענו ל-15 מנדטים. אין ספק שהאינטרס של הציבור שלנו הוא שהאזרחים הערבים יהיו מאוחדים וחזקים”. גם בבל”ד ובתע”ל התנערו מדבריו של עבאס ומדרכו הפוליטית המזיקה, השואפת להחזיר את הפוליטיקה של הציבור הערבי בישראל לימי “מפלגות המיעוטים” ששימשו קבלני קולות של מפא”י בשנות שלטונה.

מנדט למאבק

    הרשימה המשותפת קמה בינואר 2015 כתגובה לגל המתקפה הפשיסטי שהוביל הימין נגד הציבור הערבי בישראל. היוזמה להעלאת אחוז החסימה, אותה קידם יו”ר “ישראל ביתנו” אביגדור ליברמן במטרה למנוע מחד”ש ומהאזרחים הערבים ייצוג בכנסת, הייתה רק אחד הגורמים להקמתה. האיחוד האלקטורלי בין חד”ש הערבית-יהודית לבין המפלגות הערביות הניב עלייה באחוז ההצבעה של האזרחים הערבים. המסר היה ברור: הרשימה המשותפת קיבלה מנדט מהציבור להיאבק על זכויותיו של המיעוט הערבי-הפלסטיני בישראל. מי ששולל כעת מהמשותפת את ההצדקה לקיומה הוא דווקא עבאס, אשר מוכן לתמוך בגדול המסיתים נגד האזרחים הערבים תמורת הבטחות סרק. הפגיעה האלקטורלית הצפויה של עבאס ברשימה המשותפת עולה בבירור מהסקרים האחרונים, המעניקים לה בין 11 ל-13 מנדטים – ירידה של 4-2 מנדטים מכוחה הנוכחי.

    עבאס מבין כנראה שהוא בעמדת מיעוט בציבור הערבי בשאלת שיתוף הפעולה עם ממשלת הימין, ויודע שאם יפרק את המשותפת על רקע יחסיו עם נתניהו, בבחירות הבאות עלולה רע”מ למצוא עצמה מתחת לאחוז החסימה. לכן מצא לו עבאס קרדום לחפור בו: זכויות הלהט”ב. הרבה יותר נוח עבורו לפרק את השותפות על רקע התנגדותו לזכויות להט”ב, תוך מתקפה על עמדותיהן המתקדמות של חד”ש ומק”י, וכך לקושש קולות בקרב החלקים השמרניים ביותר באוכלוסייה הערבית. אין ספק שבהסתה נגד ציבורים מוחלשים כבר הספיק עבאס ללמוד דבר או שניים מידידו החדש נתניהו. 

    לעבאס אולי נדמה שהוא “משתמש” בקשריו עם נתניהו כדי להשיג הישגים עבור ציבור בוחריו, אבל האמת היא שנתניהו הוא שמשתמש בעבאס. ברגע שיצליח נתניהו להשיג את מבוקשו ולפרק את הרשימה המשותפת יתגלה ערכן האמיתי של הבטחותיו: הנאשם מבלפור ישליך את רע”מ ככלי אין חפץ בו. עבאס בדרכו לגלות מה שגילו רבים משותפיו של נתניהו לאורך השנים – ראש הממשלה משתמש וזורק. אם הרשימה המשותפת חפצה חיים, נותרו לה רק שתי אפשרויות לבחור ביניהן: לקצץ את כנפיו של עבאס, או להיפרד ממנו – ולחזק את השותפות היהודית-ערבית.

אסף טלגם

למאמר “רעם ביום סגריר” שפורסם בגיליון 45 של “זו הדרך” (עמ’ 5): http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2020/11/G45_2020.pdf

הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של “זו הדרך”