ב-29 ביולי 2010 פרסמה ועדת האו”ם לזכויות האדם, העוקבת אחר יישום האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (ICCPR), את מסקנותיה הסופיות על ישראל. המסמך מתייחס לסוגיות רבות שהעלה עדאלה בשני דו”חות שהגיש לוועדה, העוסקים בפלסטינים הערבים אזרחי ישראל, וכן בדיווחים בעל פה שמסרה לוועדה עורכת הדין ארנה כהן מעדאלה, בישיבות שהיו בז’נבה ביולי 2010 שבהן סקרה הוועדה את המצב בישראל.

במסקנותיה כתבה הוועדה, כי ישראל הפרה רבות מהתחייבויותיה כמדינה החתומה על אמנת ICCPR . הוועדה הביעה דאגה לנוכח חוקים, מדיניות ופרקטיקות שבאמצעותם פוגעת ישראל בזכויותיהם של אזרחיה הערבים הפלסטינים וניסחה סדרה של המלצות על האופן שבו תוכל ישראל להגן על זכויות המיעוט הערבי בישראל, המוגנות באמנה.

הוועדה קראה לישראל, בין השאר, לתקן את חוקי היסוד וחוקים אחרים, כדי שייתנו ביטוי לעקרון האי-אפליה; להשלים את בדיקת החקיקה שלפיה מתנהל מצב החירום; לבטל את החוק המונע איחוד משפחות; להבטיח גישה שווה, ללא אפליה, למקומות פולחן ולכלול מקומות הקדושים למיעוטים דתיים ברשימת האתרים הקדושים; לאפשר גישה מלאה בשפה הערבית למינהל הציבורי; להבטיח שכל התמרורים ושלטי ההכוונה בדרכים יישאו כיתוב בשפה הערבית; להבטיח את זכותם של מיעוטים ליהנות מהתרבות שלהם, בין השאר באמצעות נסיעה לחו”ל; לכבד את זכותם של האזרחים הערבים הבדווים לאדמות אבותיהם ולהבטיח את הגישה לשירותי בריאות וחינוך, למים ולחשמל בכפרים הלא מוכרים.

המסקנות הסופיות וההמלצות של הוועדה מתייחסות לכמה סוגיות שהועלו על ידי עדאלה:

עקרון השוויון
הוועדה מודאגת מכך שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אינו כולל תנאי כללי של שוויון ובטווח הארוך מעכב את ההכרעה בתיקים הקוראים למימוש עקרון האי-אפליה ואת יישומה.

ישראל צריכה לתקן את חוקי היסוד וחוקים אחרים, כדי שיכללו את עקרון האי-אפליה ויבטיחו שתלונות על אפליה יידונו בבתי המשפט המקומיים במהירות וייושמו.

מצב חירום תמידי
הוועדה שווה ומביעה את דאגתה לנוכח תהליך הבדיקה המתמשך שמבצעת המדינה בנוגע לצורך לשמר את מצב החירום שהכריזה ישראל ב-1948. המדינה צריכה להשלים את בדיקת החקיקה השולטת במצב החירום.
מניעת איחוד משפחות

הוועדה שבה ומביעה דאגה מכך שחוק האזרחות והכניסה לישראל, הפוגע בחייהן של משפחות רבות, נשאר בתוקף. הוועדה מודאגת גם מהקביעה של בית המשפט העליון הישראלי, כי זהו חוק חוקתי. את החוק יש לבטל וישראל צריכה לבחון את מדיניותה, כדי לעודד איחוד משפחות של כל אזרחיה וכל תושבי הקבע שלה, ללא אפליה.

אתרים קדושים לא-יהודיים
הוועדה מודאגת לנוכח הגבלות לא מידתיות המוטלות בתכיפות על גישה של לא-יהודים לאתרי פולחן. הוועדה מודאגת מכך שרשימת האתרים הקדושים כוללת רק מקומות קדושים ליהודים. ישראל צריכה להגביר את מאמציה להגן על זכויותיהם של המיעוטים הדתיים, להבטיח גישה שוויונית לאתרי פולחן ולכלול אתרים קדושים לדתות המיעוט ברשימת האתרים הקדושים.
מעמד השפה הערבית

הוועדה מביעה דאגה לנוכח השימוש המוגבל הממושך שעושות הרשויות הישראליות בשפה הערבית, ובכלל זה לנוכח העדר תרגומים לערבית של פסקי דין שנתן בית המשפט העליון בתיקים עקרוניים, התעתיק של שלטי הכוונה בכבישים בעברית לערבית ואי-זמינות של שלטי הכוונה ותמרורים בערבית.

ישראל צריכה לפעול כדי שהמינהל הציבורי שלה יהיה נגיש לחלוטין לדוברי ערבית, לשקול תרגום לערבית של תיקים הנידונים בבית המשפט העליון, להבטיח שכל התמרורים יהיו זמינים בערבית ולשקול מחדש את תהליך התעתיק מעברית לערבית.

קשרי תרבות של המיעוט הערבי בישראל
הוועדה מודאגת בגלל ההגבלות החמורות על הזכות של המיעוט הערבי לעמוד בקשרי תרבות עם קהילות ערביות אחרות, המבוססות על האיסור לנסוע ל”מדינות אויב”, שרובן מדינות ערביות. ישראל צריכה להגביר את מאמציה להבטיח את זכותם של המיעוטים ליהנות מתרבותם, בין השאר באמצעות נסיעה לחו”ל.

הערבים הבדווים בנגב
הוועדה מודאגת בגלל אירועים של פינוי כפוי של אוכלוסייה בדווית, ובגלל אי התחשבות בצרכיה המסורתיים של אוכלוסייה זו בתכנון ובפיתוח של הנגב. ישראל צריכה לכבד את זכותה של האוכלוסייה הבדווית לאדמות אבותיה ולאורח החיים המסורתי שלה, המבוסס על חקלאות.

ישראל צריכה להבטיח לאוכלוסייה הבדווית גישה לשירותי בריאות וחינוך, למים ולחשמל, בלי קשר למקום מגוריה, ובכלל זה בכפרים הלא מוכרים.

לקריאת מסמכי הוועדה והדו”חות שהוגשו לוועדה על ידי ארגונים אזרחיים ועל ידי המדינה