“משרד הבריאות צריך לחייב את כל בתי החולים להעסיק יועצות הנקה”, כך קראה יו”ר הוועדה למעמד האישה ושוויון מגדרי, ח”כ עאידה תומא-סלימאן (חד”ש – הרשימה המשותפת) בישיבה שנערכה השבוע. לדבריה “תהליך שהתחיל בחברה היהודית לפני 10 שנים, מתחיל רק עכשיו בחברה הערבית. רק עכשיו נשים ערביות מתחילות להבין שזה בסדר גם לא להניק. עד כה הטילו על האישה להניק והאשימו אותה כשהיא לא הניקה, אך לא נתנו לה את הליווי המספק בתהליך ההנקה. ההנקה הפכה למגבילה עבור נשים, זה הפך לנטל שהחברה לא רצתה לקחת עליו אחריות. הפכנו את ההנקה לפרויקט לאומי- אך לא נתנו תמיכה מספקת לנשים”.

חברה בוועדת ההנקה של משרד הבריאות, ד”ר דינה צימרמן מסרה בדיון ש”המטרה של וועדת ההנקה היא ליצור סביבה תומכת לנשים שבוחרות להיניק. חשוב להבין כי הנקה אינה נוגעת רק לבריאות התינוק, אלא גם לבריאות האישה. משרד הבריאות נתקל בבעיה של יישום ואכיפה בביה”ח ובטיפות חלב, למרות שיש חוזר מנכ”ל ברור בנושא הנקה. הצוות כולו בטיפת חלב- אחיות ורופאים- צריכים לעבור הכשרה לעידוד הנקה. כל אישה צריכה לקבל מענה הולם ומלא מהצוות הרפואי, מבלי להוציא כסף נוסף. אנחנו צריכות לקבל בחירה של כל אישה- בין אם היא רוצה להניק ובין אם לא”.

יו”ר ליגת “לה לצ’ה” בישראל – ארגון יועצות ההנקה, שגית לב, הדגישה ש”ההנקה צריכה להיות חשובה לאימהות, לקהילה ולמדינה כולה. החשיבות של הנקה היא רוחבית מאוד לחברה. לפעמים אנחנו צריכות לשקם הנקה שנהרסה בגלל כשלים שנעשו בתחילת הדרך, לאחר הלידה, מאחר ואין מספיק תקנים במחלקה ליועצות הנקה ואין הדרכה מספקת לצוות”.

אשת נעמת ארגון הנשים הגדול בישראל, גלי עציון, דעת מיעוט בדיון: “אני מרגישה שאין מספיק כבוד לבחירת האישה. יש נשים שבוחרות לא להיניק. אני עצמי הינקתי ארבעה ילדים אך מבחינתי, כל דבר שעובר לאובססיבי ודוחפים אותו – אינו תקין. אין טוב אחד. יש גם נשים שלא מצליחות להיניק ומגיעות עד למצב של דיכאון אחרי לידה בגלל בעיות הנקה. זה בסדר לעודד הנקה, אך לא להפוך את זה לחזות הכול. מסר ויעד לאומי של 97% הנקה- זה מסר שאומר שכמעט כל אישה צריכה להניק וזה לא מכבד את בחירת האישה”.

אך לדברי מנהל בנק חלב האם הלאומי בישראל, ד”ר שרון ברנסבורג צברי, “יש גם את זכותו של התינוק, כקטין חסר ישע, לבריאות טובה. משרד הבריאות נותן לציבור מידע חשוב ומציב יעדים שקריטיים לבריאות הציבור. כמו שבמהלך ההיריון משרד הבריאות נותן הוראה לאם שלא לשתות אלכוהול, למרות שזה פוגע בחופש של האם, כי זה פוגע בעובר. באותה מידה- היעדר הנקה עלולה לפגוע בתינוק חסר ישע. יש תינוקות שמתים מתחלואה שנובעת מאי הנקה. השאלה היא לא האם מדובר באימא טובה או רעה. משרד הבריאות צריך להגדיר מטרות לנשים ולנסות לשאוף לשם”.

יועצת הנקה מוסמכת, ג’וליה שור, עמדה על כך שאימהות אחרי לידה וגם האבות – מאוד מבולבלים. “צריך להסדיר את כל נושא חלב האם ולצאת נגד תחליפי החלב. אימהות יכולות להניק גם באופן חלקי ואפשר לתמוך גם בבחירה כזו של אם”. לדברי עיד פלג מעמותת “עתיד – דיאטנים ותזונאים בישראל”, “כל גורם רפואי צריך ידע נגיש בהנקה. יש נשים שחוששות ללכת לרופא ולהתייעץ אתו כי אם מדובר בתינוק שאינו עולה במשקל – הרופא יורה לאם להפסיק מיד להניק. יש למערכת מידע מוטעה לגבי הנקה, גם מבחינת תרופות ותוספי תזונה, אין מיד אמיתי מה מותר ומה אסור. המידע על ההנקה צריך להיות מונגש ברמה הארצית עבור כל אם שרוצה להניק”.

ח”כ תומא-סלימאן סיכמה את הדיון “זכותה של אישה לבחור בדרך שבה היא מרגישה שהאימהות שלה מתמלאת בתוכן, על הצד הטוב ביותר. יש נשים שסובלות מדיכאון אחרי לידה ובריאותית אינן יכולות להניק. צריך להתחשב בכולן. אסור להפוך את האימא לספקית הבריאות הראשית של התינוק ואסור להפוך את התינוק לכלי שמגביל את האישה. החברה שלנו מתפתחת ומחפשת שוויון מגדרי. התפקידים הנשיים הביולוגים הם אלו ששימשו שנים רבות ככלי לדיכוי האישה. רוצים שאנחנו נניק- אבל הרחק מהעין, מבלי שאף אחד ייראה, בלי להתחשב בשעות העבודה, בלי לפגוע במרחב הציבורי – זה בלתי מתקבל על הדעת. מצד שני גם אמירה לפיה אישה שמניקה שנה שלמה היא ‘פרימיטיבית’- זה קוטב קיצוני שצריך להפסיק. משרד הבריאות לא יכול להסתפק רק בנעשה בבתי חולים אלא להסתכל על מכלול החברה. משרד הבריאות צריך לחייב את בתי החולים לתקנים של יועצות הנקה שהן רק יועצות הנקה- הן מחויבות להיות פנויות רק לזה. משרד הבריאות הוא זה קבע את היעד- שייעשה הכול לטובת העניין. שישקיע בתקנים ובהכשרת הצוות. צריך גם ליזום מסע הסברה ידידותי לנשים ולחופש הבחירה שלהן”.