מאת עו”ד מור סטולר, המתמחה בדיני עבודה וחברת בינ”ה (בית נבחרי ההסתדרות) מטעם חד”ש.

ראש הממשלה בנימין נתניהו טרפד ביום ראשון, ה-4 ביולי, את המשך הדיון על הצעת החוק של ח”כ עמיר פרץ להעלאת שכר המינימום. ע”פ הצעת החוק שטורפד, שכר המינימום היה עולה בשלושה שלבים: תחילה, מסכום של 3,850 שקל יעלה הסכום ל-4,100 שקל; לאחר 6 חודשים יעלה הסכום ל-4,350 שקל; ולאחר 6 חודשים נוספים יעמוד הסכום על 4,600 שקל. ראש הממשלה חשש שקיים רוב בקרב השרים לאישור ההצעה. כמו כן, בנוסף קיימת, הצעת חוק דומה של ח”כ מאיר שיטרית וח”כ חיים כץ בעניין העלאת האחוז של שכר המינימום מהשכר הממוצע במשק.

שלא יהיה ספק, העלאת שכר המינימום היא צורך חברתי קיומי. המטרה בקביעת שכר מינימום היא להבטיח שכר מינימאלי לעובד לשם שמירה על כבודו ומניעת ניצולו על-ידי המעביד. מטרה נוספת היא הקטנת פערי ההכנסה והגדלת השוויון בין הכנסות האנשים השונים בחברה. בצל הנתונים הקשים אודות הפערים החברתיים כלכליים במשק הצורך בהגברת השוויון בחלוקת ההכנסות מתחדד. זאת, כשהטענות נגד העלאתו הן שגויות, מוגזמות, או לא רלוונטיות.

אחת הטענות המועלות כנגד שכר המינימום היא שהוא מונע מעובדים חלשים להתחרות בשוק העבודה על ידי הצעת עבודה זולה יותר. כך למשל, עובדים זרים ועובדים חסרי ניסיון יתקשו להתחרות בעובדים מקומיים ומיומנים אם אינם יכולים להסכים לעבוד בשכר מופחת.

ואכן, הנתונים מראים ששכר המינימום, וכך גם העלאתו, תורם להעדפה של העובדים הישראלים על פני עובדים זרים במשק. המגמה להפחתת כדאיות של יבוא כח עבודה זר וזול – היא מגמה ראויה בשוק העבודה הישראלי – ואינה מהווה נימוק ראוי נגד העלאת שכר המינימום אלא דווקא בעדו.

טענה מקובלת נוספת, הנתמכת בעמדת בנק ישראל היא שלעליית שכר המינימום תהיה השפעה שלילית על התעסוקה. מדוע? כי כשעלות העסקת עובד עולה, אז כדאיות העסקתו פוחתת. המשמעות היא שיהיו יותר אנשים המעוניינים לעבוד בשכר המינימום הגבוה יותר, אך פחות משרות פנויות, כיוון שהמעסיקים יחשבו פעמיים לפני העסקת עובדים בשכר גבוה יותר. או במילים אחרות – האבטלה תגדל. זה לא תמיד נכון.

מחקרים שנערכו בארצות הברית מצביעים שאין לשכר מינימום, לפחות עד רמה מסוימת, השפעות משמעותיות על רמת התעסוקה ושעד לרמה מסוימת יעדיפו מעסיקים לספוג הוצאות נוספות, מאשר לסגור את עסקיהם. הדבר נכון במיוחד בענפים בהם קיים רווח שולי מאוד גבוה, או למגזר הציבורי הממומן על ידי משלם המסים ואינו פועל למטרות רווח. גם לפי מחקר שפרסם בנק ישראל נמצא קשר בין העלאת שכר המינימום לגידול באבטלה בענפים הסחירים (בעיקר בתעשייה), אך היעדר השפעה בענפים הלא סחירים (בעיקר שירותים). אז מה באמת יקרה בענפים הסחירים?

והנה לכם תשובה שתפריך את החששות מעלייה באבטלה: כיוון שמסה גדולה של מקבלי שכר מינימום מצויה בקרב העובדים הזרים, הרי שהעלאת שכר המינימום תצמצם את יבוא העובדים הזרים, ותגרור בהכרח העסקה של עובדים ישראלים. איך? אולי מספר המשרות הכולל בתעשייה יצטמצם מעט, אך מספר משרות בהם עובדים ישראלים יגדל כשכדאיות ייבוא העובדים הזרים תפחת. כך נצמצם ישירות את האבטלה וגם נגדיל את הצריכה המקומית – כיוון שמשכורות העובדים הזרים נשלחות לחו”ל ולא מופנות לצריכה בארץ, בעוד משכורות העובדים הישראלים מוקדשות לצריכה בארץ; אבל לא רק בגלל זה.

העלאת שכר המינימום מגדילה את הצריכה במשק, ואת הביקושים לשירותים ומוצרים. זאת, כיוון שמשתכרי שכר המינימום נאלצים לחיות, לצערנו, מהיד לפה. משמע כל תוספת הכנסה מופנית לצריכה. כך שבסופו של יום גדלים הביקושים בשוק וגדל הצורך בייצור מוצרים ושירותים – מה שמצידו מגדיל עוד יותר את התעסוקה. אז אל תתנו לאף אחד להטעות אתכם – העלאת שכר המינימום היא לטובת כלל האוכלוסייה.