מועצת התלמידים והנוער הארצית הגיבה ביום שני, ה-15 באוגוסט, לתוכנית להציב מצלמות בבתי ספר. במועצת התלמידים קראו למקבלי ההחלטות “להימנע מפגיעה בזכויות הבסיסיות של בני הנוער והתלמידים בישראל וכן להימנע מהכנסת מצלמות לכיתות הלימוד כדי לשמר שיח חופשי וחופש ביטוי”.

גם בסנגוריה הציבורית הזהירו כי קיימת הסכמה רחבה שהמצב הנוכחי, בו לדבריהם נפגעות זכויות יסוד ללא הסמכה מפורשת בחקיקה ראשית וללא הסדרה משפטית נאותה – אינו ראוי. על-פי התוכנית, כבר מהחודש הבא יהיו התלמידים ב-12 בתי-ספר שונים תחת עינה הפקוחה של המשטרה לאורך כל יום הלימודים. מוסדות החינוך ירושתו במצלמות אבטחה, שיחוברו ישירות אל מרכזי השליטה של המשטרה – בתקווה לצמצם את רמת האלימות.

בסנגוריה הציבורית אומרים כי “דרך המלך בעניינים רגישים מעין אלו, היא להקדים חקיקה והסדרה לעשייה ולא ליצור מציאות בשטח דרך פיילוט כזה או אחר”. עוד אמרו בסנגוריה כי בשלב זה, “נוכח העובדה כי ככל שנוקף הזמן ממשיכות להיקבע עובדות בשטח”, הם פנו ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לשקול להורות על “הקפאת” המצב, עד שמשרד המשפטים יסיים לבחון את המשמעות הנורמטיבית והמעשית של השימוש במצלמות, ויפעל להסדרה משפטית של הסוגיה בכללותה.

במכתב שנשלח ליועץ המשפטי לממשלה, עו”ד יהודה וינשטיין, נכתב כי “חרף רגישות הסוגיה, אין כיום כל מאמץ להסדיר את התהליך המואץ של הצבת המצלמות והפעלתן, בצורה שתחייב את משטרת ישראל ואת העיריות השונות. נדמה כי שיקולים מתחום הגנת הפרטיות, כגון הצורך לצמצם את השימוש במצלמות ולהעדיף אמצעים חלופיים, או הגבלת השימוש בהן כליל באזורים מסוימים, כמעט ולא זוכים להתייחסות בשיקול הדעת המופעל ביחס לדרך הצבת המצלמות ובוודאי שאינם מופנמים בשיטתיות בנוהל קבלת ההחלטות”.

בסנגוריה הציבורית התייחסו גם לחלוקת האחריות בין הרשויות המקומיות למשטרה, ואמרו כי היא “אינה מוסדרת”. “נדמה כי במודל המצוי וברוב המקומות המשטרה היא הגורם הממליץ והמאשר את הצבת המצלמות, אך המצלמות עצמן ממוקמות בידי הרשות המקומית והיא זו שמפעילה את כל המערך הכרוך בכך. ככלל, הצילומים נקלטים במוקד העירוני והצפייה בהם נעשית על ידי עובדי העירייה ולעתים על ידי עובדי קבלן מטעם העירייה”. היישובים שבהם ייחל הניסוי בחודש הבא הם: ירכא, מעלות-תרשיחא, זכרון-יעקב, טירת כרמל, אור יהודה, בת ים, מודיעין, קריית-גת ודימונה; וההתנחלויות אריאל ואפרת.