מחאות בינלאומיות בעקבות מעצרו החשאי של אמיר מח’ול
כפי שפורסם בסוף השבוע באתרי מק”י בעברית, ובאתרי חד”ש בעברית ובערבית, גוברת בעולם המחאה בעקבות מעצרו החשאי של הפעיל הערבי, תושב חיפה, אמיר מח’ול.
מח’ול נעצר ביום חמישי לפנות בוקר בפשיטה על ביתו בחיפה. מחשבו האישי, כמו גם המחשבים רעייתו ובנותיו הקטינות, הוחרמו. כמו כן, נערכה פשיטה על משרד ארגון הגג של העמותות הערביות בישראל, בראשו עומד מח’ול, וכל מחשבי הארגון הוחרמו.
לדברי רעייתו של ג’נאן מח’ול, רעייתו, 16 אנשי משטרה ושב”כ פשטו על ביתם בשעת הבוקר המוקדמת וביצעו בו חיפוש נרחב תוך שהם מונעים ממנה באלימות לצפות בחיפוש המתנהל. מן הבית נלקחו מחשביהם של בני הזוג ושל בנותיהם הינד (17) והודא (12). כמו כן נלקחו מן הבית מסמכים רבים, מפות, הטלפונים הניידים של בני הבית וכן קלטות בהן אוספת מח’ול הקלטות של היסטוריה פלסטינית שבעל פה לצורך עבודתה.
מח’ול סיפרה עוד לכתבי העיתון “אל אתיחאד” כי השוטרים שביצעו את החיפוש והמעצר סירבו להזדהות, על אף שהחוק מחייבת לעשות כן. את צו המעצר – המציין כי המעצר מבוצע בשל סיבות ביטחוניות לא מנומקות – הראו לה רק לאחר שחזרה והתעקשה מספר רב של פעמים. לדבריה, צו המעצר נחתם ב-23 באפריל, מה שמעלה את התהייה: אם הצורך הביטחוני היה כה בלתי דוחק עד שכוחות הביטחון יכלו להמתין כמעט שבועיים מיום חתימת הצו עד ביצועו, מדוע היו החיפוש והמעצר חייבים להתבצע דווקא בשלוש לפנות בוקר, באלימות ולעיני הילדות.
לדברי מח’ול, לבעלה לא הותר להיפגש עם עורך דין לאחר מעצרו. במקביל למעצר פשטו שוטרים על משרדי ארגון איתיג’אה והחרימו גם משם מסמכים וכונני מחשב. יצוין שב-21 באפריל הוציא שר הפנים, אלי ישי, צו מנהלי שאסר על מח’ול לצאת מן הארץ. מח’ול היה אמור לצאת לירדן כדי להיפגש עם בכירים מארגונים למעמד האשה ולקידום הדמוקרטיה בירדן. בצו, שהסתמך על סעיף 6 לתקנות שעת חירום מימי המנדט הבריטי (תקנות שהוצאו בכדי להילחם במחתרות העבריות ושראש הממשלה לשעבר מנחם בגין הגדיר כגרועות מחוקי הנאצים), ציין ישי כי על פי מידע סודי שנמסר לו מן השב”כ, שוכנע כי קיימת סכנה לביטחון המדינה אם ייצא מר מח’ול לחו”ל. לא לגמרי ברור איזו סכנה יכול מח’ול להוות למדינה דווקא עם צאתו ממנה, והיות שהרשויות מסרבות להודות שעצרו את האיש נראה כי אינן מתכוונות לנמק את הטענה גם כעת.