נדחה למועד לא ידוע דיון בהתנגדויות לתוכניות להקמת עיר ערבית בשטח גבעת טנטור צמוד לג’דיידה מכר, מזרחית לעכו. דחיית הדיון היא על רקע המחאות וההפגנות שנערכו במקום ומאות התנגדויות שהוגשו רשמית על ידי המועצה המקומית ומאות תושבים, באמצעות העמותות עדאלה ובמקום. מדי שבוע מאות מפגינים בשטח המיועד לבניה, וגם היום (שישי), נערכה הפגנה וצעדה ביוזמת ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי, לרגל יום האדמה. בשעות הבוקר הפגינו במקום פעילי ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי (בנק”י). על דחיה נמסר הבוקר בעיתון “כלכליסט”. מחר תיערך העצרת המרכזית ליד האנדרטה לציון יום האדמה שבעיר סכנין בשעה 16:00.

מחאה נערכה גם בעת הגשת מסמכי ההתנגדות של מועצת ג’דיידה מכר, אז ליוו את ראש המועצה כמאה תושבים שניצבו מול משרדי מנהל התכנון עם שלטים. המחאה היא כנגד שתי תוכניות נפרדות אך שלובות זו בזו שמקדמת הממשלה בוותמ”ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור) ויחד יוצרות מסגרת תכנונית להקמת 15 אלף יחידות דיור ובהם כ-80 אלף תושבים על שטח של כ-5,000 דונם צמוד לג’דיידה מכר. המוחים טוענים כי התכנון נעשה ללא שיתוף היישוב ותושביו ותוך התעלמות מצרכיו, על קרקעות פרטיות באופן שיפגע בזכויות הקניין ולא יאפשר להגשים את התוכנית.

חלק גדול מהשטח הן קרקעות פרטיות שהופקעו בשנת 1976 מידי התושבים כדי להקים עיירה לעקורי עכו. עד עתה המדינה לא מימשה את תכלית ההפקעה, אך סירבה להשיב את הקרקע לבעליהם. בכ-1,300 דונם אחרים בשטח התוכנית הם בבעלות פרטית עובדה שתקשה על מימוש התוכנית. כן נטען כי ג’דיידה מכר, ישוב במעמד סוציו אקונומי מהנמוכים במדינה שבו מתגוררים כיום כ-20 אלף תושבים, לא יוכל לשאת את העול הכלכלי הכרוך בצמיחה של פי 5 בכמות התושבים תוך פחות מ-20 שנה. הטענה היא כי השכונה החדשה שגודלה כעיר, תהפוך לעיירת מצוקה ועוני ולא תמשוך תושבים במעמד בינוני וגבוה שמבקשים להתגורר באזור חיפה ובמרכז קרוב לאזורי התעסוקה, התרבות והפנאי.

מועצה המקומית ג’דיידה מכר הגישה התנגדות באמצעות עו”ד קייס נאסר ובו היא דורשת לבטל לחלוטין את 2 התוכניות, לאפשר לה לספח את השטח שעליו אמורות לקום ולתכננו בהתאם לצרכיה ולתחזית גידול האוכלוסייה באופן טבעי. להתנגדות המועצה צורפה חוות דעת מקצועית שגובשה על ידי צוות מתכננים, שבראשו עמד פרופ’ יוסף ג’בארין מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. הצוות קבע כי “הציבור הערבי לא היה שותף כלל בהכנת התוכנית או בקבלת החלטות כלשהן בנדון, למרות שהן מיועדות לו. שתי התכניות זוכות להתנגדות רחבה מאד של תושבי ג’דידה-מכר, הסביבה, והחברה הערבית. זהו תכנון פטרנליסטי”. בנוסף, הצוות מצא כי 39% משטח התוכנית היא קרקע בבעלות פרטית עובדה אשר לדבריהם אין לה “אח ורע בתכנון בישראל או בעולם” צוות ג’אברין מסביר כי “מאחר ואין מנגנון חוקי המחייב בעלי קרקעות לפתח את הקרקע שבבעלותם הדבר יביא ליצירת מרחבים קונפליקטים מחוררים”

התנגדות נוספת לתוכנית הוגשה על ידי עמותות עדאלה ובמקום בשם מאות תושבים. בהתנגדותן טוענות העמותות בין היתר כי המתכננים מכנים את הישוב החדש “נדבך עירוני”, אך לדבריהם זהו ביטוי ריק מתוכן שנועד להסתיר את העובדה כי מדובר בתוכנית להקמת עיר חדשה, וזאת משום שהחוק אינו מאפשר לקדם תוכנית להקמת ישוב חדש בוותמ”ל. “תוכנית זו נועדה לבלום את המעבר של האוכלוסייה הערבית לערים שמרבית תושביהן יהודים. זוהי חלק מתמונה כוללת המגובה בשורה של חוקים גזעניים הכוללים את חוק קמיניץ, חוק ועדות הקבלה ובראשם כמובן חוק הלאום.”

האדריכל סזאר יהודקין, מתכנן ערים מעמותת במקום, שחיבר את הפרק התכנוני בהתנגדות, אומר כי “אוכלוסיית היעד של התוכנית גדולה פי שלוש ויותר מזאת של המועצה כיום, ולכן גם כאשר מתייחסים לצורך למצוא פתרונות דיור עבור כלל האוכלוסייה הערבית, מדובר בתוכנית מגלומנית שאינה תואמת את הסביבה שלה ואת האוכלוסייה שהיא אמורה לשרת. התוכנית גם אינה מתחשבת כלל ביכולתה של ג’דידה-מכר להכיל את התכנון המוצע ולקלוט את האוכלוסייה העתידית. ברמה העקרונית, מדובר למעשה בתוכנית שמטרתה להקים יישוב חדש בניגוד מוחלט להוראות חוק הוותמ”ל”.