restbet restbet tv restbet giriş restbet restbet güncel restbet giriş restbet restbet giriş restizle betpas betpas giriş pasizle betpas betpas giriş pasizle iskambil oyunları rulet nasıl oynanır blackjack nasıl oynanır evden eve nakliyat malatya rent a car malatya rent a car parça eşya taşıma evden eve nakliye şehirler arası nakliyat ofis taşıma sex shop istanbul sex shop ataşehir sex shop eşya depolama uluslararası nakliyat ev depolama nakliyat eşya depolama tuzla eşya depolama eşya depolama fiyatları depolama istanbul eşya depolama şirketi ofis taşıma bostancı nakliyat üsküdar nakliyat şehirler arası nakliyat şehirler arası nakliyat ücretleri şehirler arası nakliyat

משבר יווני או משבר הקפיטליזם?

7 ביולי 2011

מאת אפרים דוידי

הפרלמנט של יוון אישר בשבוע שעבר ברוב דחוק של 154 חברים את הקיצוצים בתקציב המדינה. 138 מצירי בית הנבחרים באתונה, בייחוד צירי מפלגות השמאל העקבי: המפלגה הקומוניסטית היוונית וחזית סיריזה, התנגדו.

הממשלה הסוציאליסטית השיגה את אישור התוכנית הניאו-ליברלית הקיצונית תודות להצבעתם של כמה צירי המפלגה השמרנית שבאופוזיציה. כמה צירים סוציאליסטיים, אשר סירבו לתמוך בתוכנית, שהכתיבו בעלי ההון והאיחוד האירופי, סולקו משורות מפלגתם לאחר ההצבעה.

עם פרסום תוצאות ההצבעה, רבבות מפגינים זועמים ששהו סביב בניין הפרלמנט, שרפו פחי אשפה והשליכו בקבוקי תבערה לעבר אלפי השוטרים, שעמדו מולם. קבוצה של מפגינים תקפה את משרד האוצר ברחוב סינטגמה, והוא החל לבעור. בתגובה, המשטרה אסרה את הכניסה למרכז אתונה של כלל האזרחים במשך יומיים.

המערך של הפעילים המעמדיים (PAME) הודיע בתום יומיים של שביתה כללית, ששיתקה את המדינה ושנערכה במקביל להצבעות בפרלמנט, כי במהלכה נערכו 65 עצרות והפגנות בערים ובעיירות ברחבי יוון. במחאות לקחו חלק מאות אלפים, ביניהם פעילים קומוניסטים, אנשי איחוד החקלאים, בעלי חנויות, סטודנטים שמאליים ופעילות הפדרציה של הנשים היווניות. המפלגה הקומוניסטית עמדה מאחורי הקריאה לקיום השביתה הכללית. ראשונים להתגייס לקריאה היו פעילי המערך המעמדי, ולאחר מכן – שני האיגודים המקצועיים הגדולים, של המגזר הפרטי והציבורי, שבהנהגה סוציאליסטית, ותנועות של “אזרחים זועמים”, שבמשך שבועיים הפגינו בפתח הפרלמנט באתונה.

ביוון פועל שמאל עקבי בעל שורשים חברתיים עמוקים: המפלגה הקומוניסטית היוונית וחזית השמאל הרדיקלי “סיריזה”. שני מרכיבים אלה של השמאל העקבי, זכו בתמיכה של 13 אחוזים מהבוחרים בבחירות האחרונות (2009). הקומוניסטים הגדילו את כוחם בבחירות האזוריות שנערכו אשתקד: כ-11% מקולות הבוחרים. חרף חילוקי הדעות בין שני מרכיבים אלה של השמאל העקבי, שניהם דורשים, שהעובדים לא יישאו בנטל המשבר הקפיטליסטי. זאת, בניגוד למפלגה הסוציאליסטית שבשלטון, העושה כל שביכולתה, כדי לרצות את בעלי ההון המקומיים, ובייחוד את בעלי ההון והבנקים הזרים.

לפני הבחירות, הבטיחה המפלגה הסוציאליסטית “לעשות את זה אחרת” והציגה את עצמה כניגוד לשמרנים, שהיו בשלטון. כן הבטיחה תוספות שכר, העמקה של הזכויות החברתיות, והעלאה של שיעורי המס המוטלים על בעלי ההון. אך בפועל, אימצה ממשלת פפנדריאו דגם ניאו-ליברלי קיצוני, שהוצג כדרך להתמודד עם המשבר הכלכלי.

במאמר שפורסם לפני כשנה וחצי ב”זו הדרך”, ציינו, כי “יוון הפכה בשבועיים האחרונים הבעיה המרכזית בכלכלת אירופה. באיחוד האירופי ישנם חילוקי דעות בסוגיית יוון. מדינות שטרם הנהיגו את היורו כמטבע לאומי, כגון בריטניה ושוודיה, מציעות שקרן המטבע תתפוס את הפיקוד בניהול המשק היווני. לעומת זאת, רוב מדינות אירופה, וגרמניה בראשן, דווקא מצדדות בסיוע כלכלי של האיחוד ליוון… ממשלת גרמניה השמרנית הבהירה, שהיא מוכנה לשאת לבדה את הוצאות ‘תוכנית החירום’, אך דוברי מפלגת השלטון הוסיפו, שגרמניה תדרוש, תמורת הסיוע – ‘תוכנית להידוק תקציבי חריף ביותר ובקרה על הוצאות המדינה’, במילים אחרות: הפיכת יוון לניאו-קולוניה גרמנית”.

כפי שהערכנו בפברואר 2010, בפני מעמד העובדים היווני עמדה המשימה לסכל את התוכניות, המעמיסות את מלוא כובד המשקל של המשבר הקפיטליסטי על כתפי השכירים. במקביל, החריפה ההתמודדות בין המדינות הקפיטליסטיות המרכזיות, החותרות להפיק תועלת מירבית מהמשבר הכלכלי, המטיל אימה על כלכלות העולם.

המערכה ביוון טרם הוכרעה. בשנה שעברה, למשל, החליטה ממשלת פפנדריאו להפריט את חברת חשמל. ההפרטה טרם בוצעה בגלל התנגדותם העיקשת של עובדיה.

חשיבות המאבק המעמדי ביוון והשלכותיו חורגות מעבר לגבולות יוון. “המשבר ביוון איננו משבר כלכלי יווני. זה משבר של הקפיטליזם” – אמרה לאחרונה מזכ”ל המפלגה הקומוניסטית היוונית, אלקה פפאריגה.

הוועד המרכזי של מק”י שיגר למפלגה הקומוניסטית היוונית מסר של סולידריות עם מאבק העובדים, ובראשם הקומוניסטים, נגד הרפורמה הניאו-ליברלית והקיצוצים בתקציב, שמבצעת הממשלה בראשות פפנדריאו.