פעילי גרינפיס השתלטו ביום חמישי (ה-8 ביולי) על ספינת ענק, שהיתה בדרכה לפרוק פחם בישראל ועכבו את כניסתה לנמל חדרה. הפעילים מוחים על הכוונה להקים תחנת כוח פחמית באשקלון.

מור לוי פעילת גרינפיס מסרה: “זה נכון שהפעולה שלנו לא שגרתית ואולי אפילו קיצונית, לצערי אין לנו ברירה. ההתעקשות להפיק אנרגיה מפחם קיצונית הרבה יותר. הממשלה פוגעת בי ובקרובים לי! אני מאמינה שכל אחד מאיתנו יכול להשפיע – אפשר גם להשפיע מהבית על ידי חסכון בחשמל שייתר את הצורך בהקמת תחנה נוספת”.

נילי גרוסמן מנהלת קמפיין האנרגיה של ארגון גרינפיס בישראל, הוסיפה “הפחם הוא דלק מיושן ומסוכן ומחירו האמיתי גבוה מאד. כולנו משלמים את מחיר הפחם שכולל נזק בריאותי, זיהום אוויר, שינויי אקלים, כל אלה מהווים נטל כבד על האזרח מן השורה. הציבור משלם את מחירו האמיתי של הפחם. אנחנו נמשיך להיאבק עד לביטולה המוחלט של תחנת הפחם המזהמת”.

דו”ח חדש, “מחירו האמיתי של הפחם”, שפרסם לאחרונה ארגון גרינפיס קובע כי מחירה של תחנת פחם, בחישוב לטווח ארוך, גבוה פי 2 ממחירה של תחנה סולארית. ממצאי הדו”ח מפריכים את טענות חברת החשמל אשר לגרסתה הפחם הוא הדלק הזול ביותר. שרי הממשלה מקבלים תמונה מעוותת, כאשר מה שמוצג בפניהם הוא רק מחיר השוק של הפחם, ללא כל העלויות הנלוות.

לנוכח הפרסומים האחרונים לפיהן חברת החשמל שוקלת אפשרות להפעיל את התחנה המתוכננת בפחם ובגז לסירוגין עפ”י שיקולי מחיר השוק, הדגישה גרוסמן: “תחנה דו-דלקית תהווה תחנת פחם לכל דבר. על שרי הממשלה לשמור על ערנות ולא ליפול בפח. עליהם למנוע אישור של תחנה דו- דלקית. תחנה כזו עלולה בקלות להפוך בפועל לתחנת פחם מזהמת – לה מתנגד הציבור באלפיו”.

ארגון גרינפיס מנהל בשש השנים האחרונות מאבק ציבורי לביטול תחנת הפחם באשקלון. לפני כשנה נאספו כ- 20,000 מכתבי התנגדות מהציבור בדרישה לביטול התחנה, מספר שיא שטרם נראה כמותו בוועדות התכנון בישראל.

עוד על הפעולה של גרינפיס