משטרת ישראל פשטה ביום שלישי (ה-27 ביולי) לפנות בוקר על הכפר הבלתי מוכר אל-עראקיב שבנגב, הרסה את כל 40 בתי הכפר, ופינתה יותר מ-300 תושבים שהתגוררו בהם. התושבים, מרביתם ילדים, נותרו ללא קורת גג. הפשיטה חסרת התקדים החלה סמוך לשעה 4:30 לפנות בוקר, והתושבים הופתעו להתעורר כשהם מוקפים בכוח ענק בן 1,500 שוטרים חמושים בנשק חם, רימוני הלם, קסדות ומגינים, בהם מאות אנשי יס”מ, פרשים רכובים על סוסים, מסוק ובולדוזרים.

התושבים הזעיקו למקום עשרות פעילי שמאל ומתנדבים מרחבי הארץ, ביניהם פעילי מק”י וחד”ש, שסייעו להם בהתנגדות לא אלימה. כמה מהתושבים נחבלו והוכו בידי השוטרים, אך לא נזקקו לטיפול רפואי. המשטרה עצרה מפגינה אחת. השוטרים פינו את רכושם של התושבים למכולות שהוכנו מראש, ובולדוזרים הרסו את מבני המגורים והצאן והשמידו אל מטעי הפירות וחלקות עצי הזית של התושבים. תושבי הכפר, מרביתם ילדים וזקנים, נותרו פגועים והמומים במתחם בקרבת הכפר, בחוסר כל, ללא קורת גג, מים ומזון תחת השמש הקופחת.

הריסת הכפר בוצעה למרות שהבעלות על קרקעותיו נתונה במחלוקת משפטית, וטרם הוכרעה. תושבי אל-עראקיב אינם פולשים: כפרם קיים במקום עוד שנים רבות לפני הקמת המדינה ב-1948. התושבים פונו בידי המדינה ב-1951, אך שבו לאדמתם, שעליה הם חיים ואותה הם מעבדים. הבעלות על הקרקע נדונה כעת במשפט המתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, וחוקרי אקדמיה כבר העידו בזכות בעלותם של התושבים על הקרקע

ד”ר עוואד אבו-פרח, תושב הכפר אל-ערקיב, מסר: “הריסת הבתים מעידה על המדיניות הגזענית והאלימה של הממשלה. הרגשנו על בשרנו את האלימות שפרצה תוך כדי הריסת עשרות בתים. התשובה שלנו היא לבנות מחדש, והבדואים יחיו פה למרות המדיניות הגזענית”.

למאמר של ד”ר עוואד אבו-פרח שפורסם בשבוע שעבר באתר “הגדה השמאלית”