ח”כ עופר כסיף (חד”ש) הוא המועמד השביעי ברשימה המשותפת המתמודדת בבחירות לכנסת שיתקיימו ב-2 במרס. השבוע שוחחתי עמו על מערכת הבחירות לכנסת ה-23 ועל מאמציה של הרשימה המשותפת לפנות לציבור היהודי.

מה היעדים של הרשימה המשותפת לבחירות הקרובות, וכיצד היא חותרת להשיג אותם?

    ההצלחה של הרשימה המשותפת בבחירות הקודמות מלמדת שאנחנו במסלול הנכון, ואנחנו לומדים את לקחי העבר. המאמץ המרכזי שלנו בבחירות הקרובות הוא העלאת אחוז ההצבעה בקרב הציבור הערבי. זה המפתח היסודי ביותר לשינוי פוליטי בישראל כיום. אנחנו מדגישים שהרשימה המשותפת היא הרשימה היחידה שמשרתת את האינטרסים של כלל החברה, ערבים ויהודים כאחד.

ח”כ איימן עודה אמר לאחרונה שהוא רוצה להגדיל את הייצוג היהודי ברשימה המשותפת ולהשיג יותר קולות בציבור היהודי. איך עושים זאת בפועל?

    נתחיל בדבר הפשוט יותר: גם אני בעד שיהיו יותר מועמדים יהודים במקומות ריאליים במשותפת, ואני מאמין שזה יקרה בעתיד. כפי שאמר איימן עודה, האידיאל הוא שיהיה ייצוג הולם לשתי האוכלוסיות. אבל לא צריך להיתפס לחלוקה סכמתית – מה שהופך את הרשימה המשותפת לערבית-יהודית באמת אינו הרכב הרשימה לכנסת, אלא סדר היום הפוליטי שלה והעקרונות המדריכים אותה. המשותפת היא הרשימה היחידה שנאבקת למען טובת הציבור כולו. הפנייה שלנו לציבור היהודי מתבססת לא רק על סולידריות עם הפלסטינים. אנחנו קוראים לציבור היהודי להצביע לרשימה המשותפת משום שהיא מייצגת את האינטרס שלו – לחיות בחברה מתוקנת וצודקת לכולם, עם זכויות חברתיות מלאות. קריאה זו נכונה במיוחד לאוכלוסיות הסובלות מדיכוי כמו נשים, יוצאי חבר העמים או יוצאי אתיופיה, הנמצאים גם הם תחת מתקפה גזענית שיטתית. עבור המופלים לרעה,  הצבעה לרשימה המשותפת היא הדבר הנכון ביותר וגם הצודק ביותר.

האם אתה מזהה כיום נכונות רבה יותר בציבור היהודי להצביע לרשימה המשותפת, לרבות על רקע הירידה בכוחן של מפלגות השמאל הציוני?

    אני סבור שכן. כבר בבחירות הקודמות עלה מספר המצביעים היהודים שלנו באופן משמעותי – אנחנו נמצאים במגמת עלייה. להערכתי, הנכונות להצביע לרשימה המשותפת בציבור היהודי, כולל באוכלוסיות המוחלשות ביותר בתוכו, נובעת משתי סיבות עיקריות. סיבה אחת היא הקבלות שלנו. כאשר בוחנים את פעילות המשותפת על מרכיביה השונים, בולט שהיא נאבקת למען רווחתן של כל השכבות המוחלשות. הסיבה השנייה לנכונות הגוברת להצביע למשותפת היא שמרצ מחקה את עצמה. לא רק שמרצ ויתרה על שותפות יהודית-ערבית, שגם לפני כן הייתה קיימת אצלה רק בעירבון מוגבל; לא רק שמרצ ויתרה על סדר יום חברתי בכך שהתחברה לעבודה, קל וחומר לגשר; מרצ בעצם ויתרה על המאבק בכיבוש ונגד ההתנחלויות. היום מי שהוא שמאל ודמוקרט חייב להצביע למשותפת, כי אין לו כתובת אחרת.

אחת הביקורות על קמפיין הבחירות הקודם של הרשימה המשותפת טוענת שהוא הרבה לעסוק בזכויות לאומיות ואזרחיות, אך  לא התמודד מספיק עם סוגיות חברתיות-כלכליות. מה דעתך על כך?

    אני לא חושב שזה מדויק. עסקנו לא מעט במאבקים חברתיים כמו מאבק הנכים ובמערכה למניעת תאונות העבודה. יחד עם זאת, תמיד יש מקום להתגברות על חולשות ולשיפור הקמפיין. אני מעריך שבמערכת הבחירות הנוכחית נשים דגש רב יותר בנושאים החברתיים.

אילו נושאים נכון, לדעתך, להדגיש בקמפיין הנוכחי?

     עלינו להדגיש את קשר הגומלין בין הבעיות השונות. אני מתכוון בראש ובראשונה לכיבוש, שבו קשורות כל הבעיות המרכזיות בחברה הישראלית. יש להיאבק בכיבוש קודם כל משום שהוא הפעלת דיכוי שיטתית כלפי העם הפלסטיני. אבל הכיבוש פוגע גם בישראלים. הפגיעה מורגשת לא רק בהרוגים ובפצועים, אלא גם בהשקעת המשאבים בצבא ובהתנחלויות במקום ברווחה, בבריאות, בחינוך ובדיור. את מחיר הכיבוש והמיליטריזציה משלמות האוכלוסיות המוחלשות ביותר בישראל. לכן המאבק בכיבוש הוא בלתי-נפרד ממאבקן לצדק חברתי. אלבר ממי, האינטלקטואל הצרפתי שניתח את הקולוניאליזם האירופי, טען שהכובש משתמש במנגנון האידיאולוגי של “הפרד ומשול” כדי למנוע מאבק משותף של המוחלשים בני העם הכובש ושל בני העם הנכבש. חשוב להדגיש היא שהבעיה טמונה לא בנתניהו האיש אלא במדיניות הימין. אצל נתניהו יש אמנם “ערך מוסף” של שחיתות אישית, אבל השחיתות הפוליטית, העבריינות המדינית בכל התחומים, היא נרחבת בהרבה. קריאתי-קריאתנו לציבור כולו, ערבים ויהודים כאחד: צאו להצביע בהמוניכם, ותנו קולכם לרשימה היחידה שהיא דמוקרטית ושמאלית. אין אפשרות של שיפור אמיתי בלי משותפת חזקה. למי שרוצה להחליף את שלטון הימין, ולא רק את נתניהו, יש רק אופציה אחת – להצביע לרשימה המשותפת.

אסף טלגם

הריאיון עומד להתפרסם בגיליון “זו הדרך” הקרוב