פעילי חד”ש ומק”י השתתפו ביום שלישי, ה-15 בפברואר, בבהפגנה נגד עליית המחירים ברחבת מוזיאון תל אביב. את ההפגנה יזמו מספר ארגוני מחאה חברתיים חדשים שקמו עקב עליית מחירי הדלק, והמפגינים מחו נגדד עליית מחירי מוצרי היסוד וקראו לשינוי השיטה הכלכלית הקפיטליסטית שנהוגה בישראל.

המהפכות העממיות בתוניסיה ובמצרים נתנו את הטון בסטיקרים ובשלטים שהמפגינים החזיקו: נקראו סיסמאות בסגנון “כמו מצרים וכמו בתוניס , את שלטון ההון נביס”, ובקהל נשמעות קריאות “מי רוצה מהפכה?”. לקראת סיום ההפגנה החלה צעידה ספונטנית של מפגינים לעבר כיכר רבין. על אף הניסיונות האלימים של המשטרה לחסום ולסגור את המפגינים ברחבת המוזיאון הצליחו המפגינים להדוף את השוטרים ולצעוד לכיוון כיכר תוך הצטרפות של עוברי אורח להפגנה הספונטנית בכיכר רבין.

זאב גראואר, ראש מטה המאבק נגד עליית מחירי הדלק, סיפר מעל הבמה: “אני תושב מגדל העמק, וזקוק למכונית כדי להתנייד. עליית מחירי הדלק היתה כקריאת השכמה, שפירושה עלייה של אלפי שקלים בשנה. ראש הממשלה אמר שהוא יוריד את מחירי התחבורה הציבורית, זה נחמד. השאלה היא רק על איזו תחבורה ציבורית הוא מדבר. אנחנו פה כדי לומר לראש הממשלה הנוכחי ולאלה שאחריו, די – נמאס”.

העיתונאי גיא מרוז אמר לקהל: “זה משמח לראות אנשים יוצאים לרחוב. אני עיתונאי ואני צריך להיות אובייקטיבי. אבל איבדתי את האובייקטיביות, כי חבריי לא מצליחים לקנות דירה, כי אלה שקונים דירה גרים רחוק. אנחנו צריכים לזכור שבחור בשם מוטי אשכנזי הפיל ממשלה בישראל בשנת 1973. ארבע אמהות הוציאו את צה”ל מלבנון. ניצולי השואה יצאו לרחוב והממשלה שינתה מדיניות. המאבק יכול להצליח רק אם נשאר ברחובות”.

ב-26 בפברואר – הפגנה של חד”ש בחיפה נגד עליית המחירים והמדיניות הכלכלית