שלושה פעילי שלום נעצרו בשבת, ה-12 בפברואר, כשהפגינו מול החניון בו נמצאים דחפורי הקק”ל שהורסים מדי בוקר את הסככות של תושבי הכפר הבדואי אל-עראקיב (סככות אותן חוזרים ומקימים התושבים אותן בשעות הערב).

כמאה פעילי שלום וזכויות אדם הגיעו לאל-עראקיב לאות סולידריות. תושבי הכפר סיפרו על האלימות הבוטה שמפעילה המשטרה בניסיונות חוזרים לגרש אותם מהמקום: “ביום חמישי, בזמן שאכלנו ארוחת בוקר, הגיעו שוטרים והקיפו אותנו מכל הצדדים. מפקד המשטרה אמר ‘יש לכם שתי דקות לעזוב את השטח או שנפעיל כח’, ובסיום שתי הדקות הם התנפלו עלינו במכות ואלימות קשה – גם באוהל הגברים וגם באוהל הנשים. מכל הכיוונים נשמעו צריחות. את הצריבות מגז הפלפל שהתיו לנו לעיניים אנחנו מרגישים גם עכשיו אחרי יומיים.

“אבל זה לא הרתיע אותנו, בערב חזרנו והקמנו מחדש את הסככות שלנו. כאן זה כיכר תחריר של הנגב. כמו שהמפגינים במצרים לא נרתעו מאלימות המשטרה ולא עזבו את הכיכר, כך אנחנו לא נעזוב את האדמה ששייכת לנו מדורי דורות, שאבותינו קנו אותה עוד בשנת 1906. כמו שבסוף המפגינים בקהיר ניצחו, כך גם אנו ננצח”.

לאחר שסייעו לתושבים לחזק את הסככות שהקימו למגורים, פתחו הפעילים יחד עם כמה מצעירי הכפר בצעדת מחאה למרחק של כשני קילומטר, עד לחניון המוקף גדרות תיל בו נמצאים דחפורי הקרן הקיימת אשר עוסקים בהרס היומיומי של בתי הכפר. מיד עם הגיעם למקום עצרו השוטרים המוצבים לשמור על מתחם הדחפורים שלושה מפעילי השלום, שני גברים ואשה, והאשימו אותם ב”הסגת גבול”. יתר הפעילים התיישבו במחאה על הארץ מול שער הכניסה למתחם, מנעו את יציאת מכונית המשטרה ובה חבריהם העצורים, ופתחו בקריאות קצובות “שוויון זכויות – ולא פחות!”, “דמוקרטיה לא בונים – על הפקעות והרס בתים!” ו”הפאשיזם לא יעבור – הגזענות לא תעבור!”.

בתום משא ומתן ממושך בין ראשי המפגינים לבין המשטרה שוחררו העצורים בתמורה לפינוי החסימה מול השער. בדרכם חזרה מן המתחם סיירו הפעילים בשטח בו היו עד לפני מספר חודשים 4,500 עצי זיתים של תושבי אל-עראקיב. “העצים האלה סיפקו לנו פרנסה, זיתים וגם שמן, טיפחנו אותם במאמץ ומסירות רבה”, אמרו התושבים. “עקרו לנו אותם ולא השאירו זכר, ועכשיו הקרן הקיימת רוצה לנטוע כאן יער של עצים שלא נותנים שום פרי ולא מביאים תועלת לאף אחד. סתם טיפשות ונבזות. סיבה היחידה שלהם זה לתפוס בעלות על השטח, ולא אכפת להם כמה הם פוגעים באנשים”.