כדאי שנשתוק, שלא ישנאו אותנו

30 בדצמבר 2008

ענת רוזיליו חושבת שהתנועה היחידה שראויה להיקרא כאן שמאל, היא זו שלא מתביישת להפגין מול משרדי הביטחון שעה שחיל האוויר מפגיז תושבים בעזה

פעולת צה"ל ברצועה הוכיחה שאם אכן יש כאן מפלגת שמאל – אז היא לא גדולה, לא חדשה ובטח שלא עומד בראשה חיים אורון. אם יש כאן מפלגת שמאל – קוראים לה חד"ש ובראשה עומד דב חנין, שלא מתבייש להפגין מול משרדי הביטחון שעה שחיל האוויר מוחק מאות תושבים ברצועת עזה.

לפני מספר שבועות בקול תרועה וניצחון הודיעו לנו שמקימים פה תנועת שמאל חדשה. התנועה החדשה עתידה להתאחד עם מפלגת מרצ על מנת ליצור גוש שמאל יציב ואפקטיבי אל מול צמיחתו האיתנה של הימין מכיוון ביבי נתניהו, אביגדור ליברמן והבית היהודי. בכנס האיחוד עמוס עוז נאם ובירך, חיים אורון התרגש והעיתונאי ניצן הורוביץ קיווה לתנועה חזקה וגדולה שתעורר דיון בנושאים אזרחיים, זכויות אדם, סביבה, חברה וכלכלה.

עתה, אחרי שחיל האוויר תקף למעלה ממאה יעדים וגרם להרג מסיבי ברצועה, בתנועה החדשה נפטרו מהמילה 'שמאל' ונותרו רק עם תנועה, ללא שמאל, כזו שדוממת מול המוזות הרועמות וטומנת את ראשה בחול כשעזה מדממת.

זה ברור, גם לכל שמאלני מצוי, כי החמאס הוא ארגון ימני קיצוני שחי על חרבו למען איסלאם משיחי ושחוסר האונים מול מטחי הקסאמים המאיימים הפך לבלתי נסבל. ולמרות זאת אסור לנו – לדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון ולכל מי שמחשיב את עצמו אדם מוסרי – להתנהג כאחרון החמאסניקים.

את התזכורת הלא פופולרית הזו, צריכה תנועת השמאל לעלות לסדר היום, לצעוק בהפגנות ולהכות על שולחנות בבית הנבחרים.

בימים קשים אלו, נדרש מכל מי שרואה עצמו בצד השמאלי של המפה לגדל עור של פיל ועמוד שדרה איתן ולהזכיר בכל תרועה את ההשלכות הנוראיות – המוסריות, הכלכליות והתדמיתיות שיש לפעילות אגרסיבית כזו.

אולם מפלגת מרצ, כמו אחותה הקטנה (שאני מכנה 'התנועה החדשה של ניצן הורוביץ') שכחה שהיא שמאל וחשבה שאולי היא קדימה. במפלגת מרצ ובתנועה החדשה הימים הם ימי גנרלים וימי בחירות. לכן אולי כדאי שנשתוק פן הציבור ישנא אותנו על חוסר התמיכה בצה"ל. הרי כולנו יודעים עד כמה הציבור שונא שמאלנים.

כמו רוב נבחרי הציבור מהימין, גם תנועת השמאל החדשה ידעה שהרג ללא הבחנה של 270 בני אדם לא תעצור את הקסאמים, לא תפסיק את הסכסוך ולא תביא לנו שלום וביטחון. ההרג המסיבי ישאיר אותנו במעגל האימים שהביא עלינו את החמאס מלכתחילה. וכמו במלחמת לבנון הראשונה והשנייה, גם עכשיו נצא מהמבצע הזה כשאנחנו שנואים מול 'הם' הטובים. אנחנו גוליית והחמאס – דוד.

היחידים שהביעו התנגדות לתקיפה המאסיבית בעזה הם פעילי מפלגת חד"ש בראשותו של דב חנין, אשר יצאו כבר במוצאי שבת להפגנה שקטה מול משרד הביטחון בתל אביב. כמה לא פופולרי מצדם להפגין נגד פעילות צה"ל. לעמוד כך מול הקריה ולהזכיר שרק עכשיו מחקה ישראל שכונות בעזה הענייה להחפיר.

ענת רוזיליו היא פעילה חברתית ויועצת תקשורת
המאמר פורסם במקור בנרג'