לקראת הגשת הדו”ח הסופי של ועדת ששינסקי יזמו שמונה חברי כנסת הצעת חוק המעגנת הגדלה חדה וריאלית בהכנסות המדינה ממשאבי טבע מתכלים, מעבר למה שהוצע בהמלצות הביניים של הועדה. יוזמי הצעת החוק הם חברי הכנסת ד”ר דב חנין (חד”ש), ד״ר חנא סוייד (חד”ש), זבולון אורלב (הבית היהודי), אורי מקלב (יהדות התורה), אורית זוארץ (קדימה), ניצן הורוביץ (מרצ), איתן כבל (עבודה) ואיברהים צרצור (רע”מ – תע”ל). ההצעה הוכנה בסיוע אנשי המחקר של הפורום לפעולה אזרחית.

הצעת החוק מסדירה את תחום הפקת משאבי הטבע המתכלים בישראל, על מנת להבטיח תמורה הולמת לציבור בעד הפקתם. שתי הנחות יסוד עומדות ביסודה. האחת, שכל אוצרות הטבע המצויים בטריטוריה ובאזורים הימיים של מדינה ריבונית שייכים לאוכלוסייתה. השנייה, שאוצרות טבע, מעצם טיבם, מתכלים. בפועל, אוצרות טבע עומדים לרשות הציבור רק פעם אחת בקדנציה של מדינה ריבונית.

על פי המצב הקיים, כפי שתואר בדו”ח ועדת ששינסקי, הכנסות המדינה ממשאבי טבע (Government Take) של ישראל, מגיעות, לכל היותר, לשיעור כולל של 24% עד 31%, ובמקרים רבים הוא נמוך הרבה יותר. ישראל נמצאת בתחתית הליגה העולמית בתחום זה. טיוטת המלצות וועדת ששינסקי תיקנו אבסורד זה באופן חלקי בלבד, ועל כן מטרת הצעת החוק להגדיל את חלקה של המדינה באופן משמעותי יותר. לפיכך מוצע להעלות את שיעור התמלוגים על כל משאבי הטבע המתכלים ל-20%. התמלוגים מבטיחים הכנסה למדינה גם בשלבי ההפקה הראשונים, ומשקפים את העובדה שמשאבי הטבע האוזלים הם בבעלותה של המדינה. בנוסף, הם גם קלים ונוחים יותר לגבייה. שנית, מוצע לאפשר ליזם להחזיר 150% בלבד מהוצאות החיפוש ו-100% מהוצאות הפיתוח וההקמה בטרם יוטל היטל רווח פרוגרסיבי, ולא שיעורים מוגזמים של 225% ו-150% בהתאמה, כפי שהומלץ בדו”ח הביניים של וועדת ששינסקי. זאת מאחר ואין סיבה לאפשר ליזם להרוויח מיליארדי שקלים, מבלי שיוטל ההיטל, בשלב בו כבר כיסה את השקעותיו מעל ומעבר. שלישית, מוצע לבטל מספר הטבות מס שהן ייחודיות לבעלי זכות להפקת משאבי טבע – כגון ניכוי האזילה, והטבת ההכרה בהוצאות הוניות כהוצאות פירותיות – הטבות שאין להן אח ורע בדיני המס הכלליים של ישראל.

הצעת החוק קובעת שתוקם קרן לאומית לניהול הכנסות המדינה ממשאבי טבע מתכלים, אליה יתועלו כלל הכנסות אלו. קשה להפריז בחשיבות קרן מסוג זה, שכן להיעדרה עשויות להיות השלכות הרות גורל בדמות הסימפטומים של “המחלה ההולנדית”. זו נגרמת משילובם הישיר בתקציב המדינה של כספי עתק שזורמים לאוצר המדינה מהפקת משאבי הטבע. מדיניות נמהרת זו של הצפת השוק בכסף זול ופתאומי, כפי שיעידו מדינות למודות ניסיון, עלולה להביא לייסוף חד של המטבע המקומי, לפגיעה עמוקה בייצוא ובמגזר התעשייתי, לאינפלציה ולעלייה באבטלה. לעומת זאת, ניהול הכספים באמצעות קרן, מאפשר לחברה להינות מהם הן בטווח המיידי, על ידי שילוב תשואות הקרן בתקציב השנתי, והן בטווח הארוך על ידי השארת עתודות כספיות מספיקות לפיתוחה של המדינה בעתיד ולרווחתם של תושבי ישראל בדורות הבאים.

לבסוף, הצעת החוק מבקשת להגן על המשקיעים הקטנים מפני בעלי ההון המובילים את השותפות העוסקת בהפקת משאבי הטבע. הצעת החוק עושה זאת באמצעות הטבה עם השותפים המוגבלים בשותפות כזו. השותף הכללי, המנהל את עסקי השותפות המוגבלת, נימצא במצב של ניגוד עניינים מקום בו נקבע שהשותפות תשלם לו תמלוגים מסך ההכנסות של השותפות, כמקובל כיום בתחום, באשר עניינו כשותף כללי הוא להגדיל את הכנסות השותפות, בשעה שעניינו כמנהל צריך להיות להגדיל את רווחי השותפות. מאחר והשותפים המוגבלים נעדרים כלים של בעלי מניות בחברה בע”מ לרסן את כוחו, מוצע לחייב תאגיד זה לקבוע בתקנון השותפות המוגבלת כי התמלוגים שישולמו לשותף הכללי יחושבו כאחוז מרווחיה, ולא כאחוז מהכנסותיה”.

עם הגשת הצעת החוק אמר ח”כ חנין: “הצעת החוק קובעת שאזרחי ישראל עדיפים על הטייקונים. היא חלה על כל סוגי משאבי הטבע המתכלים המופקים בישראל ומתמודדת עם אבסורדים קיצוניים הקיימים בתחום זה לא רק ביחס להפקת גז טבעי אלא גם ביחס להפקת אוצרות הטבע ים המלח והפוספטים בנגב. ההצעה קובעת שיעור ריאלי של הכנסות המדינה מהפקת כל משאבי הטבע שבבעלותה, מקימה קרן לאומית לניהולם ומגינה על המשקיעים הקטנים מפני בעלי ההון.

ח”כ זבולון אורלב (הבית היהודי) אמר: “בורא עולם העניק למדינת ישראל מתנת טבע השייכת לכל אזרחיה ולכן ראוי שאזרחי המדינה יהיו הנהנים העיקריים מאוצר הטבע שהתגלה בשדה הגז”.

ח”כ אורית זוארץ (קדימה) אמרה: “מטרתה של הצעת החוק היא ליצור איזון בחלוקת המשאבים. יש לתקן את המצב המעוות לפיו ישנה מריבה בין הזכיינים לבין המדינה על אוצרות הטבע המועטים שמצויים בשטחי מדינת ישראל. הגיע הזמן לשנות את החקיקה בנושא משאבי הטבע המתכלים בכדי למנוע את השפעת הלוביסטים ומערך יחסי הציבור של הזכיינים על אופן חלוקת הרווחים מאוצרות הטבע. מגיע לזכיינים להנות מפירות השקעתם באופן ראוי ומידתי ולכסות את כיסם בלי להוציא את אזרחי ישראל נפסדים. חובה עלינו להבטיח את המשך עידוד ההשקעות תוך יצירת איזון והבטחת תגמול גם לאזרחים והאזרחיות”

ח”כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר:” המתנות שניתנו לארץ ישראל לא ניתנו כמתנות חינם, הם משאב של הציבור כולו. חלוקת הרווחים צריכה להיות בפרופורציה להשקעה”.

ח”כ ניצן הורוביץ (מרצ):” משאבי הטבע שייכים לכלל האזרחים וחלוקה הוגנת שלהם עשויה לשנות את פני המדינה. זו הזדמנות היסטורית שאסור לנו להחמיץ ולכן לא נירתע מלחצים ואיומים של בעלי האינטרסים”.