אלפי מפגינות ומפגינים צעדו במוצ”ש, ה-21 ביולי, בחיפה, תל אביב וירושלים, לזכרו של משה סילמן ובמחאה על מדיניות הממשלה. סילמן, פעיל החזית החיפאית של המחאה החברתית, מת בבית החולים שיבא בתל השומר ביום שישי לאחר שהצית את עצמו בהפגנת האלפים בת”א לציון שנה למחאה, ב-14 ביולי. ביום שישי, כשנודע על מותו של סילמן, נערכו כמה אירועי זיכרון שקטים.

אורי וולטמן, פעיל חד”ש, אמר בהפגנה במוצ”ש בחיפה: “משה סילמן היה אדם פוליטי שמת מוות פוליטי בנסיבות פוליטיות. הוא לא מת בתאונת דרכים, לא טבע בים, אלא בגלל עוולות שיש מי שיצר אותן. הוא מת בגלל כלכלה שפנתה כנגד החברה וכנגד האנשים. בקהילת המאבק בחיפה נחושים שהכלכלה לא תפנה יותר נגד האנשים, שהעוולות שגבו חיים, שהעוולות ששרפו חיים לא ישרפו ולא יגבו עוד”.

ח”כ דב חנין פרסם ביום שישי הודעה בעמוד הפייסבוק שלו שבה כתב: “משה סילמן זכרו לברכה. טרגדיה אמיתית. לגמרי לא רק ‘טרגדיה אישית’. כך נראות במציאות תוצאות ריסוק רשתות הביטחון החברתי. זו לא טעות. זו מדיניות. את המדיניות הזאת אנחנו חייבים לשנות – לזכרו של משה, למען אלה שמרגישים שכל הדלתות נסגרו בפניהם, למען כולנו”.

ביום שני, ה-17 ביולי, הגישה סיעת חד”ש בכנסת הצעת אי אמון בממשלה, בעקבות כישלון הממשלה בתחום המדיני, החברתי והכלכלי. יו”ר חד”ש, ח”כ מוחמד ברכה, נימק את הצעת האי אמון ואמר: “משה סילמן הוא אתה ואני. על אירוע כזה ממשלות נפלו מכוח ההמונים וכוח המחאה. על דבר כזה הממשלה מתפטרת ולא מחפשת תמרונים איך לצלוח את התקופה”.