"פוסל פגיעה בחפים מפשע. פה זה מתחיל ופה זה נגמר"
24 בינו', 2009 | מאת tzvika | קטגוריות: וידאוב-14 בינואר 2009 התארח ח"כ מוחמד ברכה בחוג בית שנערך במוסד התל אביבי "הירקון 70". הנה כמה מדבריו על חמאס וישראל, קסאמים, פתרון של שתי מדינות לשני העמים, ומשא ומתן כאפשרות היחידה להבאת שקט אמיתי:
[...] שטרן בוחר לא לכתוב שחד"ש מבקרת את חמאס באופן עקבי (כולל בזמן האחרון) ושבאופן עקבי היא מתנגדת לאלימות, בוודאי מול אזרחים, [...]
"מדינת כל אזרחיה"… רק לא ערבים, לא רוסים ששרתו בצבא שהם לא יהודים, לא יהודים שלא שרתו בצבא, לא שמאלנים בוגדים… בסוף מי יבחר בלבני, ברק או ביבי- ביבי ברק ולבני?
חברים, המלך הזה הוא עירום.
קראתי כבר בלוגרים רבים מאתר התנועה (משום מה, כולם יהודים) שמשבחים את חד"ש השכם וערב על כך שהיא מבקרת את חמאס. כאילו יש משהו לא טריויאלי בכך שמפלגה שיש לה סיעה בכנסת ישראל וזה העומד בראשה יתנגדו נחרצות לפגיעה באזרחי ישראל שאינם מעורבים בלחימה כלשהי. למרות ריבוי הסופרלטיבים המהללים את נאורות המפלגה, כל המשבחין מביאים בדיוק אותה אסמכתא, אחת ויחידה, בדמות לינק לעמוד הנוכחי, עם הסרטון שמציג את ח"כ ברכה בחזות רגועה להפליא (למי שרגיל לחזות בהופעותיו במשכן הכנסת), כשהוא יושב שלוב זרועות ומסביר שהוא פוסל פגיעה בחפים מפשע.
אז באתי לכאן וצפיתי בסרטון הזה מתחילתו ועד סופו ובחיי שמשהו לא מסתדר לי. איפה אותה ביקורת חוצבת הלהבות שהבטחתם? היכן ביקורת המפורשת על החמאס?
האמירה הפציפיסטית של ברכה מסויגת כבר בפתיחת דבריו בכך שהוא אינו מעוניין "להכנס לתוך תבנית פוליטית" והביטוי המהולל "פה זה מתחיל ופה זה נגמר" מקבל בקטע שבין 0:50 ל-1:05 משמעות שונה לחלוטין מזו שמנסים לשייך לו כאן.
אולי זה רק אני, אולי זו רק הבנת הנשמע שלי שלוקה בחסר ואולי אלה דווקא המאזינים האוהדים של ברכה הצליחו לשמוע בין השורות דברים שהאיש כלל לא אמר. אני יודע רק שבשתי הדקות הראשונות של הסרטון המלה "כיבוש" נאמרת 4 פעמים ברצף בהטיותיה השונות, יש רטוריקה מנומקת ורהוטה שמטילה על הכיבוש ברצועת עזה ("גם לאחר תוכנית ההתנתקות") את האחריות המלאה למתרחש, יש ביקורת גלויה ומרומזת על מדינת ישראל היום ובעבר. ביקורת נגד החמאס אין כאן.
על צדקת דברי הח"כ אפשר לנהל ויכוח לגיטימי. לא לגיטימי להראות כאן סרטון עם פרד מצוי ולספר שזהו סייח ערבי גזעי טהור.
תנועת החמאס היא תנועה פלסטינית פאשיסטית, רצחנית, מטורפת, לאומנית, פוסלת את האחר באופן מוחלט (גם אם האחר הוא בן עמה) שוללת את הזכות של היהודים לחיות כאן, מקדשת את המוות וכו'.
מצד שני ישנה תנועה יהודית פאשיסטית לאומנית- תנועתו של ליברמן. התנועה הזו עדיין לא השתלטה על מדינת ישראל, כך שלא ניתן עדיין להגדירה כ – רצחנית ומקדשת מוות.
תנועת החמאס הפאשיסטית זוכה לתמיכה בקרב רבים מהפלסטינים אזרחי ישראל ואלו שאינם תומכים בה בפועל ממלאים פיהם מים כאשר הם צריכים להשמיע גינוי. גם תנועתו של ליברמן זוכה לתמיכה הולכת וגדלה, אך הרוב הישראלי- ימין ושמאל מגנה אותה בפה מלא. יש כאן א- סימטריה קשה לעיכול.
אני שוקל להצביע חד"ש, מתוך מחשבה שזאת ההזדמנות האחרונה לנסות לחיות יחד- יהודים וערבים, אבל קשים עלי מופעי ההתלהמות של כמה ממנהיגי חד"ש הערבים כדוגמת מוחמד ברכה, שתוקפים ללא הרף במילותיהם ובשפת גופם את הצד היהודי מבלי לצאת בראש חוצות- בכפרים ובערים הערביות כנגד החמאס, כפי שעושה דב חנין, למשל בקרב הציבור היהודי.
אנשים כמו תמר גוז'נסקי ודב חנין מנסים לתקן את החברה ממנה הם באים מבלי לתקוף יותר מידי את החברה הערבית. הייתי מצפה שכך יעשו גם חברי הכנסת הערבים. תפקידם הוא להרגיע את הציבור שלהם ולא להתלהם כנגד היהודים, אחרת- מה ההבדל בינם לבין בל"ד?
ההבדל העיקרי בינם לבין בל"ד או רע"ם-תע"ל הוא בתחום הסוציו-אקונומי והחברתי. ברובד הפוליטי, להוציא אי אלו סוגיות טכניות של "מדינה דו-לאומית על שטחי פלסטין או מדינה דו-לאומית לצד מדינה פלסטינית", אין הבדל של ממש בין עמדותיו של ברכה לעמדותיהם של אחמד טיבי או ג'מאל זחאלקה.
חברי הכנסת היהודים של חדש פעלים ללא לאות כדי לקדם בקרב הציבור היהודי יחס אוהד יותר כלפי פלסטינים בישראל ובאוטונומיה. לא בכדי דווקא הם מככבים בקמפיין התנועה בעברית. חד"ש של גוז'נסקי ודב חנין היא אכן אותה חד"ש פרוגרסיבית ויפה, אך אל לנו להשלות את עצמנו שקיימת הסכמה ותמימות דעים בין דב חנין למוחמד ברכה בכל השאלות הקיומיות.
אני מציע לאמץ את זה כפרדיגמה פשוטה: אין ולא יהיה פוליטיקאי ערבי-ישראל, לא משנה אם לאומן, דתי או קומוניסט, שיסכים לאמץ גישה אובייקטיבית כלפי הסכסוך היהודי-ערבי (ולא ישראל-פלסטיני). כלל אנשי הציבור הערבים קבעו לעצמם מזמן נקודת התחלה להיסטוריה של האנושות – וזו מתחילה לדידם ב-1967. "בתחילה היה הכיבוש וממנו – הכל".
אי לכך, פעולותיו של חמאס לעולם יהיו "מובנות", לכל היותר חצי-מוצדקות "בכורח הנסיבות". פעולות ישראל לעולם יהיו באחריותה הבלעדית, בגלל הכיבוש, כי "פה זה מתחיל ופה זה נגמר".
דב חנין לא צריך לשכנע אותי בשום דבר בשביל לקבל את הקול שלי. הוא צריך לשכנע את יו"ר המפלגה שלו.
מישהו יכול להסביר לי מדוע הסרטון מתוייג עם התגית "שתי מדינות לשני עמים", כאשר ברכה אינו מזכיר כלל מושג זה?