ד"ר דב חנין נולד ומתגורר בתל אביב (יליד 1958), נשוי ואב לשלושה.
בצעירותו השלים ח"כ חנין לימודי משפטים ופעל במשך שנים רבות כעורך דין המתמחה במשפט חוקתי וציבורי, בעיקר בתחום זכויות האדם. בהמשך, השלים ח"כ חנין לימודי דוקטורט במדעי המדינה, והתמחה במדיניות סביבה.
בשנים שקדמו לחברותו בכנסת עמד ח"כ חנין בראש התכנית לצדק סביבתי בפקולטה למשפטים והיה עמית מחקר בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב. כמו כן, היה ח"כ חנין עמית מחקר באוניברסיטת אוקספורד באנגליה ותחום עיסוקו שם היה הפוליטיקה של הסביבה.
ח"כ חנין כיהן במשך שלוש שנים כיו"ר חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, המאחד יותר משמונים הארגונים הסביבתיים בישראל, זאת לצד חברות בארגונים סביבתיים וחברתיים נוספים. ח"כ חנין פעיל בתנועות השלום, במאבקים חברתיים ובענייני זכויות אדם. חבר מק"י וחד"ש, ופעיל בתנועת "עיר לכולנו" התל אביבית מאז הקמתה.
ח"כ חנין פרסם מאמרים רבים בנושאי סביבה, חברה ופוליטיקה. הוא ערך את סדרת ספרי "סימני חיים", שיצאו לאור בשיתוף מכון המחקר האמריקני החשוב Worldwatch. הוא כתב, יחד עם פרופסור אריה ארנון, את הספר "מקום לתיקון" – שיחות על כלכלה, סביבה וחברה (הוצאת בבל), הגיש בסוף שנת 2005 סדרת הרצאות תחת הכותרת "הגלובליזציה" במסגרת ה"אוניברסיטה משודרת", אשר גם יצאה במהדורה מודפסת.
מאז תחילת 2006 מכהן ח"כ חנין בכנסת מטעם סיעת חד"ש, ומשמש כחבר בועדת הפנים והגנת הסביבה וכן בועדה לזכויות הילד. ח"כ חנין הוא יו"ר-עמית של השדולה הסיבתית-חברתית בכנסת, השדולה הגדולה ביותר בכנסת ה-17 (מונה כארבעים חברים). בשנת 2008נבחר חנין לח"כ הסביבתי ביותר ע"י עמותת אדם טבע ודין.
בנובמבר 2008 התמודד דב חנין מול רון חולדאי על ראשות עיריית תל אביב-יפו. חנין הצליח לסחוף אחריו קהל גדול ואת הרוב המוחלט של צעירי העיר, זכה בלמעלה מ-45 אלף קולות, והוביל את הפיכת תנועת "עיר לכולנו", לסיעה הגדולה ביותר במועצת העיר. חנין הוא יו"ר הסיעה המורחבת של "עיר לכולנו".
דב חנין בכנסת – תמצית פעילות החקיקה
לחצו על שם החוק על מנת לקרוא עוד פרטים.
חוקים שעברו בקריאה שנייה ושלישית
חוק האכיפה הסביבתית – ההצעה מעניקה לרשויות המקומיות סמכויות אכיפה של חוקים סביבתיים ובכך משיגה בו זמנית מטרה סביבתית חשובה (הגברת האכיפה של חוקים סביבתיים), ומטרה חברתית חשובה (הזרמת כספי קנסות ממזהמים סביבתיים הישר לקופותיהן של הרשויות שתושביהן הם הנפגעים העיקריים מן הזיהום).
חוק המזהם משלם – החוק כולל מנגנונים מתקדמים של ענישה כלכלית – מינהלית ופלילית – נגד מזהמים. זהו חוק רוחבי המעדכן ומתקן את כלל החוקים הסביבתיים בישראל. החוק מחמיר את הענישה על גורמים המזהמים ללא רישיון וקובע מנגנון גבייה גם מגורמים המזהמים בהתאם לחוק. מנגנון זה אמור לתמרץ מפעלים לעבור לטכנולוגיות נקיות יותר.
חוק אוויר נקי – החוק אושר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת בנוסח רזה וחסר, כחלק מפשרה הפוליטית שאיפשרה את העברתו. בכנסת הנוכחית גובש החוק מחדש בעשרות ישיבות של ועדת הפנים והגנת הסביבה ובדיונים מרתוניים עם הגורמים השונים המעורבים. יו”ר הועדה, ח”כ אופיר פינס-פז, הטיל על ח”כ חנין, להוביל את עבודת הועדה בכמה מהשלבים ההחשובים של העבודה. זהו חוק מקיף המסדיר באופן כולל, לראשונה בישראל, את שאלת פליטת המזהמים לאוויר, תוך הידוק הטבעת סביב התעשייה המזהמת. במסגרת החוק, הממשלה מחויבת להכין וליישם תוכנית רב שנתית לצמצום זיהום האוויר בישראל, תוך הצבת יעדים ברורים, דרכי פעולה ולוחות זמנים להשגתם. יוקם מערך ניטור ארצי למדידת זיהום אוויר והנתונים יפורסמו לציבור באופן שוטף. יווצר מנגנון רישיונות פליטה לכל מפעל וגוף תעשייתי, תוך שיתוף הציבור. יוטלו קנסות ועונשי מאסר מחמירים למזהמים העוברים על החוק. ייסגרו מפעלים שלא יצייתו להוראות צמצום הזיהום. ייקבעו סטנדרטים סביבתיים מגבילים לסוגי הרכבים והדלקים בהם יותר השימוש בכבישי ישראל.
איסור גביית תשלום בכניסה לגנים ציבוריים – תיקון לפקודת העיריות, האוסר על הרשויות המקומיות לגבות תשלום בכניסה לגנים ציבוריים.
הארכת חופשת הלידה ל-14 שבועות – דב הוא היוזם הראשון של החוק.
חוק הודעה לעובד – חוק המבטיח לעובדי קבלן מידע על תנאי החוזה שבו הם מועסקים. חוק זה בא לתקן מצב בו לא נאמר לעובד אילו תנאים סוכמו בין הקבלן למעסיק בפועל ולהבטיח כי עם תחילת ההעסקה יימסרו לעובד תנאי ההעסקה שבהם מחויב הקבלן כלפי המעסיק בפועל. החוק דורש כי יימסר לעובד המידע הדרוש לו כדי לדאוג למימוש זכויותיו.
חוק לצימצום זיהום האוויר מתחבורה (פרק שפוצל מתוך חוק אוויר נקי ושמתקן את פקודת התעבורה) – החוק יוצר הסדר ברור בחלוקת הסמכויות בין הממשלה והשלטון המקומי ומסיים את המצב הקשה בו כל אחד משני הצדדים היה יכול לשתק יוזמות של הצד האחר. התיקון מחייב את הרשות המקומית לפעול להפחתת זיהום האוויר מתחבורה בכל מצב בו יש רמה גבוהה של זיהום באוויר.
חוק ההגנה על חופי מפרץ אילת – החוק מחיל לראשונה את חוק שמירת הסביבה החופית, החל על חופי הים התיכון, גם על מפרץ אילת.
חוק ההגנה על הכנרת – חוק אשר מחיל גם על חופי הכנרת את הוראות חוק שמירת הסביבה החופית, ומקים רשות (איגוד ערים כנרת) שתפעל להגנת הכנרת וחופיה.
חוקים שעברו בקריאה ראשונה
הצעת חוק אמצעי אכיפה כנגד מזהמי מקורות מים – הצעת החוק באה ליצור מנגנוני דיווח עצמי של מפעלים וגורמים מזהמים אחרים על היקף הזיהום שהם פולטים, ובכך לשפר את יכולת הפיקוח הציבורי עליהם. כמו כן, מוצע להפוך עבירות מסוימות בחוק המים לעבירות של ברירת משפט, דבר שייעל ויאיץ את תהליך האכיפה.
הצעת חוק הזכות להליכים חלופיים לנוער – הצעת החוק נועדה לעגן לראשונה בחוק הישראלי את מקומם של ההליכים החלופיים בטיפול בעבריינות בני נוער. הליכים חלופיים כוללים מסגרות של טיפול ושיקום בני הנוער העבריינים מחוץ לכותלי בית המשפט והמערכת הפלילית הרגילה. ההליכים מתבססים על נכונות הקטין ליטול אחריות על מעשיו, ולהשתלב בתהליך שיקומי, לעתים קרובות תוך הפגשת העבריין עם קורבנותיו. הניסיון המצטבר בארץ ובעולם מראה כי ההליכים החלופיים ועקרון “הצדק המאחה” שמשתקף בהם מבטיחים שיעורי שיקום גבוהים בהרבה ממערכות התביעה והכליאה הרגילות. דרכם לומדים בני הנוער להבין את המשמעות המזיקה של מעשיהם, לוקחים עליה אחריות ומפנימים את הנזק שהיא גורמת להם ולסביבתם. לפי הצעת החוק, יוצע לבני נוער שיואשמו בעבירות שאינן עבירות מין ושהעונש עליהן אינו עולה על חמש שנים הליך חלופי של גישור ושיקום.
הצעת חוק עידוד תחבורת אופניים – הצעת החוק מקדמת סלילת שבילי אופניים על מנת שלא לסכן את רוכבי האופניים והולכי הרגל, קובעת הוראות לשילוב אופניים ותחבורה ציבורית, בין היתר באמצעות העלאת אופניים על אוטובוסים ורכבות ויוצרת הסדרי חנייה נוחים. בנוסף, קיימים תמריצים כלכליים, הן למעסיקים והן למועסקים, על מנת לעודד רכיבה על אופניים למקום העבודה.
תיקון מקיף בחוק איסור נהיגה בחופים – שורה של תיקונים בחוק איסור הנהיגה בחופים אשר מיועדת לייעל את האכיפה וההרתעה של החוק, בין היתר, באמצעות החמרת הענישה, הגדרה ברורה של התחומים האסורים בנהיגה, הטלת חובת סימון התחום המוגן, קביעת האפשרות להטיל קנס על בעל הרכב לפי מספר הרישוי של הרכב ועוד. הכנת הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית הושלמה ערב פיזור הכנסת אך העברתה הוכשלה בסופו של דבר על ידי הממשלה.
הצעת חוק רישוי קבלני שירותים – הצעת החוק באה להחיל על קבלני השירותים (למשל בתחום האבטחה, הניקיון או הסיעוד) את כל החובות החלות על קבלני כוח אדם רגילים.
הצעת חוק הגבלת השימוש בשקיות פלסטיק – הצעת חוק הבאה להסדיר את הפחתת השימוש בשקיות פלסטיק חד פעמיות בתהליך הדרגתי ותוך סיבסוד חלופות חסכוניות ומקיימות יותר.
הצעת חוק אחריות מזמין לזכויות עובדים של קבלן שירותים – הצעת החוק קובעת שהאחריות לשמירה על זכויותיהם של עובדי הקבלן אינה מוטלת רק על כתפי הקבלן המעסיק אותם אלא גם על כתפי המוסד שהזמין את שירותי הקבלן. מטרת הצעת החוק לשפר את ההגנה על עובדי הקבלן ולהילחם בתופעת “מכרזי ההפסד” בהם מוסדות גדולים מוציאים מכרזים לקבלני שירותים אשר ברור מהם כי קבלן השירותים לא יוכל להעסיק את עובדיו לפי דרישות החוק.
הצעת חוק הפיקדון על מכלי משקה – הצעת החוק מחילה את חוק הפיקדון על כלל מכלי המשקה עד חמישה ליטרים ומטילה אחריות על יצרני ויבואני המשקאות לאיסוף מכלי המשקה הריקים, תוך קביעת יעדים כמותיים שיחולו ישירות עליהם. כמו כן מוגדל סכום הפיקדון, על מנת להגביר את התמריץ למחזר ולהגדיל את הכספים המושקעים בשיפור מערך האיסוף, הדורש שיפור רב. ההצעה עברה בקריאה טרומית אך מקודמת במקביל להצעת חוק ממשלתית דומה שעברה באותו היום בקריאה ראשונה.
הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד – הצעת החוק מציעה לאסור על מעביד לדרוש ביטחונות מעובדים, כדוגמת הדרישה של סכומי כסף כפיקדון שיוחזר לעובד רק אם יתמיד בעבודתו מעבר לתקופה נקובה.
חוקים שעברו בקריאה טרומית
הצעת חוק התייעלות השימוש באנרגיה במוסדות ציבור – בהצעה נקבע כי תיערך בכל מוסד בדיקה של תמונת הצריכה הנכחית של אנרגיה, ולפיה תיקבע תכנית מוגדרת להפחתה בצריכה. ההצעה קובעת שיעורים מדויקים להפחתת צריכה זו, שיעורים שינתנו לשינוי הדרגתי בהמשך. כמו כן כוללת ההצעה שורה של אמצעים לחיסכון באנרגיה לרבות התקנה של נורות חסכניות, כיבוי ציוד חשמלי שאינו בשימוש ועוד.
הצעת חוק לפינוי ופיצוי תושבי כפר שלם – לאחר מאות פינויים מוצלחים בשנות התשעים, הואט הליך הפינוי בשכונת כפר שלם שבדרום מזרח תל אביב, בין היתר, משום שהגורמים האמונים על פינוי ושיקום השכונה הפסיקו להציע פיצויים ראויים לתושביה. בנוסף, לאחרונה היו מספר אירועים בהם בוצעו פינויים של תושבים מחלקים שונים של כפר שלם וזאת ללא שהובטחה זכותם של המפונים לפיצויים נאותים. מפונים אלה מצאו עצמם בן לילה ללא קורת גג וללא כל פיצוי. הצעת החוק מציעה הסדר הגון המשחזר את תנאי הזכאות שניתנו בעבר ושכיום אינם ניתנים עוד.
הצעת חוק להחלפת מינוח פוגעני כלפי בעלי מוגבלויות בפקודת מס ההכנסה – פקודת מס הכנסה מעניקה זכויות שונות לבני משפחה של אנשים עם מוגבלויות. ואולם, בנוסח המיושן של החוק נדרשים בני המשפחה לעשות שימוש במלים פוגעניות כלפי בני המשפחה בעלי המוגבלות כדוגמת “בלתי שפויים בדעתם”, או “מפגרים”. הצעת החוק מבקשת לתקן את פקודת מס ההכנסה כך שביטויים מיושנים ופוגעניים אלה יוחלפו בביטויים מדויקים, ענייניים ושוויוניים יותר.
הצעת חוק ביטול פטור למיתקן גישה אלחוטית – הצעת חוק המבטלת את הפרצה בחוק התכנון והבנייה, אשר פטרה עד כו התקנת “מתקני גישה אלחוטיים” מהצורך בהיתרי בניה. מתקנים אלה שימשו בעבר את חברת בזק והיום לא נעשה בהם עוד שימוש. חברות הסלולאר טוענות כי חלק מסוגי האנטנות הסלולאריות נופל בגדר “מתקן גישה אלחוטי” ולפיכך יכלו לדלג על מערכת התכנון והבניה בכל הנוגע להתקנתן.
הצעת חוק חובת התקנת חסכמים במבני ציבור – ההצעה מחייבת התקנת חסכמים (אביזרים חוסכי מים) בכל המבנים המשמשים מבנים ציבוריים וזאת כדי לצמצם את הגירעון במשק המים הישראלי.
הצעת חוק הפחתת הפליטה של גזי חממה – ההצעה מטילה מגבלות על פליטת גזי חממה ממקורות שונים, מטילה קנסות על החורגים מהמגבלות, וקובעת חובות רישום ודיווח על גורמים הפולטים גזי חממה. כמו כן, מוצע להקים יחידת שינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה אשר תהא מופקדת על הנושא.
הצעת חוק הפסקת מענקים ממשלתיים למפעלים מזהמים – ההצעה קובעת כי מענקים כספיים, המועברים למפעלים מתוקף חוק עידוד השקעות הון, לא יועברו למפעלים מזהמים. עוד קובעת ההצעה כי המפעלים יידרשו להפקיד התחייבות בכתב על כך שאין בתכנית, במפעל או בכל גורם אחר שתחת שליטתם כדי לפגוע בסביבה.
הצעת חוק לשיקום קרקעות מזוהמות – הצעת החוק נועדה להציע הסדר משפטי מקיף אשר ייתן מענה מקיף לבעיית זיהום הקרקעות במדינת ישראל, למען הגנה על הסביבה ועל בריאות הציבור, החל באיתור וזיהוי הקרקעות המזוהמות, דרך קביעת סטנדרטים לשיקום והטלת האחריות על כך, וכלה באפשרות לסיוע במימון הפעולות הדרושות.
הצעת חוק צמצום חובת חבישת קסדה ברכיבה באופניים – הצעת החוק מצמצמת במידה ניכרת את החוק, שהכנסת חוקקה לפני מספר חודשים, שקבע שנסיעה באופניים ללא קסדה הינה עבירה פלילית. לפי ההצעה החדשה תוגבל ההצעה רק לנסיעה אתגרית וספורטיבית מחוץ לעיר.
הצעת חוק שירותי הרפואה המונעת ושירותי הבריאות לתלמיד – הצעת החוק באה למנוע את האפשרות להפריט את שירותי הרפואה המונעת בישראל, את טיפות החלב והבריאות לתלמיד.
הצעת חוק חובת אריזה בשקית נייר – הצעה מבקשת לאסור בחוק על הרשתות לשיווק מזון לעשות שימוש בשקיות אריזה שאינן מנייר.
הצעת חוק בדיקות נוכחות מזהמים בקרקע, באוויר ובמקורות מים – מטרת הצעת החוק היא להטמיע את תהליך הטיהור ושיקום הקרקע בהליך התכנוני מראשיתו. הצעת החוק מחייבת הכללת הוראות המתייחסות לזיהום הסביבתי כבר במועד הגשת התכנית וכתנאי להפקדה על ידי מוסד התכנון.
הצעת חוק פרסום נגיש של סל הבריאות למבוטחים – מטרת הצעת החוק לחייב את קופות החולים לפרסם בכל מרפאה את רשימת התרופות, הטיפולים והשירותים הכלולים בסל שירותי הבריאות, ולאפשר לציבור המבוטחים לעיין ברשימה זו בכל עת סבירה, להעתיקה או לצלמה.
הצעת חוק התיישנות עבירות שהתקיימו בעניינן הליכי חקירה או משפט – הצעת החוק באה להתמודד עם תופעת התמשכותן הארוכה של חקירות משטרה בישראל. הצעת החוק דנה במניעת איפוס תקופת ההתיישנות המתאפשרת היום למשטרה בכל פעולת חקירה שמבוצעת על ידה.
הצעת חוק איסור אפליה במתן שירותי ביטוח – הצעת החוק אוסרת על אפליה במתן שירותי ביטוח על רקע הלאום או מקום היישוב של מבקש הביטוח. הצעת החוק הונחה בעקבות ריבוי תלונות לפיהן חברות הביטוח אינן מספקות ביישוביהם של הפונים שירותי ביטוח, ובכלל זה שירותי ביטוח חובה לרכב. נוהג זה של חברות הביטוח רווח במיוחד בנגב, כמו גם בישובים ערביים בצפון.
הצעת חוק זכויות יוצרים – הגנה על זכויות אדריכלים – הצעת החוק באה להציעה איזון ראוי בתחום ההגנה על זכויות היוצרים של האדריכלים. הצעת החוק מציעה לאפשר לבית המשפט מידה של שיקול דעת תוך התחשבות באינטרס הציבורי הרחב, בשאלה האם להוציא צו מניעה לעיכוב השלמת בנייתו של מבנה אדריכלי שלגביו ישנן חשדות להפרת זכויות יוצרים.
מפאת חוסר מקום, כל אשר הובא כאן מתייחס אך ורק לחקיקה שהוביל ח”כ חנין ולא למעורבות בהתנגדות, בתמיכה או בתיקון של חקיקה ביוזמות אחרות.
לקריאת תוכנית החקיקה של ח"כ דב חנין לכנסת ה-18, לחץ כאן