מאז ומתמיד שלחה חד"ש לכנסת מחוקקות ומחוקקים משכמם ומעלה. גם כסיעה קטנה הצליחה חד"ש להעביר כמה מהחוקים החברתיים והסביבתיים החשובים בתולדות ישראל. בעמוד זה תוכלו להתרשם מפעילותה של חד"ש בכנסת האחרונה, ובכנסות קודמות. חשוב לזכור שבחירה בחד"ש היא בחירה בפרלמנטריות אפקטיבית וחכמה, המביאה לשיפור חיי אזרחיה ותושביה של ישראל גם מן האופוזיציה.

מה עשתה חד"ש בשבילך בכנסת האחרונה?

חוקים שהתקבלו בקריאה שניה ושלישית:

חוק התכנון והבניה (תיקון מס 86 התשס”ח 2008), החוק בא להרחיב את חובת הפרסום ולחייב פרסום באינטרנט שהוא כלי יעיל ונגיש לאיתור מידע, בנוסף לחובת הפרסום הקיימת. הודעות בענייני תכנון ובניה מתפרסמות בעיתונות המודפסת בכפוף לדרישות חוק התכנון והבניה. ריבוי העיתונים ודרך הפרסום מקשים על הציבור הרחב לעקוב אחרי הפרסומים ולהבין את תוכנם. בנוסף, חובת הפרסום כיום היא מצומצמת. במרכזו של החוק נמצא הרצון להעמיק ולהגביר את השקיפות בעבודת מוסדות התכנון. יישומו של עקרון השקיפות בפעילות מוסדות התכנון מבטיח פיקוח וביקורת ומאפשר לציבור למצות את זכויותיו. הבאת המידע התכנוני הרלבנטי לציבור, בזמן אמת, על ידי פרסומו, מחזק את עקרון השקיפות.

חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות: דלית אל כרמל ועוספיה, מג`ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה), התשס”ט–2008 – מדובר למעשה בשתי הצעות חוק שפועלות לביטול איחודים כפויים של רשויות מקומיות: בדאלית אל כרמל ובעוספיא, בבאקה אלע’רביה וג’ת, ובמג’ד אל כרום ודיר אל אסד. תושבי הרשויות לוחמים ונאבקים על הזכות הדמוקרטית שלהם לחיות ברשות מקומית שהם בוחרים והם מנהלים. זכות אלמנטרית, שבאופן כוחני נלקחה מהם ע”י משרד הפנים. איחדו אותם בניגוד לרצונם ובעצם מנהלים אותם כאילו הם נתינים ולא כאילו הם אזרחים שיש להם זכויות ויש להם מעמד.

חוק האכיפה הסביבתית – ההצעה מעניקה לרשויות המקומיות סמכויות אכיפה של חוקים סביבתיים ובכך משיגה בו זמנית מטרה סביבתית חשובה (הגברת האכיפה של חוקים סביבתיים), ומטרה חברתית חשובה (הזרמת כספי קנסות ממזהמים סביבתיים הישר לקופותיהן של הרשויות שתושביהן הם הנפגעים העיקריים מן הזיהום).

חוק המזהם משלם – החוק כולל מנגנונים מתקדמים של ענישה כלכלית – מינהלית ופלילית – נגד מזהמים. זהו חוק רוחבי המעדכן ומתקן את כלל החוקים הסביבתיים בישראל. החוק מחמיר את הענישה על גורמים המזהמים ללא רישיון וקובע מנגנון גבייה גם מגורמים המזהמים בהתאם לחוק. מנגנון זה אמור לתמרץ מפעלים לעבור לטכנולוגיות נקיות יותר.

חוק אוויר נקי – החוק אושר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת בנוסח רזה וחסר, כחלק מפשרה הפוליטית שאיפשרה את העברתו. בכנסת הנוכחית גובש החוק מחדש בעשרות ישיבות של ועדת הפנים והגנת הסביבה ובדיונים מרתוניים עם הגורמים השונים המעורבים. יו"ר הועדה, ח"כ אופיר פינס-פז, הטיל על ח"כ חנין, להוביל את עבודת הועדה בכמה מהשלבים החשובים של העבודה. זהו חוק מקיף המסדיר באופן כולל, לראשונה בישראל, את שאלת פליטת המזהמים לאוויר, תוך הידוק הטבעת סביב התעשייה המזהמת. במסגרת החוק, הממשלה מחויבת להכין וליישם תוכנית רב שנתית לצמצום זיהום האוויר בישראל, תוך הצבת יעדים ברורים, דרכי פעולה ולוחות זמנים להשגתם. יוקם מערך ניטור ארצי למדידת זיהום אוויר והנתונים יפורסמו לציבור באופן שוטף. יווצר מנגנון רישיונות פליטה לכל מפעל וגוף תעשייתי, תוך שיתוף הציבור. יוטלו קנסות ועונשי מאסר מחמירים למזהמים העוברים על החוק. ייסגרו מפעלים שלא יצייתו להוראות צמצום הזיהום. ייקבעו סטנדרטים סביבתיים מגבילים לסוגי הרכבים והדלקים בהם יותר השימוש בכבישי ישראל.

איסור גביית תשלום בכניסה לגנים ציבוריים – תיקון לפקודת העיריות, האוסר על הרשויות המקומיות לגבות תשלום בכניסה לגנים ציבוריים.

חוק להארכת פעילותה של הקרן לילדים ונוער בסיכון.

הארכת חופשת הלידה ל-14 שבועות – דב חנין הוא היוזם הראשון של החוק.

חוק איסור מכירת כרטיסי הגרלה לקטינים.

חוק הודעה לעובד – חוק המבטיח לעובדי קבלן מידע על תנאי החוזה שבו הם מועסקים. חוק זה בא לתקן מצב בו לא נאמר לעובד אילו תנאים סוכמו בין הקבלן למעסיק בפועל ולהבטיח כי עם תחילת ההעסקה יימסרו לעובד תנאי ההעסקה שבהם מחויב הקבלן כלפי המעסיק בפועל. החוק דורש כי יימסר לעובד המידע הדרוש לו כדי לדאוג למימוש זכויותיו.

חוק לצימצום זיהום האוויר מתחבורה (פרק שפוצל מתוך חוק אוויר נקי ושמתקן את פקודת התעבורה) – החוק יוצר הסדר ברור בחלוקת הסמכויות בין הממשלה והשלטון המקומי ומסיים את המצב הקשה בו כל אחד משני הצדדים היה יכול לשתק יוזמות של הצד האחר. התיקון מחייב את הרשות המקומית לפעול להפחתת זיהום האוויר מתחבורה בכל מצב בו יש רמה גבוהה של זיהום באוויר.

חוק ההגנה על חופי מפרץ אילת – החוק מחיל לראשונה את חוק שמירת הסביבה החופית, החל על חופי הים התיכון, גם על מפרץ אילת.

חוק ההגנה על הכנרת – חוק אשר מחיל גם על חופי הכנרת את הוראות חוק שמירת הסביבה החופית, ומקים רשות (איגוד ערים כנרת) שתפעל להגנת הכנרת וחופיה.

הצעות חוק שהתקבלו בקריאה ראשונה:

הצעת חוק אמצעי אכיפה כנגד מזהמי מקורות מים – הצעת החוק באה ליצור מנגנוני דיווח עצמי של מפעלים וגורמים מזהמים אחרים על היקף הזיהום שהם פולטים, ובכך לשפר את יכולת הפיקוח הציבורי עליהם. כמו כן, מוצע להפוך עבירות מסוימות בחוק המים לעבירות של ברירת משפט, דבר שייעל ויאיץ את תהליך האכיפה.

הצעת חוק הזכות להליכים חלופיים לנוער – הצעת החוק נועדה לעגן לראשונה בחוק הישראלי את מקומם של ההליכים החלופיים בטיפול בעבריינות בני נוער. הליכים חלופיים כוללים מסגרות של טיפול ושיקום בני הנוער העבריינים מחוץ לכותלי בית המשפט והמערכת הפלילית הרגילה. ההליכים מתבססים על נכונות הקטין ליטול אחריות על מעשיו, ולהשתלב בתהליך שיקומי, לעתים קרובות תוך הפגשת העבריין עם קורבנותיו. הניסיון המצטבר בארץ ובעולם מראה כי ההליכים החלופיים ועקרון "הצדק המאחה" שמשתקף בהם מבטיחים שיעורי שיקום גבוהים בהרבה ממערכות התביעה והכליאה הרגילות. דרכם לומדים בני הנוער להבין את המשמעות המזיקה של מעשיהם, לוקחים עליה אחריות ומפנימים את הנזק שהיא גורמת להם ולסביבתם. לפי הצעת החוק, יוצע לבני נוער שיואשמו בעבירות שאינן עבירות מין ושהעונש עליהן אינו עולה על חמש שנים הליך חלופי של גישור ושיקום.

הצעת חוק עידוד תחבורת אופניים – הצעת החוק מקדמת סלילת שבילי אופניים על מנת שלא לסכן את רוכבי האופניים והולכי הרגל, קובעת הוראות לשילוב אופניים ותחבורה ציבורית, בין היתר באמצעות העלאת אופניים על אוטובוסים ורכבות ויוצרת הסדרי חנייה נוחים. בנוסף, קיימים תמריצים כלכליים, הן למעסיקים והן למועסקים, על מנת לעודד רכיבה על אופניים למקום העבודה.

תיקון מקיף בחוק איסור נהיגה בחופים – שורה של תיקונים בחוק איסור הנהיגה בחופים אשר מיועדת לייעל את האכיפה וההרתעה של החוק, בין היתר, באמצעות החמרת הענישה, הגדרה ברורה של התחומים האסורים בנהיגה, הטלת חובת סימון התחום המוגן, קביעת האפשרות להטיל קנס על בעל הרכב לפי מספר הרישוי של הרכב ועוד. הכנת הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית הושלמה ערב פיזור הכנסת אך העברתה הוכשלה בסופו של דבר על ידי הממשלה.

הצעת חוק רישוי קבלני שירותים – הצעת החוק באה להחיל על קבלני השירותים (למשל בתחום האבטחה, הניקיון או הסיעוד) את כל החובות החלות על קבלני כוח אדם רגילים.

הצעת חוק להארכת חופשת הלידה לכדי 16 שבועות.

הצעת חוק הגבלת השימוש בשקיות פלסטיק – הצעת חוק הבאה להסדיר את הפחתת השימוש בשקיות פלסטיק חד פעמיות בתהליך הדרגתי ותוך סיבסוד חלופות חסכוניות ומקיימות יותר.

הצעת חוק אחריות מזמין לזכויות עובדים של קבלן שירותים – הצעת החוק קובעת שהאחריות לשמירה על זכויותיהם של עובדי הקבלן אינה מוטלת רק על כתפי הקבלן המעסיק אותם אלא גם על כתפי המוסד שהזמין את שירותי הקבלן. מטרת הצעת החוק לשפר את ההגנה על עובדי הקבלן ולהילחם בתופעת "מכרזי ההפסד" בהם מוסדות גדולים מוציאים מכרזים לקבלני שירותים אשר ברור מהם כי קבלן השירותים לא יוכל להעסיק את עובדיו לפי דרישות החוק.

הצעת חוק הפיקדון על מכלי משקה – הצעת החוק מחילה את חוק הפיקדון על כלל מכלי המשקה עד חמישה ליטרים ומטילה אחריות על יצרני ויבואני המשקאות לאיסוף מכלי המשקה הריקים, תוך קביעת יעדים כמותיים שיחולו ישירות עליהם. כמו כן מוגדל סכום הפיקדון, על מנת להגביר את התמריץ למחזר ולהגדיל את הכספים המושקעים בשיפור מערך האיסוף, הדורש שיפור רב. ההצעה עברה בקריאה טרומית אך מקודמת במקביל להצעת חוק ממשלתית דומה שעברה באותו היום בקריאה ראשונה.

הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד – הצעת החוק מציעה לאסור על מעביד לדרוש ביטחונות מעובדים, כדוגמת הדרישה של סכומי כסף כפיקדון שיוחזר לעובד רק אם יתמיד בעבודתו מעבר לתקופה נקובה.

הצעות חוק שהתקבלו בקריאה טרומית:

הצעת חוק התייעלות השימוש באנרגיה במוסדות ציבור – בהצעה נקבע כי תיערך בכל מוסד בדיקה של תמונת הצריכה הנכחית של אנרגיה, ולפיה תיקבע תכנית מוגדרת להפחתה בצריכה. ההצעה קובעת שיעורים מדויקים להפחתת צריכה זו, שיעורים שינתנו לשינוי הדרגתי בהמשך. כמו כן כוללת ההצעה שורה של אמצעים לחיסכון באנרגיה לרבות התקנה של נורות חסכניות, כיבוי ציוד חשמלי שאינו בשימוש ועוד.

הצעת חוק לפינוי ופיצוי תושבי כפר שלם – לאחר מאות פינויים מוצלחים בשנות התשעים, הואט הליך הפינוי בשכונת כפר שלם שבדרום מזרח תל אביב, בין היתר, משום שהגורמים האמונים על פינוי ושיקום השכונה הפסיקו להציע פיצויים ראויים לתושביה. בנוסף, לאחרונה היו מספר אירועים בהם בוצעו פינויים של תושבים מחלקים שונים של כפר שלם וזאת ללא שהובטחה זכותם של המפונים לפיצויים נאותים. מפונים אלה מצאו עצמם בן לילה ללא קורת גג וללא כל פיצוי. הצעת החוק מציעה הסדר הגון המשחזר את תנאי הזכאות שניתנו בעבר ושכיום אינם ניתנים עוד.

הצעת חוק להחלפת מינוח פוגעני כלפי בעלי מוגבלויות בפקודת מס ההכנסה – פקודת מס הכנסה מעניקה זכויות שונות לבני משפחה של אנשים עם מוגבלויות. ואולם, בנוסח המיושן של החוק נדרשים בני המשפחה לעשות שימוש במלים פוגעניות כלפי בני המשפחה בעלי המוגבלות כדוגמת "בלתי שפויים בדעתם", או "מפגרים". הצעת החוק מבקשת לתקן את פקודת מס ההכנסה כך שביטויים מיושנים ופוגעניים אלה יוחלפו בביטויים מדויקים, ענייניים ושוויוניים יותר.

הצעת חוק ביטול פטור למיתקן גישה אלחוטית – הצעת חוק המבטלת את הפרצה בחוק התכנון והבנייה, אשר פטרה עד כו התקנת "מתקני גישה אלחוטיים" מהצורך בהיתרי בניה. מתקנים אלה שימשו בעבר את חברת בזק והיום לא נעשה בהם עוד שימוש. חברות הסלולאר טוענות כי חלק מסוגי האנטנות הסלולאריות נופל בגדר "מתקן גישה אלחוטי" ולפיכך יכלו לדלג על מערכת התכנון והבניה בכל הנוגע להתקנתן.

הצעת חוק חובת התקנת חסכמים במבני ציבור – ההצעה מחייבת התקנת חסכמים (אביזרים חוסכי מים) בכל המבנים המשמשים מבנים ציבוריים וזאת כדי לצמצם את הגירעון במשק המים הישראלי.

הצעת חוק הפחתת הפליטה של גזי חממה – ההצעה מטילה מגבלות על פליטת גזי חממה ממקורות שונים, מטילה קנסות על החורגים מהמגבלות, וקובעת חובות רישום ודיווח על גורמים הפולטים גזי חממה. כמו כן, מוצע להקים יחידת שינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה אשר תהא מופקדת על הנושא.

הצעת חוק הפסקת מענקים ממשלתיים למפעלים מזהמים – ההצעה קובעת כי מענקים כספיים, המועברים למפעלים מתוקף חוק עידוד השקעות הון, לא יועברו למפעלים מזהמים. עוד קובעת ההצעה כי המפעלים יידרשו להפקיד התחייבות בכתב על כך שאין בתכנית, במפעל או בכל גורם אחר שתחת שליטתם כדי לפגוע בסביבה.

הצעת חוק לשיקום קרקעות מזוהמות – הצעת החוק נועדה להציע הסדר משפטי מקיף אשר ייתן מענה מקיף לבעיית זיהום הקרקעות במדינת ישראל, למען הגנה על הסביבה ועל בריאות הציבור, החל באיתור וזיהוי הקרקעות המזוהמות, דרך קביעת סטנדרטים לשיקום והטלת האחריות על כך, וכלה באפשרות לסיוע במימון הפעולות הדרושות.

הצעת חוק צמצום חובת חבישת קסדה ברכיבה באופניים – הצעת החוק מצמצמת במידה ניכרת את החוק, שהכנסת חוקקה לפני מספר חודשים, שקבע שנסיעה באופניים ללא קסדה הינה עבירה פלילית. לפי ההצעה החדשה תוגבל ההצעה רק לנסיעה אתגרית וספורטיבית מחוץ לעיר.

הצעת חוק שירותי הרפואה המונעת ושירותי הבריאות לתלמיד – הצעת החוק באה למנוע את האפשרות להפריט את שירותי הרפואה המונעת בישראל, את טיפות החלב והבריאות לתלמיד.

הצעת חוק חובת אריזה בשקית נייר – הצעה מבקשת לאסור בחוק על הרשתות לשיווק מזון לעשות שימוש בשקיות אריזה שאינן מנייר.

הצעת חוק בדיקות נוכחות מזהמים בקרקע, באוויר ובמקורות מים – מטרת הצעת החוק היא להטמיע את תהליך הטיהור ושיקום הקרקע בהליך התכנוני מראשיתו. הצעת החוק מחייבת הכללת הוראות המתייחסות לזיהום הסביבתי כבר במועד הגשת התכנית וכתנאי להפקדה על ידי מוסד התכנון.

הצעת חוק פרסום נגיש של סל הבריאות למבוטחים – מטרת הצעת החוק לחייב את קופות החולים לפרסם בכל מרפאה את רשימת התרופות, הטיפולים והשירותים הכלולים בסל שירותי הבריאות, ולאפשר לציבור המבוטחים לעיין ברשימה זו בכל עת סבירה, להעתיקה או לצלמה.

הצעת חוק התיישנות עבירות שהתקיימו בעניינן הליכי חקירה או משפט – הצעת החוק באה להתמודד עם תופעת התמשכותן הארוכה של חקירות משטרה בישראל. הצעת החוק דנה במניעת איפוס תקופת ההתיישנות המתאפשרת היום למשטרה בכל פעולת חקירה שמבוצעת על ידה.

הצעת חוק איסור אפליה במתן שירותי ביטוח – הצעת החוק אוסרת על אפליה במתן שירותי ביטוח על רקע הלאום או מקום היישוב של מבקש הביטוח. הצעת החוק הונחה בעקבות ריבוי תלונות לפיהן חברות הביטוח אינן מספקות ביישוביהם של הפונים שירותי ביטוח, ובכלל זה שירותי ביטוח חובה לרכב. נוהג זה של חברות הביטוח רווח במיוחד בנגב, כמו גם בישובים ערביים בצפון.

הצעת חוק זכויות יוצרים – הגנה על זכויות אדריכלים – הצעת החוק באה להציעה איזון ראוי בתחום ההגנה על זכויות היוצרים של האדריכלים. הצעת החוק מציעה לאפשר לבית המשפט מידה של שיקול דעת תוך התחשבות באינטרס הציבורי הרחב, בשאלה האם להוציא צו מניעה לעיכוב השלמת בנייתו של מבנה אדריכלי שלגביו ישנן חשדות להפרת זכויות יוצרים.

38 הצעות חוק שיזמה סיעת חד"ש, אשר אושרו בקריאה שניה ושלישית ונכנסו לספר החוקים בשנים 2006-1990



א. זכויות עובדים:

1. הבטחת זכויות הדוורים ( חוק רשות הדואר – תיקון מס' 6).
החוק העביר עובדים העוסקים בחלוקת דואר ממעמד של "קבלנים" חסרי זכויות סוציאליות למעמד של עובדי רשות הדואר, עם זכויות סוציאליות (28.12.1993).

2. דמי אבטלה לא יפלו בשום מקרה משכר המינימום (חוק הביטוח הלאומי – תיקון מס' 99 ).
החוק קובע שגם עובד שקופח, ולא שילמו לו שכר מינימום כחוק, יקבל – כמובטל – דמי אבטלה המחושבים לפי שכר המינימום (28.03.1995).

3. איסור אפליה בשל גיל בקבלה לעבודה ובקידום בעבודה ( חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה – תיקון מס' 3).
החוק קובע במפורש איסור על אפליה בעבודה בשל גיל, להוציא מקרים שאופי העבודה אינו מאפשר להעסיק בכל גיל (13.06.1995).

4. היעדרות בשל מחלת הורה של בן זוג (חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה – תיקון מס' 2)
החוק קובע, כי היעדרות של עובד, בשל מחלת הורה (במשך 6 ימים בשנה), תותר גם לבן/ת הזוג של העובד שהורהו חולה (27.02.1996).

5. חוק שכר מינימום (תיקון מס' 2).
תיקון המבטל את הכללת הפרמיות בשכר המינימום והעלאתו ל-47.5% מהשכר הממוצע במשק (2.04.1997).

6. הגנה על מקימי ועד עובדים והפועלים בו (חוק הסכמים קיבוציים -תיקון מס' 6).
החוק מגן על זכות ההתאגדות באיגוד מקצועי ומסייע להדוף את הניסיון השיטתי של מעבידים למנוע התארגנות של עובדיהם ובחירת ועד באמצעות פיטוריהם של היוזמים. בחוק נקבעו עונשים למעביד המפר זכות זו (1.01.2001).

7. חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 6).
התיקון לחוק קובע כי עובד חד-הורי שעמו ילד שטרם מלאו לו 16 שנים, זכאי להיעדרות בשל מחלת ילדו על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו עד 12 ימים, במקום 8 ימים עד כה. (15.0.72002).

ב. בריאות:

8. פיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס).
החוק קובע פיצויים וגמלה למי שנדבק באיידס כתוצאה מקבלת עירוי דם נגוע באיידס במוסד רפואי בארץ. החוק יצר תקדים על פיצוי למי שחלו עקב טיפול רפואי, גם אם לא הוכחה שום רשלנות מצד המדינה (23.12.1993).

9. שמירה על עצמאותן של התחנות לבריאות המשפחה ("טיפות חלב") והשארתן בניהול ישיר של משרד הבריאות ( חוק ביטוח בריאות ממלכתי -תיקון מס' 4) (13.03.1996).

ג. נכים:

10. חוק שיקום נכי נפש בקהילה
החוק, שאושר לאחר תהליך חקיקה שנמשך ארבע שנים, מעניק לראשונה לחולי הנפש זכות לקבל סל שיקום הכולל דיור, השלמת השכלה, הכשרה מקצועית, טיפולי שיניים, שירותי פנאי ועוד.
מהחוק החדש ייהנו כ-40 אלף חולי נפש החיים מחוץ לבתי החולים. ההערכה היא, ששיקום יסייע לשילוב נכי נפש בעבודה ובחברה וימנע אשפוזים חוזרים (11.07.2000).

11. שיפור מצבם של מקבלי פנסיה שגם זכאים לקצבת נכות ( חוק הביטוח הלאומי – תיקון מס' 46)
התיקון לחוק צמצם את הניכוי של הפנסיה מתוספת התלויים לקצבת הנכות. מעתה ואילך, פנסיה בשיעור של עד 17% מהשכר הממוצע לא תנוכה מתוספת התלויים.( 14.01.2002).

12. מגורים בקהילה של נכי נפש (חוק התיכנון והבנייה – תיקון מס' 61)
החוק מבטיח את זכותם של נכי נפש למגורים בקהילה (דיור מוגן, הוסטל וכו') בכך שהוא קובע כי מגורים כאלה לא ייחשבו שימוש חריג (13.03.2002).

ד. דיור:

13. חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי
חוק ראשון מסוגו, הקובע את זכותו של דייר עמידר וחברות דומות לתיקון הליקויים בדירה תוך 60 יום, וכן את זכות בן הזוג, הבן או הנכד להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית ובכך מונע את סילוקם (20.07.98).
(ר' גם סעיף 12).

ה. זכויות נשים:

14. רציפות זכויות בקרן השתלמות לעובדת בחופשת לידה (חוק עבודת נשים – תיקון מס' 12)
החוק בא להשוות בין אישה בחופשת לידה לבין אדם המשרת במילואים ובתקופה זו ממשיך המעביד להפריש עבורו את דמי קרן ההשתלמות ובכך מתקיים רצף בקרן ההשתלמות ( 13.03.1992.)

15. העלאת הגיל שבו זכאיות נשים לדמי אבטלה מ-60 ל-65 שנה (חוק הביטוח הלאומי – תיקון מס' 80).
החוק מאפשר לנשים מובטלות לקבל דמי אבטלה עד גיל 65, וגם מבטיח שאם האשה זכאית גם לקצבת זקנה – היא תקבל את הגבוהה שביניהן (13.07.1993)

16. העלאת דמי הלידה מ-75% ל-100% משכר האשה ( חוק הביטוח הלאומי – תיקון מס' 83).
דמי הלידה, המשולמים ליולדות היוצאות לחופשת לידה (12 שבועות) מעבודתן, הועלו הודות לחוק זה עד למלוא שכר האישה. תיקון זה העלה את דמי הלידה המשולמים ל-90% מהיולדות (8.03.1994).

17. מענק לידה ליולדת, תושבת השטחים, שהיא או בעלה עובדים בישראל גם כאשר היא יולדת בבית חולים בשטחים (חוק הביטוח הלאומי – תיקון מס' 84) (8.03.1994).

18. העלאת הגימלה המשולמת לאישה בשמירת הריון עד ל-70% מהשכר. (חוק הביטוח הלאומי – תיקון מס' 104).
עד לחקיקת חוק זה, הגמלה המשולמת לאישה, שרופאים הורו לה להעדר מהעבודה בשל שמירת הריון, הייתה נמוכה ביותר והגיעה עד ל-25% מהשכר הממוצע. החוק העלה את תקרת הגימלה פי – 3 עד ל-70% מהשכר הממוצע במשק (18.07.1995)

19. הארכת תקופת ההתיישנות לגבי עבירות מין שבוצעו בעת שהמתלונן/ת היו קטינים. (חוק העונשין- תיקון מס' 47).
החוק קובע, כי חישוב תקופת ההתיישנות (10 שנים) לגבי עבירות מין שבוצעו בקטינות ובקטינים, יחל לא במועד ביצוע העבירה, אלא לאחר שמלאו לקטינה או לקטין 18 שנה. חוק זה נועד לסייע לקורבנות תקיפה מינית בילדותם או בנעוריהם, לרבות לקורבנות של גילוי עריות לקבל סעד משפטי (9.01.1996).

20. הרחבת ההגדרה של "שכר" בחישוב השכר השווה לעובדת ולעובד. (חוק שכר שווה לעובדת ולעובד).
החוק מבטיח לנשים שוויון לא רק בשכר הבסיסי , אלא גם בתשלומים הנילווים, כמו שעות נוספות, רכב, ביגוד ועוד. (11.03.1996).

21. ביטול האיסור על נשים בהריון לעבוד בשעות נוספות, אם הן רוצות בכך ובאישור רופא. (חוק עבודת נשים – תיקון מס' 15) (27.01.1998).

22. אפשרות לאישה הרה להביא אישור על היעדרות מהעבודה בשל בדיקות גם מרופא נשים (חוק עבודת נשים – תיקון מס' 17) ( 19.05.1998).

23. החלת כללי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה גם על מעבידים בפועל של עובדי חברות כוח אדם (חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה – תיקון מס' 7).

החוק מחיל גם על המעביד בפועל של עובדי קבלן וחברות כוח אדם את כללי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, האוסר אפליה בשל מין, גיל, לאום וכו' (6.03.2001).

ו. ילדים ונוער:

24. חוק חינוך חובה חינם מגיל 3, במקום מגיל 5. (חוק לימוד חובה – תיקון מס' 7 ותיקון מס' 16).
החוק הקדים את תחולת חוק חינוך חינם לגיל 3 והוא חשוב במיוחד ל-50 אלף ילדים בגיל 3-4, אשר עד לחקיקת החוק לא למדו כלל בגן (11.01.1999).

25. תשלום קצבת שארים לכל יתום (חוק הביטוח הלאומי – תיקון מס' 93).
עד לחקיקת החוק, שילם המוסד לביטוח לאומי קצבת שארים רק ל-2 יתומים, גם אם המפרנס הותיר במותו יותר משני ילדים (עד גיל 18). החוק ביטל את הקיפוח של הילדים במשפחות מרובות ילדים, והוא קובע שכל יתום זכאי לקצבת שארים מהביטוח הלאומי (25.07.1994).

26. ביטול קיזוז קצבאות הילדים בשל חוב למס הכנסה (חוק הביטוח הלאומי – תיקון מס' 13).
החוק ביטל את האפשרות לקזז מקצבאות ילדים בשל חוב של ההורים למס הכנסה (11.03.1997).

27. איסור שימוש בדמות קטין בקלטות פורנוגרפיות (חוק העונשין – תיקון מס' 52 ).
החוק נועד להחריף את המערכה נגד ניצול מיני של ילדים (28.07.1998).

28. ביטול תשלום אגרת בריאות בבתי הספר. (חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 6).
החוק ביטל את התשלום שנהגו לגבות רשויות מקומיות למימון שירותי בריאות בבתי הספר. (8.09.1997)

29. חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח)
החוק מסדיר תחום, שהיה פרוץ קודם לכן, של מכוני הכושר הפרטיים. ילדים ונערים, שהתאמנו בהם ללא פיקוח של מאמן, נפגעו, לרבות בעמוד השדרה. החוק קובע את תנאי הרשיון לפתיחתו ואת תנאי ההפעלה של מכון הכושר (15.03.1994).

30. קביעת התנאים לאימון קטינים במכוני כושר (חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (תיקון – התשס"ג- 2002).
החוק מאפשר לילדים מתחת לגיל 14 להתאמן תחת השגחת מדריך מיוחד לאימון ילדים לאחר שימציאו תעודה רפואית והסכמת אחד ההורים (11.11.2002).

31. חוק מעונות יום שיקומיים
החוק מעניק לילדים עם נכויות ומוגבלויות קשות אשר אינם נקלטים במעונות יום רגילים, את הזכות למעון יום שיקומי, בו יקבלו טיפולים פרה-רפואיים, חינוך והעשרה. זכאים לפי חוק זה הם פעוטות מגיל שנה ועד לגיל שש המקבלים קצבת ילד נכה או המוכרים כמפגרים ע"י השירות למפגר (29.03.2000).

32. חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום).
החוק החדש קובע לראשונה, כי לילד בסיכון ישנה זכות, וכי המדינה חייבת להבטיח את יישומה.
החוק מבטיח לכל פעוט בסיכון, כאשר יש חשש להתפתחותו התקינה, או שהוא סובל מאלימות, או שהוריו אינם יכולים לדאוג לו – שהוא אכן יקבל מקום במעון יום או במשפחתון. משרד העבודה והרווחה מממן 14,000 מכסות לפעוטות בסיכון (עד גיל 3), בעוד שמספר הפעוטות בסיכון הוא כ-30,000. (18.07.2000) הצעת החוק הוקפאה עד מאי 2003 באמצעות חוק ההסדרים במשק המדינה שהגישה ממשלת שרון ).

33. מינוי אפוטרופוס לדין לקטין ( חוק הנוער (טיפול והשגחה) – תיקון מס' 14).
החוק מעניק לבית המשפט לנוער סמכות למנות לקטין אפוטרופוס לדין (18.07.2000).

34. איסור פרסומת עקיפה למוצרי טבק ומניעת פרסומת המכוונת לילדים ונוער (חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון – תיקון מס' 2).
החוק אוסר באופן מוחלט פרסומת עקיפה לעישון, וכן מחמיר את ההוראות הקיימות לגבי פרסומת ישירה, בעיקר זו המכוונת לבני נוער ולילדים במטרה להקטין את ההתמכרות של בני נוער לעישון (26.03.2001).

35. סימון צעצועים מסוכנים (חוק הגנת הצרכן) (תיקון מס' 12).
התיקון לחוק מאפשר לשר התעשיה לסמן מוצרים לילדים (בעיקר – צעצועים) לשימוש לגילים שונים, וזאת במטרה להגן על ילדים רכים מפני צעצועים מסוכנים וגם להגן על ציבור הצרכנים, שיקבל מידע מדוייק, למי מתאים הצעצוע. (04.06.2002).

36. חוק לציון מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות הילד.
החוק בא ברוח עקרונות אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד קובע, כי בעת הגשת הצעת חוק ממשלתית או פרטית לקריאה ראשונה, יפורטו בדברי ההסבר השלכות החוק על זכויותיהם של ילדים. (15.0.72002).

37. חוק הסעה בטיחותית לילדים נכים ((תיקון מס' 2.).
החוק מסדיר את הסעתם של פעוטות עם מוגבלות בני שנה עד שלוש אל מעון יום שיקומי וממנו: הוא קובע שאם הפעוט ילווה אדם מבוגר, נוסף לנהג, וכי הרשות המקומית תסיע את הפעוט בהסעה המיועדת לילדים עם מוגבלויות. (24.07.2002)

38. חוק עברייני מין (הגנה על הציבור)
חוק חדשני, הנותן למשטרה ולשירותי הרווחה כלים לפיקוח הדוק על עברייני מין שריצו את עונשם ומחייב להשקיע בשיקומם. החוק חשוב במיוחד להגנתם של ילדים ובני נוער (ינואר 2006).