שאלות ותשובות

מה הרקע לריצה ברשימה משותפת?

הקמת הרשימה המשותפת של חד״ש, רע"מ, בל"ד ותע"ל היא תוצאה של העלאת אחוז החסימה. המהלך הזה, שנעשה במסווה התירוץ של "משילות", כוון בין היתר להחליש את ייצוגה בכנסת של האוכלוסייה הערבית. ואכן, היה חשש כי ללא ריצה ברשימה משותפת, לפחות חלק מהמפלגות שעיקר מצביעיהם הם אזרחים ערבים – לא היו עוברות את אחוז החסימה. כתוצאה מכך, קולות רבים היו יורדים לטמיון, הציבור הערבי לא היה זוכה לייצוג הולם בכנסת, וכל סיכוי להחלפת שלטון הימין היה נעלם.

אבל מה מקומה של חד"ש, כתנועה יהודית-ערבית, במסגרת רשימה כזו?

בחד"ש התקיים דיון מעמיק בנוגע לריצה ברשימה משותפת. נשמעו בו קולות שונים לכאן ולכאן. היו אצלנו חברים יהודים וערבים שצידדו במהלך, ויהודים וערבים שהציעו כיוונים אחרים להתמודדות עם המצב שנוצר. אבל מעבר לכל חילוקי הדעות, היה ברור לכולנו בחד"ש, שאסור לאפשר מצב בו האוכלוסייה הערבית תישאר לבדה במערכה נגד הגזענות והאפליה. בידוד כזה, הסתגרות כזו, היא טעות – שאנו מתנגדים לה.
קיימת אצלנו הסכמה רחבה על איך מבחינתנו צריך להיראות היום שאחרי הבחירות. גם בכנסת הבאה, חד״ש תפעל כמסגרת יהודית-ערבית המחויבת לערכים סוציאליסטיים, לשוויון אזרחי ולאומי, ולשלום של צדק ועצמאות לשני העמים.
חד"ש איננה מתבטלת ואיננה נעלמת עם הקמת הרשימה המשותפת. חד"ש תמשיך להשמיע את הקול המשותף, היהודי-ערבי, על בסיס התפיסה שרק עמידה יהודית-ערבית משותפת תוכל להציג אפשרות לעתיד אחר בארץ הזאת.

מה יקרה עם הרשימה המשותפת לאחר הבחירות?

במסגרת הדיונים שהתנהלו בחד"ש, הובעה עמדה כי הריצה במסגרת הרשימה המשותפת היא התמודדות במסגרת "בלוק טכני", וכי יש לפעול כסיעה עצמאית לאחר הבחירות. אבל בשלב זה, מוקדם לדעת כיצד בדיוק יתקיימו הקשרים בין המפלגות ברשימה המשותפת לאחר הבחירות.

האם הרשימה המשותפת תמליץ לנשיא, אחרי הבחירות לכנסת, על מועמד מסוים להרכבת הממשלה הבאה?

חד"ש תעשה הכול כדי לחסום את ממשלת הימין. אחרי הבחירות ולאור תוצאותיהן נחליט איך לבטא זאת בהמלצה לנשיא. בכל מקרה, חד"ש והרשימה המשותפת מחויבות להפלת שלטון הימין, והן נכונות להיות חלק מגוש חוסם כנגדו, אם תוצאות הבחירות יאפשרו זאת. בשנת 1992 שימשה חד"ש כגוש חוסם לימין ואפשרה בפועל את הקמת ממשלתו של יצחק רבין, על בסיס של הסכמות פוליטיות נקודתיות.

יש הרבה חילוקי דעות בתוך הרשימה המשותפת. למי ולמה אני בעצם מצביע?

הרשימה המשותפת אינה עשויה מקשה אחת, והיא מורכבת ממספר מפלגות ותנועות, בעלות ערכים ועקרונות השונים זה מזה. חד"ש (ראשי תיבות: חזית דמוקרטית לשלום ולשוויון), היא תנועת שמאל יהודית-ערבית, התומכת בערכים של שוויון, שלום וצדק חברתי.
מרכיבים אחרים של הרשימה המשותפת הם מפלגת בל"ד – מפלגה לאומית-ערבית ליברלית, תע"ל – תנועתו של ח"כ אחמד טיבי, ורע"מ – התנועה האסלאמית הדרומית, המבטאת זרם אסלאמי פרגמאטי.
ברור שיש הבדלים אידיאולוגיים בין המרכיבים השונים ברשימה המשותפת, וחברי הכנסת מטעם כל תנועה ימשיכו לפעול גם לאחר הבחירות, כל אחד לפי הערכים שמייצגת מפלגתו ועל פי המצע שלה.

אז למה לתמוך ברשימה המשותפת?

קודם כל, כל קול לרשימה המשותפת הוא קול נגד גזענות. תמיכה ברשימה המשותפת היא עמידה עם הציבור הערבי במאבק המשותף נגד גזענות. הצבעה לרשימה המשותפת היא תמיכה במאבק נגד אפליה ממוסדת, נגד הסתה מאורגנת ומול הכוחות המאיימים על הדמוקרטיה. זוהי גם תמיכה בפוליטיקה של שיתופי פעולה, אל מול פוליטיקה של הפרדה.
לנו ברור שרק עמידה משותפת ודמוקרטית, יהודית-ערבית, תוכל לתת תשובה לבריונות הימין ולסכל את תכניותיו, ורק היא תוכל לפתוח פתח של תקווה לשינוי בעתיד: כי האתגר הגדול עוד לפנינו, והוא הקמת מחנה דמוקרטי רחב, של ערבים ויהודים, שיפעל למען עקרונות של שלום, צדק ושוויון, ויפעל לעשות כאן מקום לכולנו.

מיהו איימן עודה, ראש הרשימה המשותפת?

עו"ד איימן עודה, בן 40, מוביל את רשימת המועמדים החדשה והמבטיחה שחד"ש בחרה הפעם. בשנים 1998-2003 כיהן כחבר מועצת העיר חיפה מטעם חד"ש. היה ממנהיגי המאבק להכרה בכפרים הבלתי מוכרים בנגב. בשנת 2006 נבחר לתפקיד המזכיר הארצי של חד"ש.
במסיבת העיתונאים להכרזת הרשימה הוא הדגיש את המסר הדמוקרטי הרחב שלה: לא הסתגרות לאומית אלא הושטת יד לשותפות יהודית-ערבית רחבה כדי לעשות ביחד את השינוי הגדול הדרוש בארץ הזו. עודה הוא מובילו של חזון דמוקרטי זה, וממנסחיו הברורים ביותר.
על הרשימה המשותפת אמר: "אם הימין מכנה עצמו 'המחנה הלאומי' והרצוג ולבני מכנים עצמם 'המחנה הציוני' – אנחנו נהיה המחנה הדמוקרטי'. הערבים הם אחוז גדול מהמדינה, ונשים את כל המשקל שלנו בבחירות הבאות כדי שהימין לא יחזור לשלטון. זו תהיה התרומה שלנו. אנחנו מתנגדים לגישה של ערבים נגד יהודים או יהודים נגד ערבים. הרשימה שלנו, שיש בה ערבים ויהודים, היא לא נגד החברה הישראלית אלא היא נאבקת על החברה הישראלית למען חברה דמוקרטית, שוויונית ושוחרת שלום יותר מהיום".

ומה בנוגע לזכויות נשים?

מועמדת מס' 2 של חד"ש לכנסת – הממוקמת במקום החמישי ברשימה המשותפת – היא עאידה תומא-סלימאן, פעילה פמיניסטית בולטת, מייסדת עמותת "נשים נגד אלימות" ועורכת לשעבר של העיתון "אל-אתיחאד". תומא-סלימאן היא לא רק האישה הראשונה והיחידה בישראל שעמדה בראש מערכת של עיתון יומי, אלא גם האישה הראשונה שנבחרה לוועדת המעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית בישראל.
תומא-סלימאן היא מהפעילות הפמיניסטיות הבולטות באוכלוסייה הערבית, והצליחה לקדם חקיקה של שלושה חוקים עוד בטרם נבחרה לכנסת: חוק בנוגע לבתי דין לענייני משפחה, חוק להעלאת גיל הנישואין מ-17 ל-18, וחוק המעודד ייצוג נשים במועצות המקומיות ובעיריות.
תומא-סלימאן היא ממובילות המאבק נגד אלימות כלפי נשים בחברה הערבית, נגד התופעה המכונה "רצח על רקע כבוד המשפחה", ונגד עצימת העין של המשטרה בנושא. תומא-סלימאן הייתה גם הפוליטיקאית הראשונה שהשתתפה בכנס של ארגון "אסוואת", הפועל לשוויון לנשים לסביות בחברה הערבית.

ומה עם סוגיות של דת ומדינה?

גם בסוגיות דת ומדינה, הקול של חד"ש הוא קול ברור ובטוח נגד כפייה דתית ובעד פלורליזם, בעד תחבורה ציבורית בשבת, הפרדת הדת מהמדינה, נישואים אזרחיים וניסוח חוקה דמוקרטית, אשר תבטיח חופש דת וחופש מדת.
חד"ש גם מאמינה כי מעמדה של הדת היהודית ביחס לדתות האחרות בישראל מביא לאפליה, חלוקת תקציבים לא שוויונית והיעדר שירותים מספקים לבני דתות אחרות. רק אחוז זעיר מתקציב המשרד לענייני דתות מופנה למתן מענה לצרכיהן של הקהילות המוסלמיות, הנוצריות והדרוזיות, וחד"ש מאמינה כי גם בתחום זה יש לפעול למען שוויון מלא, ולא רק מן השפה החוצה.

ומה בנוגע לזכויות להט"ב?

חד"ש היא תנועה הדוגלת בשוויון מלא לכל מי שחי כאן. לכן, חד"ש מובילה ומשתתפת במאבקים לשוויון של הקהילה הגאה כחלק מסדר היום הפוליטי שלה.
בכנסת האחרונה, הייתה זו חד"ש שהעבירה את החוק היחידי המקדם זכויות להט"ב – חוק איסור אפליית תלמידים על בסיס נטייה מינית וזהות מגדרית. הייתה זו גם הפעם הראשונה בה הוכנסה לחוק הישראלי התייחסות לזהות מגדרית, צעד חשוב שיוכל להוות אבן בסיס לחקיקה עתידית. החוק היחיד למען זכויות להט"ב שעבר בכנסת שלפני כן – היה חוק על איסור אפליה על רקע נטייה מינית בלשכות התעסוקה. גם זה חוק אותו יזמו חברי הכנסת של חד"ש, דב חנין ועפו אגבריה.

מי עוד נמצא במקומות הריאליים ברשימת חד"ש לכנסת?

פרט לאיימן עודה ועאידה תומא סלימאן, לחד"ש עוד שני נציגים בעשירייה הראשונה – חבר הכנסת דב חנין, וד"ר יוסף ג'בארין.
ח"כ דב חנין – הממוקם במקום השמיני ברשימה, הוא חבר הכנסת החברתי ביותר, האחראי למספר הגדול ביותר של חוקי חברה, סביבה, שוויון לנשים והגנה על מיעוטים. בכנסת האחרונה יזם חנין את "מינימום 30", המאבק להעלאת שכר המינימום, והוביל את המאבק לבלימת החקיקה הגזענית והאנטי-דמוקרטית. הוא ידוע כח"כ פעיל במיוחד ובעל הישגים יוצאי דופן, וזכה לתארים רבים ולהערכה מארגונים שונים על פעילותו הפרלמנטרית.
ד"ר יוסף ג'בארין – הממוקם במקום העשירי ברשימה, הוא דוקטור למשפטים המתמחה בזכויות אדם ובזכויות מיעוטים, ומלמד באוניברסיטת חיפה ובמכללת תל חי. בעבר, עמד ג'בארין בראש "דיראסאת", המרכז הערבי למשפט ומדיניות, ובימי לימודיו שימש כראש התאחדות הסטודנטים הערבים.