ח"כ ד"ר דב חנין הגיב היום בחריפות על דברי שר החוץ אביגדור ליברמן בעצרת האו"ם אמש בעניין חילופי האוכלוסין והוצאת האזרחים הערבים מתחומי ישראל: "כמו באוקטובר 2000, גם עתה לקראת אוקטובר 2010 הימין הקיצוני משחק באש. מול נאום ההתלהמות של ליברמן וההסתה לגזענות ולטרנספר קיימת רק תשובה מוסרית אחת – עמידה משותפת של יהודים וערבים במאבק על הדמוקרטיה ועל העתיד המשותף של שני העמים.

"עצומת אנשי הרוח עליה חתומים אישים יהודים וערבים בולטים רבים כל כך, מסמנת דרך של תקוה לשני העמים. ב-2 באוקטובר השנה יערך אירוע יהודי ערבי חשוב בנצרת שיסמל את הדרך האחרת לדרך השנאה- יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים".

ח"כ חנין הוא בין מאות אנשי ציבור, אקדמיה,רוח ואמנות שפרסמו אתמול גילוי דעת לציון עשור לאירועי אוקטובר בהם נהרגו 13 מפגינים ערבים באש משטרת ישראל. גילוי הדעת קורא לפתיחת דף חדש ביחסים בין יהודים וערבים ומתריע מפני סחרור אנטי דמוקרטי בו נמצאת ישראל, סחרור שהחל במסע הפחדה שכוון לעבר האוכלוסיה הערבית וכעת מאיים גם על קבוצות נוספות בחברה הישראלית, על החופש האקדמי ועל חופש המחאה והביטוי.

בין החותמים על גילוי הדעת : דוד גרוסמן, מירה עוואד, סייד קשוע, סמי מיכאל, כליל זיסאפל, סכנדר קובטי, רונה קינן, פרופ' יוסי יונה, אורלי קסטל בלום, זהבה גלאון, ד"ר איימן אגברייה, גל אוחובסקי, דייויד ריב, מוסי רז ועוד.

לרשימת החותמים המלאה ונוסח מלא של גילוי הדעת
לפרטים לגבי עצרת המחאה והזכרון היהודית-ערבית

יו"ר מפלגת העבודה ושר הביטחון, אהוד ברק, מנסה לשבור את המחאה של עובדי משרד החוץ במסגרת סכסוך העבודה שהכריזו. דיפלומטים ישראלים בארצות הברית סיפרו ל-ynet כי ברק הורה לחברי משלחת הרכש של משרד הביטחון בניו יורק לקבל על עצמם את האחריות הלוגיסטית לביקורו בבית הלבן של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בשבוע הבא. אותה הוראה התקבלה לאחר שעובדי משרד החוץ, שפתחו בעיצומים, החליטו שלא לסייע לארגון הביקור.

עובדי משלחת הרכש, כמו גם אנשי משרד החוץ, מאוגדים בהסתדרות – ובשל כך התגלגלו הדברים לפתחו של היו"ר, עופר עיני, שבהוראה מטעמו יוכל למנוע מברק לשבור את השביתה. הנציגים הדיפלומטיים היחידים בוושינגטון שאינם קשורים בהסתדרות הם עובדי הנספחות הצבאית בבירה האמריקנית, שהם כולם אנשי צבא. במשרד הביטחון אישרו את הדברים, וציינו כי "תיעשה פנייה להסתדרות כדי לתאם זאת עמה".

הוראתו של ברק נמסרה לאחר שבמשרד החוץ סירבו לצאת ביום שני, ה-28 ביוני, לנמל התעופה בן-גוריון, כדי לקבל את פניו של שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, ולהסיעו משם לירושלים. בשל כך, הורה שר החוץ ליברמן לסגנו דני איילון לצאת בעצמו למקום כדי לערוך את קבלת הפנים. בוועד העובדים של משרד החוץ התקבלה הוראתו של ברק בזעם רב, וגורמים שם אמרו כי "זה מהלך אופייני למשטרים צבאיים".

יו"ר ועד העובדים המדיניים, חנן גודר, אישר שהורה לאנשיו לנתק כל קשר עם אנשי משרד ראש הממשלה לקראת ביקורו בוושינגטון, במסגרת העיצומים שמתקיימים במחאה על טענותיהם להזנחה בטיפול בשכרם ובתנאי עבודתם. "סכסוך העבודה במשרד החוץ הוכרז כבר לפני חצי שנה. בתקופה שחלפה מאז ניסה ועד העובדים לקיים הידברות עם פקידי האוצר והנהלת משרד החוץ, אלא שלצערנו הרב, התברר כי האוצר המשיך לנקוט מדיניות של סחבת מכוונת ונמנע לאורך כל בדרך מלהגיע למשא ומתן", הסבירו בוועד המטפל בסקטור הדיפלומטי במשרד החוץ.

בוועד ביקשו להבהיר כי "המתווה הוא של עיצומים מדורגים, שעלולים להגיע עד כדי השבתה מלאה של פעילות המשרד, במידה שתביעותינו לא ייענו. המאבק שאנו מנהלים אינו נגד שר החוץ, אלא בעד העובדים. במסגרת העיצומים, הופסק הטיפול בכל הביקורים של שרים ומשלחות בארץ ובחו"ל. מתוך אחריות לאומית, החליטו העובדים להמשיך כסדרו את הטיפול המדיני וההסברתי במשטים הימיים לעזה, בטיפול בישראלים שנקלעו למצוקה ברחבי העולם, ובנושאים נוספים שיש בהם משום פיקוח נפש".

שר החוץ מחה לאחרונה על כך שהרשות הפלסטינית מממנת כביכול תביעות נגד בכירים ישראלים, מכספים שישראל מעבירה לה. השר יוצא מנקודת הנחה שכספים אלו ניתנים בחסד ולא בזכות, וכן – כי תביעות נגד ישראלים הן מעשה לא לגיטימי.

שנים רבות טענו ישראל וחברי הקהילה הבינלאומית כי הפלסטינים "אינם מקבלים אחריות על עצמם" וכל מה שהם עושים מסתכם ב"הטלת אשמה על ישראל וביצע פיגועים נגד חפים מפשע". זה מה ששמענו. כעת, כשטענות אלו פג תוקפן והן לא מצליחות עוד לשכנע את העולם, ארסנל הטיעונים של ישראל מתחלף, ונציגיה מטיחים: "שהפלסטינים יפסיקו להתבכיין".

אולם, מה שישראל בוחרת לראות מכאן הוא לא בהכרח מה שהעולם רואה משם. לאורך השנים העולם שיתף פעולה עם המניפולציה הישראלית להטיל תמיד את האחריות בסכסוך, למרבה האירוניה, דווקא על העם שחי תחת כיבוש, העם הפלסטיני. אך כיום מתחילים להבחין באסטרטגיה ברורה של הפלסטינים, שממשלתם שוקדת על בניית מוסדות המדינה, ואנשיהם מרחיבים את המאבק הבלתי אלים ברחבי הגדה המערבית וירושלים, מנהלים חרם על מוצרי ההתנחלויות, וה"חמור מכל": הם הפסיקו לעשות פיגועים. אולם בעיני ישראל, כל זה ממש לא יפה מצידם.

ממשלת ישראל אינה רואה בעין יפה את ההפגנות הבלתי אלימות שמתקיימות במספר מקומות בשטחים הפלסטינים. המודל של בלעין הועתק לנעלין, שייח ג'ראח, נבי סאלח ודיר נזאם. פעילים פלסטינים, ישראלים ובינלאומיים בוחרים לקיים יחדיו מדי שבוע הפגנות במסגרת התנגדות עממית בלתי אלימה לכיבוש, מהלך המנוגד לכל המוסכמות שישראל אוהבת לשמר לעצמה ולהפיץ בעולם, ולכן כוחות הכיבוש בוחרים לדכא הפגנות בלתי אלימות אלה דווקא בדרכים האלימות ביותר.

ממשלת ישראל אינה מקבלת את תוכנית הממשלה הפלסטינית להקמת מוסדות המדינה וסיום הכיבוש. היא רואה בה צעד חד צדדי. ניתן לחשוב כי ממשלת ישראל מעוניינת להקים את המדינה בעצמה והממשלה הפלסטינית מושכת את השטיח מתחת לרגליה.

ממשלת ישראל אינה רואה בעין יפה את קמפיין הממשלה הפלסטינית להחרמת מוצרי ההתנחלויות. "איך מעיזים אנשים שחיים תחת שליטתנו לצאת נגד מוצרים שמיוצרים באדמות שגזלנו מהם והענקנו למתנחלים משלנו, בניגוד לכל החוקים הבינלאומיים? איך מעזה הממשלה הפלסטינית להרים את הראש, לדאוג לחיזוק הכלכלה הפלסטינית המקומית ולמצוא פתרונות למובטלים? פשוט חוצפה".

ממשלת ישראל אינה מעוניינת שפלסטינים יתבעו אותה בבתי הדין הישראלים. "מדינת החוק" אינה מעוניינת שישתמשו בחוקים שלה כדי לדרוש צדק, ואפילו הכנסת שלה פועלת רבות כדי לעקוף בג"ץ במקרה שפסק לטובת הפלסטינים.

ממשלת ישראל גם לא רוצה גם שפלסטינים ישתמשו בחוק הבינלאומי ויתבעו אותה בבתי דין בינלאומיים. "לפלסטינים אין זכות להשתמש בחוק נגדנו. זה פשוט לא מתאים". ממשלת ישראל כועסת על כך שפעילים פרו פלסטינים מגיעים לאולמות הרצאות של נציגים שלה ומשבשים את מהלכן, או מפגינים מול דובריהן. "מה פתאום? המניע היחיד של אנשים אלה הוא שנאה ואנטישמיות".

ממשלת ישראל זועמת על כך שפעילים בעולם ינהלו קמפיין לחרם וסנקציות על ישראל בשל היותה מדינה כובשת שמפרה את החוק הבינלאומי. הרי פעילים אלה מונעים מאנטישמיות ושנאה. ממשלת ישראל רואה בחומרה רבה את העובדה שבספרי הלימוד הפלסטינים מוזכר המונח "אלימות של הכיבוש" ואף מפיצה דו"ח לדיפלומטים בנדון. "זו פשוט הסתה בלתי נסבלת. כיבוש? אלימות? איפה? מי? אלוהים ישמור".

פעילויות לגיטימיות אלו ואחרות מקלקלות לממשלת ישראל את תירוץ הביטחון שהיא שחקה וסחטה עד אינסוף, ומפריעות למסע הדה-הומניזציה שהצליחה לבצע כלפי העם הפלסטיני.

ובכן, אני מציעה לממשלת ישראל להקדיש את ישיבתה הבאה לגיבוש תוכנית עבודה עם כללים והוראות מאוד ברורים: איך היא מצפה מעם שחי תחת כיבוש ברוטאלי ונפשע במשך עשרות שנים להתנהג.