ארגוני זכויות אדם פלסטינים וישראלים קראו ביום חמישי (ה-13 במאי) לשים קץ למדיניות הגירוש של תושבים פלסטינים מהגדה. בהודעה שפרסמו הביעו הארגונים את התנגדותם "למדיניות הבלתי חוקית של ישראל להעברה ולגירוש פלסטינים מהגדה המערבית, מדיניות אשר על החרפתה מעיד פרסומו של הצו בדבר מניעת הסתננות (תיקון מס' 2)(מס' 1650)('צו 1650'). הצו, שנכנס לתוקף ב-13 באפריל, 2010, מגדיר כל אדם שנמצא בגדה המערבית כ"מסתנן", אלא אם הוא או היא מחזיקים בהיתר שניתן על ידי ישראל, ודן את אלה שאין בידיהם היתר לגירוש, להעברה, להעמדה לדין פלילי, לקנסות, ו/או למאסר. זהו חלק מסדרה של צעדים שננקטו על ידי ישראל כדי להעביר פלסטינים מהגדה המערבית באמצעות ההכרזה עליהם כשוהים בלתי חוקיים בבתיהם".

לדבריהם הצו מנוסח באופן עמום, וכך ניתן להחיל אותו על כל אדם, אם כי נראה שהוא מתמקד בעיקר בקבוצות הבאות: נושאי תעודות זהות פלסטיניות שמענם רשום ברצועת עזה בהעתק הישראלי של רישום האוכלוסין הפלסטיני; אנשים שאין להם מעמד רשמי ("חסרי-מעמד") – כולל בני זוג של תושבים פלסטינים שישראל מסרבת לאשר להם תעודות זהות ואחרים שלא הוספו למרשם האוכלוסין או שמעמדם נשלל מהם או נמחק על ידי ישראל; ותושבים זרים שמבקרים או עובדים בגדה המערבית, כולל אלה אשר ישראל מסרבת לחדש את הוויזות שלהם.

מאז שנת 2000 הקפיאה ישראל באופן מהותי את עדכון מרשם האוכלוסין הפלסטיני. כך, עשרות אלפי אנשים, כולל אלה שנולדו בגדה המערבית ו/או חיים בגדה המערבית מזה עשרות שנים, עלולים להיקרע מבתיהם, ממשפחותיהם, מבתי הספר וממקומות העבודה שלהם – משום שישראל הכריזה עליהם כשוהים "בלתי חוקיים" על אדמתם. כבר עכשיו, חלק מהאנשים הללו מצמצמים את התנועה שלהם מפחד פן ייעצרו ויילקחו מבתיהם. בימים שבהם ישראל מבטיחה "להקל" את ההגבלות בגדה המערבית, צו 1650 חונק את האוכלוסייה האזרחית.

הצו ומדיניות הגירוש מפרים את ההתחייבויות של ישראל על פי הדין הבינלאומי. הם מפרים את האיסור, על פי אמנת ג'נבה הרביעית, החל על העברה או גירוש כפויים של תושבים מוגנים בשטח כבוש ועקב כך מעגנים בחוק את ההפרות החמורות של אמנת ג'נבה הרביעית. הם מפרים את המחויבות, על פי האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, לאפשר לבני אדם השוהים באופן חוקי בשטחם ליהנות מזכותם לחופש תנועה ולבחירת מקום מגוריהם. הם מפרים את המחויבות שלקחה על עצמה ישראל במסגרת הסכם אוסלו – ואשר נגזרת מזכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית – להכיר בגדה המערבית וברצועת עזה כיחידה טריטוריאלית אחת, שבה יש לאפשר חופש תנועה.

ההודעה מסתיימת במילים: "אנו קוראים לקהילה הבינלאומית לנקוט צעדים קונקרטיים ומיידיים כדי להבטיח שישראל תימנע מהפעילות האסורה של גירוש והעברה כפויה של האוכלוסייה האזרחית, כולל באמצעות העלאת נושא זה בפני הדרגים הפוליטיים הגבוהים ביותר". בין הארגונים החתומים על הקריאה: א-דמיר לתמיכה באסירים וזכויות אדם; אל דמיר לזכויות אדם אל-חאק בצלם – מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים; גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע; האגודה הבינלאומית לזכויות הילד – סניף פלסטין; הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל; המוקד להגנת הפרט; חרכה – הקואליציה הפלסטינית למען הזכות לנוע ולבחור מקום מגורים; יש דין – מתנדבים לזכויות אדם; מרכז אל-מיזאן לזכויות אדם – עזה; מרכז אנסאן לזכויות אדם ודמוקרטיה; מרכז המידע בדיל לזכויות הפליטים הפלסטיניים; מרכז ירושלים לסיוע משפטי וזכויות אדם; מרכז נשים לסיוע משפטי וייעוץ; מרכז עזה לבריאות הנפש; מרכז רמאללה ללימודי זכויות אדם; נשים לסיוע וייעוץ משפטי; עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ורופאים לזכויות אדם.

שלושה-עשר ארגוני זכויות אדם ישראלים פנו לנשיא המדינה, יו"ר הכנסת וראש הממשלה במכתב דחוף במחאה על הפגיעה השיטתית והגוברת בארגוני זכויות האדם בישראל: "בדמוקרטיה אסור להשתיק קולות ביקורתיים; השמירה על זכויות האדם היא בנפשנו".

הארגונים מונים במכתבם בין השאר את השתלחויותיהם של ראש יחידת "עוז" לשעבר, ציקי סלע, ושל שר הפנים אלי ישי, אשר האשימו את ארגוני הסיוע לפליטים ב"חתירה להשמדת ישראל" וב"סיכול המפעל הציוני"; התבטאות המשנה לראש הממשלה משה יעלון אודות ארגוני זכויות האדם, שלשונה "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו"; זימון פעילי ארגוני זכויות אדם לחקירות שב"כ, בהן הוזהרו שלא לעסוק ב"פעילות פוליטית", הודעה של צה"ל בדבר ניתוק הקשר עם ארגוני זכויות האדם הפעילים בעזה ובכלל זה אף פגיעה בפעילות הומניטארית להצלת חיים; ומגבלות קשות על כניסת פעילי זכויות האדם לשטחי הגדה, לצורך סיוע בהגנה לא-אלימה על פלסטינים הנתונים לאלימות מצד שכניהם.

לכל אלו מתווספים אירועי הימים האחרונים ממש, אשר קבעו שיאים חדשים במגמה מסוכנת זו: ההשתלחות האישית המכוערת של הארגון הימני-קיצוני " אם תרצו" בפרופ' נעמי חזן, נשיאת הקרן החדשה לישראל, ובארגוני זכויות האדם בישראל.

לדברי חגי אלעד, מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח, "ארגוני זכויות האדם הם המצפון הערכי של החברה שלנו. פעילותם היא נדבך קריטי בדמוקרטיה מתפקדת. מדינה דמוקרטית לא נותנת יד להשתקה מכוונת של הקולות הביקורתיים הפועלים בה, אלא מתמודדת בכנות עם הטעון תיקון".

הארגונים השותפים לקריאה הם: א.ס.ף. – ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט, האגודה לזכויות האזרח בישראל, במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, בצלם, גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע הועד הציבורי נגד עינויים בישראל, יש דין, המוקד להגנת הפרט , מוקד סיוע לעובדים זרים, המרכז לפלורליזם יהודי – התנועה ליהדות מתקדמת, קו לעובד רופאים לזכויות אדם – ישראל ושומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם