עשרות מרצים פרסמו עצומת תמיכה באמנים המסרבים להופיע בהתנחלויות וקראו שלא ללמד בהתנחלויות. בעצומה האינטרנטית נכתב: "אנו החתומים מטה מצטרפים לאנשי התיאטרון בהודיענו כי לא נשתתף בפעילויות תרבותיות מכל סוג שהוא בכל ההתנחלויות שמעבר לקו הירוק, לא נשתתף בדיונים או סמינרים ולא נרצה בשום מסגרת אקדמית בהתנחלויות הללו. אנו תומכים באנשי התיאטרון המסרבים להופיע באריאל , מביעים הערכה לאומץ הלב הציבורי שלהם ומודים להם על החזרת הויכוח על השטחים וההתנחלויות לכותרות. אנו מבקשים להזכיר לציבור כי בדומה לכל ההתנחלויות האחרות, גם אריאל נמצאת בשטח כבוש ואינה חלק משטחה הריבוני של מדינת ישראל. אם בעתיד, במסגרת הסכם שלום שייחתם עם הרשות פלסטינית תהיה אריאל בגבולות המדינה, יהיה דינה כדין כל ישוב בישראל".

ועוד: "אנו רואים בקריאות לסרב להופעות בהתנחלויות בסיס לגיבוי ציבורי נרחב לעזיבת ההתנחלויות ויציאת ישראל מהשטחים, פעולות שהן בעינינו חיוניות לקיומה ולרווחתה של מדינת ישראל". בין עשרות המרצים שחתמו על העצומה: פרופ' אריה ארנון (אונ' בן-גוריון), פרופ' בן-ציון מוניץ (יו"ר ארגון הסגל הבכיר באונ' תל-אביב), פרופ' ינון כהן (אונ' ת"א), ד"ר ניב גורדון (אונ' בן-גוריון), ד"ר אפרים דוידי (אונ' ת"א), פרופ' עמירם גולדבלום (האונ' העברית), פרופ' דני רבינוביץ' (אונ' ת"א), פרופ' שלמה זנד (אונ' תל-אביב), פרופ' חווה יבלונקה (אונ' בן-גוריון), פרופ' רון ברקאי (אונ' ת"א), ד"ר עובדיה עזרא (אונ' תל-אביב), פרופ' מירי אליאב-פלדון (אונ' ת"א), ד"ר יוסי אמיתי (אונ' בן-גוריון), פרופ' משה צוקרמן (אונ' ת"א), ד"ר סנאית גיסיס (אונ' ת"א) ופרופ' יצחק (יאני) נבו (אונ' בן-גוריון).

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) פרסם ביום ראשון, ה-29 באוגוסט, הודעת תמיכה באמנים המסרבים להופיע באריאל: "עצומת האומנים מצילה את הכבוד של האומנות הישראלית. יש בישראל כוחות גדולים המתנגדים לכיבוש והמעוניינים באמת בשלום של שתי מדינות לשני העמים". לדבריו, "הגיע הזמן להבין – ההתנחלויות הם לא רק הפרה של אמנת ז'נבה הרביעית והמשפט הבינלאומי – הן גם מחסום לשלום ישראלי-פלסטיני ולהקמתה של מדינה פלסטינית בצידה של מדינת ישראל".

גם יואב גולדרינג, חבר מועצת העיר ת"א-יפו מסיעת "עיר לכולנו" ומזכיר חד"ש בתל-אביב, הביע אמש תמיכה באמנים הסרבנים, ואף תקף את חבריו למועצה שהתנגדו ליוזמה ובתשובה לדברי ראש העיר רון חולדאי הוא הדגיש: "תל אביב-יפו היא בירה של תרבות ואמנות ויש לי גאווה גדולה בשחקניה וביוצריה. אני מסתייג מהמחשבה כאילו יוצרים נדרשים לציית להלך רוח כזה או אחר. במקום שבו פרנסי העיר מבקשים לצמצם – אני קורה לגוון. ככה גם במקום שבו קוראים לציית להנהלה – כאן אני קורא רק להעמיק את מעורבותם החברתית".

עשרות מרצים, חברות וחברים בסגל האקדמי של אוניברסיטאות ומכללות מדינת ישראל, חתמו בימים האחרונים על גילוי דעת באמצעותו הם מבקשים מן המועצה להשכלה גבוהה הבהרה חד-משמעית, שהיא לא תכיר במכללה באריאל כמרכז אוניברסיטאי או כאוניברסיטה.

בגילוי הדעת נאמר שמכללה באריאל נמצאת מחוץ לגבולות של מדינת ישראל, ולכן המופקדים עליה הם צה"ל ושר הביטחון. כיוון שהמכללה באריאל איננה אחד מן המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, הוקם למענה גוף מיוחד, "המועצה להשכלה גבוהה – יהודה ושומרון". מועצה זו, באישורו של שר הביטחון, יכולה להעניק הכרה אקדמית זו או אחרת כראות עיניה, אך המועצה להשכלה גבוהה בירושלים חייבת להצהיר כי היא איננה שותפה להכרה שכזאת. כיוון שהמכללה באריאל היא מוסד הפועל בשטחים שעליהם לא חלה הריבונות הישראלית, לא חלה עליה סמכותה של המל"ג בירושלים. לדעתנו, היה זה משגה מלכתחילה לאפשר הקמת מכללה מחוץ לגבולות מדינת ישראל ולהעניק לה הכרה של המל"ג, אך אין להוסיף חטא על פשע.

יתר על כן, המכללה באריאל צבועה בצבעים אידאולוגיים מובהקים (כפי שמעידה, בין היתר, העובדה, שהיא מעניקה נקודות זכות על לימוד בבתי-מדרש בהתנחלויות, בתוכנית לימודים שמטרתה לחנך את הסטודנטים, כדברי ראש התוכנית, "לרשת את הארץ"). במכתבם מציינים המרצים ש"בצד הצהרה על אי-הכרה של המל"ג בירושלים במכללת אריאל כמוסד אוניברסיטאי, אנו אף מצפים, שהמימון של המוסד לא יגיע מן הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת). אם המוסד כפוף למועצה נפרדת (מל"ג–יו"ש) ולשר הביטחון, המימון צריך לבוא אף הוא מתקציב הביטחון ולא מן התקציב המיועד לקיומה של ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. בצד אי-ההכרה ואי-מתן תקציב, אנו מצפים, שהמל"ג בירושלים אף תנחה את האוניברסיטאות בישראל לא לשתף פעולה עם המכללה באריאל באופן שבו הן משתפות פעולה ביניהן. כלומר, לא להכיר בתארים אקדמיים מתקדמים שיינתנו במכללה ולא לשתף פעולה עם אנשי הסגל של המכללה במחקר או בהדרכת תלמידי מחקר".

גילוי הדעת מסתיים במילים: התנערות ברורה זו של המועצה להשכלה גבוהה ושל האוניברסיטאות בישראל הכפופות לה מן המעמד האקדמי הגבוה שהעניק שר הביטחון למכללה באריאל תסייע לנו, בין היתר, לבלום את הניסיונות להטיל חרם אקדמי על האוניברסיטאות בישראל. הטענה של מבקשי החרם היא, שאוניברסיטאות בישראל שותפות – באופן אקטיבי או פסיבי – למדיניות הכיבוש ולפגיעה בזכויות אדם בשטחים. ההימנעות הברורה של המועצה להשכלה גבוהה בירושלים מהכרה במכללה באריאל תעיד, שהמערכת האקדמית בישראל איננה לוקחת חלק במדיניות של העמקת האחיזה בשטחי הגדה המערבית.

לפרטים נוספים ולחתימה, שלחו אימייל לכאן.

ח"כ חנא סוויד תקף במילים קשות את החלטת שר הביטחון ומנהיג מפלגת העבודה, אהוד ברק להכיר במכללת המתנחלים באריאל כאוניברסיטה. לדבריו "מדובר בהחלטה פוליטית גרידא, שמשמעותה תמיכה בהתנחלויות במסווה של ההשכלה הגבוהה. מוטב לממשלה, אם רוצה לתמוך בהשכלה הגבוהה, לתמוך באוניברסיטאות הקיימות, לבלום את תהליך הפרטתן ולהחליט על הקמת אוניברסיטה בנצרת".

גם בתנועת "שלום עכשיו" ביקרו את ההחלטה ואת השר ברק: "מפלגת העבודה שוב בוגדת בעקרונותיה ובמו ידיה מנציחה את הכיבוש ואת הרחבת ההתנחלויות. במקום שאין דמוקרטיה, כמו בשטחי הגדה, אין מקום להשכלה אקדמית המושתתת על ערכים של צדק ושיוויון".