בג"ץ הוציא השבוע צו על תנאי המורה לשר הפנים לקבוע קריטריונים ברורים ושוויוניים המאפשרים את נסיעתם של אזרחי מדינת ישראל למדינות המוגדרות כמדינות אויב לפי החוק הישראלי.

על אף התנגדות ראש הממשלה ושר הפנים הוציא בג"ץ ביום שלישי האחרון צו מוחלט בעתירה שהגיש ארגון עדאלה, המתיר את נסיעתו של הסופר עלא חליחל לביירות, לצורך קבלת פרס "ביירות 39". כמו כן, הוציא בג"ץ צו על תנאי המחייב את שר הפנים וראש הממשלה להסביר מדוע לא לקבוע קריטריונים ברורים שוויוניים וכתובים המאפשרים את נסיעתם של אזרחי מדינת ישראל למדינות המוגדרות כמדינות אויב לפי החוק הישראלי.

פרקליטות המדינה טענה אתמול בפני בג"ץ כי מדיניות שר הפנים קובעת שנסיעה ללבנון הינה אסורה אלא במקרים הומניטאריים קיצוניים ביותר, וזאת מטעמים ביטחוניים.

ארגון עדאלה עתר לבג"ץ במרץ 2010 בשמו של חליחל, בדרישה להעניק לו היתר יציאה ללבנון בין 14 ל-18 באפריל 2010, כדי להשתתף בטקס שבו יקבל את הפרס הספרותי היוקרתי "ביירות 39". העתירה, נגד שר הפנים וראש הממשלה, הוגשה על ידי עורכי הדין חנין נעאמנה וחסן ג'בארין מעדאלה .

יותר מ-5,000 פעילי שמאל וזכויות אדם, יהודים וערבים, הפגינו במוצ"ש (ה-6 במרץ) בעצרת ענק בשכונת שייח ג'ראח במזרח ירושלים נגד פינוי משפחות פלסטיניות מבתיהן וההתנחלויות היהודיות במזרח העיר. המפגינים החזיקו דגלים אדומים, דגלי ישראל ופלסטין, וקראו "יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים" ו"אין קדושה בעיר כבושה". תחילה התכנסה ההפגנה במגרש הכדורגל בשכונה, ולאחר מכן צעדו מפגינים למרכז השכונה. בין המפגינים נכחו מאות פעילי חד"ש.

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) אמר בהפגנה: "באנו לכאן כדי להגיד בקול ברור שהכיבוש מסכן את הדמוקרטיה והורס את החברה. לא ויתרנו ולא נוותר על החלום של שני עמים החיים בחופש בארץ הזו. לא נוותר על החלום של שתי מדינות לשני עמים ושתי בירות בירושלים. באנו לומר שאיננו מתכוונים להפסיק להיאבק. נאבק על הארץ הזאת, נאבק על השלום, נאבק על הדמוקרטיה ואנחנו גם ננצח".

מוסי רז, לשעבר ח"כ מטעם מרצ, אמר: "‪זאת ההפגנה המשותפת הכי גדולה שהייתה בעשור האחרון של יהודים ופלסטינים יחד. באנו להגיד לכל המשפחות הפלסטיניות שנזרקו מבתיהו לא לדאוג, אנו נמשיך להפגין עד שתחזרו לבתי‬כן". בקרבת מקום התכנסו כמאה חרדים ופעילי ימין, בינהם חברי הכנסת של סיעת "האיחוד הלאומי".

העצרת התקיימה לאחר מספר חודשים של הפגנות שבועיות במקום, שהתאפיינו באלימות משטרתית ומעצרי שווא של המשטרה. ביום חמישי (ה-4 במרץ) קיבל בג"ץ עתירה של המפגינים נגד החלטת המשטרה לאסור עליהם להפגין במקום. נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, אף מתחה ביקורת חריפה על החלטת המשטרה.

לאתר המאבק בשייח ג'ראח

בית המשפט העליון קיבל ביום חמישי (ה-4 במרץ) את עיקרי עתירתם של מארגני ההפגנה המתוכננת בשכונת שייח ג'ראח ביום שבת הקרוב. העתירה הוגשה בעקבות החלטת המשטרה לאסור את ההפגנה בשכונה ולמנוע מהמפגינים להגיע לקרבת בתי התושבים המפונים. נשיאת בית המשפט, דורית בייניש, אף מתחה במהלך הדיון ביקורת חריפה על המשטרה: "השאלה היא אם המשטרה עשתה מאמץ למצוא פתרון אלטרנטיבי. אנחנו לא צריכים לעשות בשבילכם את התוכניות. המשטרה צריכה לדאוג לכך שהשילוב של ההפגנה לא יגרום להפרעה בסדר הציבורי"

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש), שישתתף במוצ"ש בהפגנה, אמר על ההחלטה: "בג"צ שב ומאשר את מה שראינו גם בדיוני ועדת הפנים של הכנסת. המשטרה פגעה בצורה בלתי חוקית בחופש ההפגנה והמחאה של אנשי השלום ופעילי זכויות האדם בשייח ג'ראח. אני מקווה שהמשטרה תפנים את המסר שהגיע גם מבתי המשפט הנמוכים יותר ותכבד את זכות ההפגנה בשייח ג'ראח."

ח"כ חנין הוסיף ואמר כי הוא קורא לציבור הדמוקרטי בישראל להגיע להפגנה ביום שבת וגם מתכוון להשתתף בה בעצמו.ֿֿ

מוצאי שבת, ה-6 במרץ: העצרת הגדולה בשייח ג'ראח

הישג למתנגדים לרפורמת התכנון והבניה של נתניהו: בג"ץ הוציא צו המורה לממשלה לא לדון בכל פורום מטעמה בחוק הרפורמה. זאת, עד לקבלת החלטה אחרת בעתירה שהגישו נגד הליך אישור החוק החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, האגודה לצדק סביבתי, אל"ס – אזרחים למען הסביבה בגליל ושבי"ל – שקיפות בינלאומית לישראל.

הצעת חוק התכנון והבניה, הכוללת 241 עמודים, מתעתדת לשנות בצורה ניכרת את החוק הקיים – ולמרות זאת, לציבור ניתנו רק 21 יום לעיין בטיוטת הצעת החוק טרם אישורה. "פרק זמן של 21 יום בלבד איננו סביר", כתבו העותרים, "ואיננו הגיוני. הוא משקף מראית-עין של הליך דמוקרטי של קיום היוועצות. פרסום החוק ל-21 יום בלבד מהווה פגיעה קשה בזכותו של הציבור לטיעון ולשימוע. מדובר בהחלטה בתלי סבירה באופן קיצוני". ‏

עוד כתבו הארגונים בעתירה כי "מדובר ברפורמה שמשנה סדרי-עולם בתחום התכנון והבנייה, שהשלכותיה על דמות הארץ, על הבריאות, על הסביבה ועל זכויות תושביה הן מרחיקות-לכת".

ֿ

עצרת מחאה בהשתתפות אמנים תתקיים ביום שבת הקרוב בשכונת שייח' ג'ראח. בחודשים האחרונים מתנהל מאבק נגד גירושם של המשפחות הפלסטיניות מהשכונה והעצרת ביום שבת אמורה להיות אחת מהמרכזיות שנערכו עד כה. בין האמנים שכבר אישרו את השתתפותם נמצאים עמיר לב, עינת ויצמן, איש התיאטרון סמיח' ג'בארין ולהקת דאם.

נכון ליום רביעי מיקום העצרת המדויק עדיין לא נקבע. המארגנים הגישו עתירה לבג"ץ יחד עם השר לשעבר יוסי שריד, יו"ר הכנסת לשעבר אברהם בורג ומזכיר חד"ש איימן עודה, ובה הם דורשים כי העצרת תתקיים במתחם המשפחות המגורשות בשכונת שייח' ג'ראח. המשטרה מנגד, מסרבת לאשר את קיום העצרת בשכונה. המארגנים, יחד עם תושבי השכונה הגישו עתירה לבג"ץ בעניין וביום חמישי אמור להתקיים דיון בנושא.

ביום ראשון (ה-29 במרץ) הוגשה עתירה לבג"ץ בשמם של 70 פלסטינים ופעילי שמאל, בדרישה שהמשטרה תאפשר לקיים עצרת מחאה בשכונת שייח' ג'ראח בשבת הקרובה. העותרים ביקשו כבר לפני שבועיים ממשטרת ירושלים לקיים את העצרת, במחאה על גירוש ארבע משפחות פלסטיניות מבתיהן. המשטרה אמנם אישרה את קיום העצרת, אך הגבילה את הרשיון בתנאי שהעצרת לא תתקיים בשייח' ג'ראח, סמוך לבתים שבמחלוקת, אלא במגרש ספורט מרוחק הממוקם בשולי השכונה.

בין העותרים כמה עשרות נציגים מתושבי השכונה וממשפחות המפונים, כמו גם יו"ר הכנסת לשעבר אברהם בורג, ח"כ לשעבר יוסי שריד (מרצ) ומזכ"ל חד"ש איימן עודה, המשתתפים בהפגנות בשכונה מדי שבוע. העותרים טוענים כי המשטרה מפלה אותם לרעה ביחס למתנחלים בשכונה, המקיימים באין-מפריע אירועים פוליטים ברחוב המריבה, מבלי לבקש אישור משטרתי מראש. אירועים אלה גולשים בדרך כלל לאלימות, כאשר מתנחלים ופעילי ימין משליכים אבנים ומכים פלסטינים המתגוררים באוהלי מחאה בסמוך לבתים שמהם גורשו.

אחד מיוזמי העתירה, אבנר ענבר, מסביר: "במשך חודשים אנחנו מנסים לקבל אישורים לתהלוכות מהמשטרה, ומקבלים בתמורה מעצרים ואלימות משטרתית. באותו הזמן הבתים שעליהם השתלטו המתנחלים לא משמשים למגורים, אלא כמרכזים פוליטים. על אחד מהם, שממנו גורשה משפחת ג'אווי, פרושים דגלי ישראל רבים, מעליהם מוצבת חנוכיה ענקית, וצמוד אליה שלט גדול עם המילים 'ושבו בנים לגבולם'. פעילי ימין רבים מגיעים למקום מדי יום, אבל רק משפחה אחת מתגוררת בבניין באופן קבוע".

בינתיים ממשיכים אירועי האלימות בשכונה. ביום רביעי הגיעו למקום פעילי ימין ל"סעודת חג", שהסתיימה בתקיפה של התושבים הפלסטינים. פעילי הימין גרמו לפציעתם של אשה מבוגרת וילד בן 10, שפונו על ידי הסהר האדום לקבלת טיפול רפואי. לדברי ענבר, נוכחותם של כמה פעילי שמאל במקום, כחלק ממשמרת קבועה שנועדה למנוע ולתעד מקרי אלימות, הביאה להרחקתם של פעילי הימין על ידי המשטרה ולהרגעת הרוחות.

עד כה לא התקבלה תשובת המשטרה לעתירה. המארגנים מוסרים שהעצרת תתקיים בכל מקרה, ומתוכננים להופיעה בה מוסיקאים יהודים וערבים, לצד נואמים מבין תושבי השכונה והפעילים.

מוצ"ש: לא נעצרים! – עצרת מחאה בשייח ג'ראח

לקריאת העתירה:
עתירה שייח ג'ראח

ממשלת ישראל ממשיכה לאיים על כפרים ערבים ומכשירה את השטח להקמת שתי ערים חדשות ליהודים בלבד, בוואדי עארה ובנגב. הכפר הלא מוכר דאר אלחנון, אשר בוואדי עארה, נמצא כולו בסכנת פינוי. עקב ההחמרה הזאת בצעדי הנישול של אזרחים ערבים מאדמותיהם, פותחים פורום דו-קיום בנגב והוועד למען דאר אלחנון במסע תרומות למען הכפר.

לאחרונה התפרסמו תוכניות להקים שתי ערים חדשות ליהודים בלבד: בדרום בסמוך ליישוב הבדואי כסייפה, ובצפון בוואדי עארה, בפתח כפר קרע. התוכנית היא ליישב לא פחות מ-200 אלף תושבים יהודים בסמוך ליישובים ערבים הסובלים מעוני וממצוקת דיור.

נציגי הממשלה מצהירים בגלוי כי מטרת התוכניות היא למנוע פיתוח מיישובים ערבים ולנשל אזרחים ערבים מאדמותיהם. ואכן, משרד הפנים ממשיך את צעדי ההרס שלו בכפרים הלא מוכרים. בדרום, הקרן הקיימת לישראל מייערת שטחים נרחבים כדי למנוע מהבדואים לחזור לכפריהם ההיסטוריים. כחלק מתהליך ה"ייעור" הרסו פקחי משרד הפנים בפעם ה-28 את הכפר הבדואי טוואייל אבו ג'רוואל הנמצא באזור. הטרקטור שמביא מים לכפר עוקל, וכל מיכלי המים בכפר נהרסו. בצפון ממשיכה המדינה לאיים על הכפר דאר אלחנון שהוקם עוד בתחילת המאה ה-20 ושאדמותיו הן נכס פרטי רשום בטאבו על שם התושבים. את רחבת האספלט שסללו התושבים עם מתנדבי "תעאיוש" הרסו פקחי משרד הפנים עוד ב-2007. כעת מאיים משרד הפנים לפנות את כל בתי הכפר.

המאבק הצפוי לדאר אלחנון בבג"ץ הוא בעל השלכות כבדות לכל הכפרים הלא מוכרים בישראל. זהו חלק חשוב במהלכים נגד מדיניות הממשלה המנסה למחוק את הכפרים הלא מוכרים, להעתיק את תושביהם לישובים עירוניים צפופים, וליצור מרחב גיאוגרפי ליהודים בלבד.

דובר פורום דו-קיום בנגב מסר :אנו קוראים לכל המתנגדים לאפליית האזרחים הערבים בישראל, בארץ ובעולם: תרמו למאבקם של תושבי דאר אלחנון נגד ניסיונות הממשלה לנשל אזרחים ערבים מיישובם ומאדמותיהם". תרומות לפקודת פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי ניתן לשלוח לת.ד. 130 עומר, 84965 – או בהעברה בנקאית לחשבון 176050, בנק הפועלים, סניף עומר (570).

כמו כן – ניתן להצטרף לרשימת התפוצה, כדי לשמור על קשר ולהודיע על פעולות למען הכפרים הלא מוכרים.