ביום שישי (ה-4 ביוני) תתקיים ההפגנה השבועית בשייח ג'ראח בסימן אירוע ההשתלטות האלימה על משט הסיוע בעזה והמועד לציון 43 שנים לכיבוש. פעילי המאבק קוראים להגביר את המחאה השבוע בעקבות הצרת צעדיהם מצד השלטונות – בית המשפט החליט לאחרונה להרחיק מהשכונה במשך חמישה חודשים 12 פעילים שנעצרו בהפגנות בשבועות האחרונים.
הפעילים פרסמו מנשר לפיו "למחסומים המשטרתיים הפיזיים בשכונה נוספה החלטתה של השופטת זיסקינד, המציבה מחסום נוסף בפני המאבק שלנו. בהחלטתו מנסה בית המשפט למנוע מפעילים מרכזיים במאבק לקחת חלק בכל אירוע פומבי הקשור לשייח' ג'ראח למשך חמישה חודשים ואף למנוע באופן גורף את הגעתם של הפעילים לשכונה בתקופה זו. בכך התייצב בית המשפט באופן חד משמעי לצידה של משטרת ירושלים, תוך שהוא מצטרף לניסיונותיה של המשטרה לדכא ולשבור את המאבק. אנחנו יודעים שכמו בעבר ניסיונות הדיכוי רק יעצימו את כוחנו מול העוולות שכנגדן אנו נאבקים".
לדברי הפעלים: "גם נוכח האתגר החדש הזה נעמיד את התגובה היחידה שאנחנו יכולנו להציע: סולידריות. סולידריות עם שותפינו הפלסטינים כנגד הניסיון לייהד את שכונתם ולגרשם מבתיהם; סולידריות עם חברינו העצורים כנגד הניסיון להשתיק את מחאתם; סולידריות עם אחינו האזרחים המבקשים לחיות בחברה דמוקרטית בה אכיפה פוליטית על-ידי המשטרה היא דבר שאין להעלותו על הדעת. חוק חייב להיות שווה לכולם. חוק שנאכף בצורה מפלה מערער על עצם חוקיותו. בשם הסולידריות אנו קוראים לכולכם להגיע להפגנה בשכונה ביום שישי הקרוב, ולהתייצב יחדיו ולהעביר מסר ברור לבית המשפט השלום ומשטרת המתנחלים-לא תוכלו להמית התנגדות עממית!".
עוד הם הדגישו: "זהו הרגע שבו כולנו צריכים להתגייס, לקרוא לחברים להצטרף אלינו, לעמוד כתף אל כתף מול ההשחתה של מערכות אכיפת החוק שנגע הכיבוש התפשט בהן. ביום שישי, בשעה 16:00, שייח' ג'ראח. אנחנו קוראים לכם להצטרף אלינו". יצוין שביום רביעי, ה-4 ביוני, הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.
עשרות ערבים ויהודים הפגינו ביום שני (ה-17 במאי) מחוץ לבית משפט השלום בפתח תקווה, בקריאה לשחרורם המיידי של אמיר מח'ול וד"ר עומר סעיד. מח'ול, העצור כבר שבוע וחצי, עדיין לא זכה לפגוש עורך דין, והשב"כ ממשיך לחדש את הצווים המונעים ממנו זכות זו. עורכי דינו החליטו להחרים את הדיון על הארכת מעצרו כל עוד נמשכת הפרה בוטה זו של זכויותיו.
עם מעצרו לפני 11 ימים, הוכרז מח'ול כמנוע מפגש עם עורכי דינו באופן מוחלט. בית המשפט המחוזי בפתח תקווה דחה את כל העררים שהוגשו כנגד מניעת המפגש של מח'ול עם סנגוריו. מח'ול מיוצג ע"י עו"ד חוסין אבו חוסין, ארנה כהן וחסן ג'בארין.
מח'ול עצמו נעדר מהדיונים המשפטיים בעניינו. בכל הדיונים המשפטיים בעניינו הוא הובא אומנם לבניין בית המשפט אלא שנוכחותו בדיונים עצמם נמנעה על ידי השב"כ ובאישור בית המשפט. הדיונים בעניינו התנהלו בצורת חלופת מידע סודי בין בית השב"כ לבית המשפט. שאלות נשאלו ופתקים הועברו רק בין השב"כ לבין בית המשפט. עורכי דינו של מח'ול לא קיבלו אף מידע שנוגע למצב בריאותו של מח'ול, תנאי חקירתו וכליאתו. כל המידע סווג כביטחוני. למעשה, בית המשפט שמע רק צד אחד – השב"כ.
אי לכך, מסר צוות ההגנה כי בנסיבות הללו ובהעדרו של הליך הוגן, הייצוג המשפטי שהוא מספק הופך לחסר כל משמעות, וכי מערכת בתי המשפט בתיק זה מהווה חותמת גומי להחלטותיו של השב"כ. חשוב לציין, כי בית המשפט העליון בישראל מעולם לא קיבל אף ערר כנגד מניעת מפגש של עצור עם עו"ד.
עוד נמסר כי משמעות סיווגו של "כעצור ביטחוני" היא שמח'ול נתון לתנאים קשים וחקירה ממושכת על-ידי השב"כ. בנוסף למניעת המפגש עם עורכי דינו הוא גם מנוע לפגוש את בני משפחתו (אשתו ג'נאן ושתי בנותיו הקטינות) ואין לו הזכות להשתמש בטלפון או לשלוח מכתבים. חקירותיו של ידי השב"כ המתנהלות מזה 11 ימים מתנהלות ללא תיעוד חזותי או קולי וללא תיעוד מלא בכתב.
יצוין, כי ועדת האו"ם נגד עינויים הדגישה בהמלצותיה האחרונות משנת 2009 (פסקה 15) כי "יש לאפשר לעצורים גישה מיידית לעו"ד, לרופא בלתי תלוי ולבן/ת משפחה. אלה אמצעים חשובים להגנה על החשוד ומסייעים בהוספת ערובות כנגד עינויים ויחס בלתי הולם לעצורים וכי הם צריכים להיות זמינים גם לעצורים החשודים בעברות ביטחון".
ועדת זכויות האדם של האו"ם הצהירה בסיכום המלצותיה בנוגע לישראל (פסקה 13) משנת 2003, כי היא "מודאגת מכך שהשימוש במעצר ממושך ללא גישה לעו"ד או לכל אדם מהעולם החיצון מפר סעיפים המעוגנים באמנה בדבר זכויות פוליטיות ואזרחיות [ICCPR] (סעיפים 7, 9, 10 ו-14 פסקה 3 (ב)…" וכי ישראל "חייבת להבטיח כי לא ייעצר אדם למעלה מ-48 שעות ללא גישה לעו"ד".
האגודה לזכויות האזרח פנתה ביום ראשון, ה-16 במאי, בקריאה דחופה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, בדרישה שיפעל כדי לאפשר לאמיר מח'ול החשוד בריגול להיפגש עם עורכי דינו. במכתב שהועבר ליועץ המשפטי נכתב כי "זכותו של חשוד להיפגש עם עורך דין היא זכות יסוד חוקתית, המהווה ערובה חיונית להבטחת חקירה הוגנת ולשמירה על זכויותיו כעצור. עצור שנחקר למשך ימים ארוכים ללא עורך דין עלול להיות חשוף לאמצעי חקירה פסולים ואף לעינויים, ונשללת ממנו כל אפשרות ממשית להתגונן מפני הפגיעה בחירותו. השימוש המצטבר שנעשה בעניינם של ד"ר סעיד ושל מח'ול, בשני אמצעים דרקוניים – הטלת צו איסור פרסום גורף גם לאחר המעצר, ומניעה ממושכת של מפגש העצורים עם עורך דין – רחוק מלהלום את הנורמות שאמורות להדריך מדינה דמוקרטית בניהול חקירה".
משמרת מחאה בסולידריות עם העצורים בהפגנת השלום בשייח' ג'ראח תתקיים במוצ"ש ה-15 במאי, ליד בית המשפט שבמגרש הרוסים, בירושלים. המפגינים ישאו כרזות ובהן נאעמר "די לאלימות הפוליטית של משטרת המתנחלים! לשחרר את כל העצורים! לא תוכלו להמית התנגדות עממית!".
בהפגנה שנערכה ב-14 במאי בשייח' ג'ראח הופעלה אלימות משטרתית חסרת תקדים כלפי המפגינים, 3 נפצעו ופונו לטיפול רפואי, ו-14 נוספים נעצרו. בין העצורים: מזכיר סניף חד"ש בירושלים. חבר הכנסת דב חנין (חד"ש), שנכח בהפגנה, אמר: "המשטרה מתנהלת באלימות קשה הן כלפי מפגינים והן כלפי עיתונאים. קבוצה גדולה התיישבה על הקרקע מבלי להפריע או לנקוט התנהגות פסולה או אלימה, והמשטרה השתמשה בכוח רב. הגיעו מאות להפגין נגד העוול שנגרם בשייח ג'ראח, ולא פחות מכך – להפגין בעד שלום. התנחלות יהודית בלב שכונה ערבית משמעותה מניעת הסדר עתידי במסגרת של שתי מדינות לשני עמים. אנחנו נאבקים לא רק למען שלום, אלא למען דמוקרטיה בחברה הזו".
הסעה מתל-אביב בשעה 19:45 רכבת מרכז (מסוף אל-על) 050-4880969
תושבי דהמש, הנאבקים נגד הריסת בתיהם, יפגינו ביום שני הקרוב, ה-17 במאי, החל משעה 10:30 מול בית משפט השלום בפתח-תקווה, בעת דיון שיערך בבית הדין במסגרת עתירה שהגישו נגד הרשויות. באותו ערב, בשעה 20:00, ייפגשו התושבים עם ח"כ דב חנין (חד"ש) באוהל המחאה שהקימו ברמלה.
לפרטים על המחאה בדהמש: בות'ינה דביט, טל' 0525345937
עשרות פעילי שלום הפגינו ביום שני (ה-10 במאי) בבפתח בית משפט השלום בירושלים עם פתיחת משפטם של שמונה פעילים הנאבקים נגד ההתנחלות בשכונה הפלסטינית שייח' ג'ראח במזרח ירושלים. שישה משמונת הנאשמים ב"הפרות הסדר" במהלך ההפגנות בשייח ג'ראח הגיעו לדיון הראשון במשפטם בבית משפט. על-פי כתב האישום, השישה "התפרעו במהלך הפגנה לא חוקית שהתקיימה בחודש ספטמבר".
עו"ד גבי לסקי, המייצגת את הנאשמים, אמרה כי "צריך לתת לכל מי שמפגין באופן בלתי אלים כנגד פגיעה בעוולות של זכויות אחרים אפשרות לעשות כן בלי להעמידו לדין". לדבריה, "יש עוול בהאשמת המפגינים, משום שמתנחלים במקרים דומים משוחררים, ובמהלך ההפגנה המדוברת לא הייתה אלימות". עו"ד לסקי תקפה את המשטרה ואמרה כי הייתה אכיפה בררנית והתנהלות שערורייתית מצדה. "בית המשפט קבע שלמעשה להפגנה בה השתתפו הנאשמים, לא היה צורך ברישיון, בניגוד גמור לטענות המשטרה. על אף זאת, המשטרה ביקשה למנוע מהנאשמים את זכותם לחופש הביטוי וההפגנה – כשהם באו למחות נגד פגיעה מתמשכת בפלסטינים במזרח ירושלים באופן כללי ובתושבים בשייח ג'ראח באופן פרטני".
ביום חמישי, ה-13 במאי, לאחר 12 חודשים של ניסיונות להשיג מידע מהרשויות אודות המדיניות הישראלית העוסקת בכניסתם של מזון וסחורות אחרות לרצועת עזה, ולאחר שטענה במהלך חודשים ארוכים שהמסמכים כלל אינם קיימים, הודתה לבסוף ישראל כי היא מחזיקה במסמכים המבוקשים, לרבות רשימה של סחורות שכניסתם לרצועת עזה מותרת. בתגובה שהגישה בשבוע שעבר המדינה לביהמ"ש לעניינים מנהליים בתל-אביב, כפי שנדרשה לעשות לאחר שביהמ"ש דחה את תשובתה כי סיפקה את כל המסמכים הנדרשים, היא מתנצלת על "אמירות בלתי מדויקות שהובאו בפני בית המשפט", לטענתה בשל אי הבנה.
עם זאת, גם לאחר שהיא מודה בקיומם של ארבעה מסמכים מרכזיים, טוענת לפתע המדינה, בלא שהעלתה זאת בשום שלב קודם, כי "קיים חשש שגילויים יפגע בביטחון המדינה וביחסי החוץ". היום הגישה עמותת גישה לביהמ"ש תגובה לתשובה זו של המדינה.
המסמכים אשר את דבר קיומם מאשרת המדינה הינם: "נוהל הרשאת הכנסת טובין לרצועת עזה" אשר אמור להסדיר את אופן הטיפול בבקשות ועדכון רשימת המוצרים המותרים להכנסה, "נוהל מעקב ואומדן מלאים ברצועת עזה" אשר אמור להסדיר את המעקב אחרי רמת המלאים המצויים כך שימנע מצב של מחסור, "רשימת מוצרים הומניטאריים המאושרים להכנסה לרצועת עזה" אשר כוללת את המוצרים המותרים להכנסה ומצגת "צריכת מזון ברצועה – קווים אדומים", מסמך אשר לכאורה קובע מינימום תזונתי נדרש לקיומם של תושבי רצועת עזה ומכיל טבלאות מפורטות של מספר הגרמים והקלוריות מכל סוג מזון שיש לאפשר לכל תושב לצרוך, לפי חלוקת גיל ומין, לכאורה על מנת לקבוע רף מינימאלי להגבלות על כניסת סחורות. ביחס לשלושת המסמכים הראשונים בחרה המדינה בתגובתה לעשות שימוש בסייג הקיים בחוק חופש המידע, ולטעון כי קיים חשש לפגיעה בביטחון הלאומי של המדינה או חשש לפגיעה ביחסי החוץ שלה באם יחשפו מסמכי עבודה אלו.
המדינה אף סירבה לנמק מדוע חשיפת המסמכים תפגע בביטחון המדינה, בטענה שהעובדות והנימוקים לכך כה סודיים עד שתוכל להביאם בפני ביהמ"ש רק במעמד צד אחד. לגבי מסמך הקווים האדומים טענה המדינה שאין היא נדרשת לחשוף אותו לפי החוק היות ומדובר בטיוטה אשר לא משמשת כבסיס למדיניות. אולם, טענה זו לא מספקת תשובה לשאלה כיצד מצליחה ישראל "לאפשר התראה אפקטיבית אודות חוסרים צפויים" בסחורות בעת שהיא ממשיכה להתעקש שלא קיים בנמצא מסמך עבודה אשר מגדיר מהן כמויות המינימום הנדרשות, לשיטתה. בכדי לקבוע מה "חסר" יש לקבוע ראשית מהו "מספיק".
עו"ד תמר פלדמן מעמותת גישה, אשר כתבה את העתירה, מסרה: "לא ברור מדוע במקום לקדם שקיפות, בוחרת המדינה להשקיע משאבים כה רבים בניסיון להסתיר מידע. כיצד הגילוי שישראל אוסרת על העברת מרווה וזנגוויל אך מתירה מעבר קינמון קשור לצרכי ביטחון? קשה גם להעלות על הדעת מדוע וכיצד גילוי זה עשוי לפגוע ביחסי החוץ של ישראל. אלא אם מתרגמים המשיבים את החשש מפגיעה בתדמית המדינה לחשש מפגיעה ביחסי החוץ שלה".
בעתירה שהגישה עמותת "גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע" לפי חוק חופש המידע התבקשו משרד הביטחון ומתאם פעולות הממשלה בשטחים לענות על שאלות בסיסיות ביותר ביחס למדיניות הישראלית בנוגע להתרת כניסתם של מזון וסחורות חיוניות אחרות לרצועת עזה וזאת לאור הערפל הרב השורר סביב הנושא. כך למשל, לא ברור מדוע אוסרת ישראל על העברת קופסאות שיאפשרו לחקלאים בעזה לשמר ולשווק את העגבניות שלהם ובאותו זמן מתירה העברת רסק עגבניות שיוצר בישראל. בנוסף, לא ברור כיצד ההחלטות לאסור על הכנסת חומרי גלם אחרים לתעשייה כגון מלח תעשייתי או מרגרינה בגושים גדולים קשורות לצרכים הביטחוניים אשר אמורים, לכאורה, להנחות את מדיניות המעברים של רצועת עזה.
ביום רביעי, 21 באפריל, התקיימה הפגנה נגד רדיפה פוליטית ומול האיום על המרחב הדמוקרטי, עם פתיחת הדיון השני במשפטו של יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה. מחוץ לבית המשפט הפגינו עשרות פעילי חד"ש, וכן ח"כ דב חנין ויו"ר סיעת חד"ש בהסתדרות, ג'יהאד עקל (לתמונות מההפגנה בפייסבוק).
עם פתיחת משפטו של ח"כ ברכה, ב-10 במרץ, הפגינו עשרות פעילי חד"ש הפגינו מול בימ"ש השלום בת"א. בהפגנה השתתפו חברי סיעת חד"ש בכנסת – ח"כ חנא סוויד, ח"כ דב חנין וח"כ עפו אגברייה – ח"כים לשעבר, מזכ"ל מק"י מוחמד נפאע, נציגי הארגונים עדאלה, מוסאווה והאגודה לזכויות האזרח, נציג ארגון הפרלמנטים האירופי, חברי ועדת המעקב העליונה לציבור הערבי בישראל, פעילי חד"ש ואישי ציבור ואקדמיה. בחד"ש התייחסו לאישומים נגד ברכה ואמרו: "המשפט המבוים נגד ח"כ מוחמד ברכה, יו"ר תנועת חד"ש, הוא צעד חמור נוסף של הממשלה ושלוחיה נגד חופש הביטוי וחופש ההפגנה. ה'אישומים' נגד ח"כ ברכה, המעוותים את התנהגותו בהפגנות פוליטיות, נועדו להעניק לגיטימציה לאלימות נגד אישים ופעילי שלום".
בהפגנה הפיצו פעילי חד"ש פלייר, בו נכתב: "ביום המשפט נגד ח"כ ברכה, כמו המסע לדה-לגיטימציה של הקרן החדשה לישראל ושל פרופ' נעמי חזן, הם הוכחה נוספת, כי דיכוי חופש הביטוי חוצה גדרות הפרדה ומשתלט גם על המרחב הציבורי בישראל עצמה. המשטרה, כזרוע השלטון, משלימה את מסע הימין הקיצוני לביטול הלגיטימיות של השמאל הישראלי בזירה הפוליטית הישראלית.
"מאבק משותף יהודי-ערבי רחב להגנת הדמוקרטיה הוא צורך השעה. מאבק כזה הוא בעל חשיבות מיוחדת להבטחת שלומה ועתידה של האוכלוסייה הערבית בישראל, הסובלת מאז קום המדינה מאפליה, מאלימות המשטרה וממסע של החשדה. המאבק להגנת הדמוקרטיה הוא מרכיב חשוב במערכה הכוללת למען ישראל שוחרת שלום ושוויונית".
כתב האישום נגד ברכה כולל ארבעה סעיפים: תקיפת שוטר משמר הגבול בהפגנה נגד חומת ההפרדה בכפר בלעין באפריל 2005; העלבת עובד ציבור בהפגנה נגד מלחמת לבנון השנייה בתל אביב באוגוסט 2006; תקיפת פעיל ימין בהפגנה נגד מלחמת לבנון בתל אביב ביולי 2006 והכשלת שוטר במילוי תפקידו בהפגנה העת כינוס מפלגת העבודה בנצרת ביולי 2007.
ח"כ ברכה אמר הבוקר: "אני מתכוון להפריך את כתב האישום בבית המשפט, מי שמפעיל אלימות בהפגנות ומתנכל לחופש ההפגנה והביטוי אלו המשטרה וזרועות הביטחון. לראיה, רק בשבוע שעבר בג"צ נאלץ להתערב כדי להבטיח את זכות ההפגנה בשייח ג'ראח. מכתב האישום נודף ריח פוליטי חריף, אין מדובר במשפט אישי וזה ניסיון להטיל פחד והרתעה על כל מי שמבקש לממש את הזכות הדמוקרטית להתנגד למדיניות הממשלה".
ח"כ דב חנין אמר: "הגשת כתב האישום כנגד ח"כ ברכה בגין התנהגותו בהפגנות פוליטיות הוא צעד חמור נגד חופש ההפגנה חופש הביטוי. זוהי חוליה נוספת בתהליך מדאיג ומסוכן של צמצום המרחב הדמוקרטי. מה שהחל בחברי הכנסת הערבים, מתרחב לארגוני זכויות האדם ופעילי שלום. זה הזמן להקמתה של חזית רחבה להגנת הדמוקרטיה".
בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה להעמיד את ח"כ ברכה לדין פרסם ארגון עדאלה את התגובה הבאה: "כתב האישום מתבסס על ראיות שקריות, שאותן הכחיש ח"כ ברכה מכל וכל. בידי מרכז עדאלה ראיות המעידות כי בהפגנה נגד חומת ההפרדה, שהיא האירוע המרכזי בכתב האישום, אנשי המשטרה והמסתערבים הם דווקא אלו שפגעו במפגינים, וביניהם ח"כ ברכה, תוך שימוש בגז מדמיע ובפצצות הלם. בעקבות אירוע זה הגיש עדאלה באופן מיידי, בשמו של ח"כ ברכה, תלונה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). תלונה זאת מעולם לא נבדקה.
"לגבי האירוע מ-22 ביולי 2005, שבו מיוחסת לח"כ ברכה תקיפה שלא כדין, אנשי ציבור יהודים וערבים העידו כי בהפגנה שנערכה בתל אביב נגד מלחמת לבנון, פעילי הימין הקיצוני הם אלו שתקפו את המפגינים ופגעו בהם ובין השאר בח"כ ברכה. היועץ המשפטי לממשלה מעולם לא חקר את האירוע.
"לכן מדובר בכתב אישום פוליטי חסר ראיות מרשיעות כלשהן, המבקש להפליל אירועים פוליטיים מובהקים ולגיטימיים נגד חומת ההפרדה ונגד המלחמה ולפגוע בשמו הטוב של מנהיג ציבור ערבי ובמעמדו.
"המחדל של מח"ש ושל היועץ המשפטי בבדיקת התלונה שהגיש ח"כ ברכה לגבי האירועים שאליהם מתייחס כתב האישום מעיד על חוסר תום לב ועל שיקולים זרים בהגשת כתב האישום".
כ-300 פעילי שמאל הגיעו ביום שישי (ה-29 בינואר) למחאה השבועית בשייח ג'ראח. המשטרה, שספגה יום קודם לכן ביקורת מבית המשפט – אשר קבע כי ההפגנות בשייח ג'ראח חוקיות – נמנעה מלבצע מעצרים. בין אלה שהגיעו לשכונה במזרח ירושלים כדי למחות היו חברי הכנסת חנא סוויד (חד"ש), אילן גילאון (מרצ), וכן הסופר דויד גרוסמן, שאמר: "לפעמים אי אפשר לשבת ולשתוק. המתנחלים והימין, בסיוע מסיבי של השלטון, המערכת המשפטית וכוחות כלכליים, מתעללים באלף ואחת דרכים בפלסטינים. הם מסבכים את המצב עד כדי כך שכל הסכם שלום הינו בלתי אפשרי ובאופן כללי הורסים לנו את העתיד". גרוסמן התייחס למעמד הסמלי לו זכו ההפגנות בשיח' ג'ראח ואמר כי "אולי זה בגלל אופן שבו המתנחלים משתלטים על מזרח ירושלים, שהוא חצוף אפילו בסטנדרטים שלהם. אולי בגלל שירושלים כל כך סמלית ורגישה שכל מה שקורה כאן יש לו משמעות עצומה".
בראיון עם ערוץ טלוויזיה מצרי, הסביר ח"כ סוויד מדוע פעילי חד"ש התגייסו ומתגייסים מדי שבוע במחאה נגד ההתנחלויות והדגיש "שממשלת נתניהו-ברק-ליברמן עומדת מאחורי ההתנחלות במזרח ירושלים והאלימות שמפעילה המשטרה נגד יהודים וערבים הנאבקים נגד הכיבוש ולמען השלום". יצוין שבהפגנה הופצו מאות גיליונות של השבועון "זו הדרך" והזמנות להשתתף בהפגנה ביום פתיחת משפטו של ח"כ מוחמד ברכה ביום רביעי בשבוע הבא בתל-אביב. בפעם הראשונה מאז החלו ההפגנות לפני שלושה חודשים התקבצו היום גם קומץ פעילי ימין קיצוני בראשות אנשי כך, ברוך מרזל ואיתמר בן גביר, להפגין מנגד.
בית משפט השלום בעיר קבע יום לפני המחאה (חמישי, ה-28 בינואר) כי הפגנות פעילי השלום בשכונה אינן בלתי-חוקיות כפי שטענה המשטרה. השופט גד ארנברג גם דחה את בקשת המשטרה להאריך את מעצר הנאשמים בהתפרעויות עד תום ההליכים. "העובדה שהמתקהלים אוחזים בשלטים או אף כורזים סיסמאות, בין אם הכריזה נעשית באמצעות מגאפון ובין אם לאו, אינה טעונה רישיון (…) ולא מהווה עבירה רק בשל כך שהיא נעשית ללא רישיון", קבע השופט.
המשטרה טענה כי המפגינים התפרעו, וכי יש בידיה עדויות וצילומים המוכיחים עבירה זו. נציגיה הסבירו כי האירוע נולד מתחילתו כעבירה, ומנגד טענו המפגינים כי לא היו צריכים לבקש אישור להתכנסות, ולכן לא היה מקום להורות להם להתפזר.
השופט דחה כאמור את טענות המשטרה כי מדובר בהתקהלות לא חוקית. "הזכויות לאסיפה, להפגנה, לתהלוכה ולהבעת דעה הן זכויות יסוד (…) כל צמצום של זכות כזו צריך להיעשות על דרך הצמצום ותוך מתן פרשנות מצמצמת", קבע השופט. "התקהלות של 50 איש ומעלה אסורה אך ורק אם מטרת ההתקהלות היא לשמוע נאום או הרצאה על נושא בעל עניין מדיני או כדי לדון בנושא כזה. ככל שמטרת ההתכנסות אינה כזו – לא דרוש רישיון כדי לקיימה".
בגוף ההחלטה מתח השופט ביקורת הן על המשטרה והן על המפגינים. הוא טען כי משום שמדובר היה בהתקהלות חוקית, היה על המשטרה לפעול אחרת: "אין די בחשש שאחרים המתנגדים להתקהלות ולמטרתה עלולים להפר את שלום הציבור כדי להפוך את ההתקהלות לבלתי-חוקית (…) ההיפך הוא הנכון: לאור היות הזכות לאסיפה ולהבעת דעה זכות יסוד, על המשטרה להגן על המתקהלים מפני אותם אחרים, ולא להכריז על ההתקהלות כבלתי-חוקית בשל אותו חשש מאחרים".
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, אמר בתגובה להחלטת בית המשפט: "זאת הפעם השניה בשבועיים האחרונים בהם שופטי בית משפט השלום חולקים באופן עקרוני על עמדת משטרת מחוז ירושלים ביחס לזכות ההפגנה בשייח' ג'ראח. אני מקווה שהחלטת השופט תביא לשינוי המדיניות השגויה הזאת, שהשלכותיה רחבות ונוגעות לכלל קבוצת האוכלוסיה שיוצאת לרחוב להפגין".
ביום רביעי, ה-3 בפברואר, בשעה 9:30, תתקיים מול בית משפט השלום בתל אביב הפגנת תמיכה ביו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה, לקראת תחילת משפטו בשבוע הבא. ח"כ ברכה מואשם בארבעה אישומים נפרדים. מיוחסות לברכה עבירות של תקיפת ממלא תפקיד על פי דין, העלבת עובד ציבור, ותקיפה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. כתב האישום הוגש לאחר שברכה לא פנה לוועדת הכנסת, וויתר למעשה על חסינותו הפרלמנטרית.
בתגובה לאישומים נגדו מסר ח"כ ברכה כי מדובר ברדיפה פוליטית, והבהיר כי לא ינצל את חסינותו אלא ינהל מאבק משפטי. "קשה להתעלם מהעובדה שכתב האישום הוגש דווקא היום, אחרי דבריי אמש בכנסת לרגל יום זכויות האזרח על יחס מערכת המשפט והפרקליטות נגד האוכלוסייה הערבית ונגד נבחרי הציבור ומנהיגיה. כמי שבקיא ויודע זאת ממקור ראשון, בעלילה הזו של היועץ המשפטי, הממשלה והפרקליטות, יש תיאום עדויות של שוטרים כדי להפליל חבר כנסת",הדגיש.
ההפגנה תתקיים מול בית המשפט השלום בתל-אביב, רחוב ויצמן 1, בקרבת בית חולים איכילוב ותחנת רכבת מרכז. פרטים נוספים בדוא"ל: info@hadash.org.il
