אסנת מנדל, מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות נציגת פרקליטת המדינה התקשרה ביום שלישי, ה-29 ביוני, אל עו"ד גבי לסקי, המייצגת את תנועת גוש שלום, והודיעה כי המדינה מבקשת מבית המשפט לדחות לעשרה ימים את הדיון בעתירה שהגישה התנועה בדרישה לפרק את "ועדת טירקל", עתירה אשר עמדה להידון הבוקר בבית המשפט העליון.

בבקשה שהגישה המדינה לדחיית הדיון בבג"צ מוסרת המדינה כי השופט טירקל ביקש מן הדרג המדיני לבחון מחדש את הסמכויות שניתנו לוועדה, וכי "בהתאם לכך ובשל שיקולים נוספים שלא פורטו החליט ראש הממשלה נתניהו היום בצהרים לקיים בדיקה שכזאת כבר בימים הקרובים". השופט טירקל התחייב בפני בית המשפט כי תוקפא פעילותה של הוועדה עד לתאריך 11 ביולי, והיא לא תקיים כל פעילות בטרם יסוכם עניין שינוי סמכויותיה.

אורי אבנרי, מהחותמים על העתירה, הגיב: "נראה כי עוד בטרם הגיעה העתירה לדיון כלשהו בפני בית המשפט כבר מודים למעשה נציגי המדינה בנכונות הטענה העיקרית שהעלה גוש שלום – כי ועדת טירקל, בסמכויות המצומצמות מאד וכתב המינוי המוגבל שניתנו לה על ידי הממשלה, לא הייתה מסוגלת לבצע חקירה רצינית ובלתי תלויה בנסיבות שהובילו להרג תשעה מנוסעי המשט לעזה ובעקבות כך לפגיעה חמורה במעמדה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית. אני שמח לראות שכנראה גם ראש הממשלה הבין זאת, אם גם במאוחר.

"עם זאת, איננו חוזרים בנו מן הדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית, בלתי תלויה ועם סמכויות מלאות, שהיא המכשיר שהכין החוק הישראלי בדיוק לצורך חקירות רגישות מסוג זה. חקירה יסודית ובלתי תלויה בנושא דרושה, בראש ובראשונה, לא למען האמריקאים, לא למען הטורקים ולא למען האו"ם, אלא למען עצמנו, למען עתידה של ישראל, כדי למנוע שמחדלים חמורים כאלה יקרו שוב".

בית הדין הגבוה לצדק, בהרכב השופטים נאור, מלצר ודנציגר, ידון ב-30 ביוני בעתירה של תנועת גוש שלום לפרק את "ועדת טירקל" ולהקים במקומה ועדת חקירה ממלכתית בעלת סמכויות מלאות. על העתירה חתומים בשם גוש שלום חבר הכנסת לשעבר אורי אבנרי ודובר גוש שלום אדם קלר. מייצגים את התנועה עורכי הדין גבי לסקי, לימור גולדשטיין ונרי רמתי.

הטיעון העיקרי בתשובה שהגישה לבית המשפט פרקליטות המדינה היא שלממשלה ישנה זכות בלתי מוגבלת לקבוע אם בכלל לחקור אירועים, בידי מי להפקיד את החקירה ואיזה סמכויות לתת לחוקרים, וכי בעבר דחה בג"צ עתירות שביקשו לכפות על הממשלה הקמת ועדת חקירה ממלכתית. כמו כן מתארת הפרקליטות בתשובתה באריכות רבה את המשא ומתן שניהלה הממשלה עם ממשלת ארצות הברית, שתחילה נטתה לתמוך בועדת חקירה בינלאומית מטעם האו"ם ולבסוף העניקה ברכתה להקמת ועדת טירקל. פרקליטות המדינה אף טרחה לצרף כנספח לתשובה שהגישה לבג"צ את הודעתו של דובר הבית הלבן בנושא זה ותמליל מלא של ראיון טלוויזיוני של שגרירת ארה"ב באו"ם.

"תשובתה של פרקליטות המדינה חושפת את המטרה העיקרית להקמתה של ועדת טירקל: לא הרצון לחקור מה קרה על סיפון הספינה וכיצד נהרגו תשעה מנוסעיה, אלא הכוונה לרצות במחיר הזול ביותר את הממשלות ודעת הקהל בעולם, ובמיוחד את ממשלת ארה"ב" אמר אבנרי. "לממשלת ארה"ב מערכת שיקולים משלה, הקשורים באינטרסים אסטרטגיים כלל עולמיים ואולי גם בשיקולים פוליטיים פנים אמריקאים של הבחירות הצפויות שם בנובמבר" הוסיף.

לדבריו "לנו, כאזרחים ישראלים הפועלים לשינוי החברה והמדינה בה אנו חיים, יש אינטרס עליון משלנו: שתקוים חקירה יסודית ובלתי תלויה בנסיבות בהן התרחש מחדל מדיני וצבאי חמור, שגרם לשפיכות דמים שניתן היה למנוע, אשר פגע פגיעה חמורה במעמדה של ישראל בעולם, ואשר תוצאותיו לטווח ארוך עלולות להמשיך להתגלגל עוד שנים רבות. רק לחקירה יסודית ובלתי תלויה כזאת יש סיכוי למנוע שמחדל כזה וגרועים ממנו לא יתרחשו שוב ושוב. עם כל הכבוד לממשלת ארצות הברית, אין לה סמכות לוותר בשם אזרחי ישראל על חקירה שהיא חיונית להבטחת נורמות ציבוריות ראויות במדינת ישראל".

גוש שלום סבורה ש"האנשים המכובדים שכונסו בוועדת טירקל" לא יוכלו לבצע חקירה כזאת, אפילו אם ירצו, כי המשלה לא נתנה להם את הסמכויות הנדרשות לכך. אבנרי הוסיף "איני שותף כלל וכלל לאמון המוחלט שנותנת פרקליטות המדינה בחקירה הפנימית שמנהל הצבא את מעשיו שלו ואשר יוגשו 'כזה ראה וקדש' לוועדת טירקל בלי שתהיה לחבריה כל יכולת לבדוק אותם בדיקה עצמאית. הכלל שמבקשת פרקליטות המדינה משופטי בג"צ לאשר, בסעיף 31 לתשובתה – כי תחקור לוחמים על פעולותיהם צריך להתבצע רק בתחקיר שמבצע הצבא עצמו וכי דברים שנאמרו במסגרת תחקיר כזה כלל לא יועברו לגורמים שמחוץ לצבא – הוא כרסום מסוכן בעקרון של פיקוח הרשות האזרחית על הצבא, שהוא אבן יסוד לכל משטר דמוקרטי".

בסעיף 16 לתשובתה קובעת פרקליטות המדינה כי רק הנוסעים על סיפון הספינה "מאווי מרמרה" נפגעו מהשתלטות החיילים הישראלים על הספינות. קביעה זו עומדת בסתירה לעדויות רבות שפורסמו בכל רחבי העולם על התנהגות ברוטאלית של החיילים גם כלפי נוסעי הספינות האחרות, גם אם למרבה המזל לא הביאה בספינות האחרות לאבידות בנפש. יתר על כן, בעצם הבאת טענות עובדתיות בנושא בו אמורה הועדה לחקור ולהביא מסקנות מעידה פרקליטות המדינה על חוסר הרצינות בהתייחסותה לחקירה שהועדה אמורה לקיים.

"המנדט שניתן לוועדת טירקל בידי הממשלה", אומר אבנרי, "הוטל עליה לחקור ולדווח על 'הפעולות שננקטו בידי מארגני המשט והמשתתפים בו וזהותם'. בפועל, פועלת הועדה כבר יותר משבוע ולא ידוע על כל ניסיון שהוא שעשתה לבוא בדברים עם מארגני המשט והמשתתפים בו ולגבות מהם עדויות. הועדה לא הציעה למשתתפי המשט לבוא להעיד בפניה בישראל כשהם נהנים מחסינות מפני מעצר בידי משטרת ישראל – וכלל אין בידי הועדה סמכות להציע חסינות שכזאת.

"כמו כן לא הודיעה הועדה על נכונות לצאת לחו"ל ולשמוע שם עדויות ממארגני ומשתתפי המשט – ושוב, כלל לא הוענקה לוועדה הסמכות לפעול ולגבות עדויות מחוץ לגבולות המדינה. מכל זה מתגבר החשש כי כוונת הועדה לדון, לקבל החלטות ולפרסם דו"ח על הפעולות שננקטו בידי מארגני המשט, המשתתפים בו וזהותם – כל זאת מבלי לשמוע כלל את עדויות האנשים בהם מדובר, דבר אשר מראש שולל כל אמינות מכל דו"ח שתפרסם הועדה בסופו של דבר בנושא".

תנועת גוש שלום תעתור לבג"צ נגד הקמתה של "ועדת טירקל" לבדיקת אירועי ההשתלטות על משט הסיוע לעזה – אשר מסתמנת כוועדה חסרת סמכויות אשר מתוך כתב המינוי שלה הוצאו מראש כל הנקודות העיקריות שיש לחקור בהן. דובר התנועה מסר: "לא במקרה נמנעה הממשלה מללכת בדרך המלך שמעמיד לרשותה החוק הישראלי וליזום ועדת חקירה משפטית בלתי תלויה שאת חבריה הייתה ממנה נשיאת בית המשפט העליון. ועדה כזאת הייתה עלולה לחשוף עובדות ולהגיע למסקנות בלתי נוחות לממשלה – סכנה שאינה נשקפת מוועדת הטיוח עליה החליטו נתניהו ושריו".

כתב המינוי של ועדת טירקל בכלל אינו מתייחס לתהליך קבלת ההחלטות השערורייתי אשר הוביל לשפיכות דמים בלב ים, להרג של תשעה אנשים שכל מטרתם הייתה להגיע לחופי עזה ולא להתנגש עם חיילים ישראלים, להשחרת דמותה של מדינת ישראל בעולם כולו ולניפוץ מוחלט של הברית עם טורקיה שהיתה אבן פינה במדיניות החוץ הישראלית מאז ימי בן גוריון. מובטח מראש שהאחראים לכל זאת יצאו נקיים – לוועדה לא ניתן מנדט לחקור ולדרוש במעשיהם.

גם את מה שהתרחש בפועל באותן דקות גורליות על הסיפון הועדה לא תוכל לחקור ברצינות. "הוועדה לא תוכל לחקור שום חייל ושום קצין, והיא נדרשת לתת אמון עיוור בממצאים הלעוסים והמסוננים של החקירה שחוקר הצבא את עצמו במחשכים. ורב מאד הספק, בלשון המעטה, שוועדת טירקל תרצה או תוכל לגבות עדויות ראיה מנוסעי הספינה הטורקים, האירופאים והאמריקאים שבמדינת ישראל כבר הוגדרו כ'טרוריסטים' ו'מחבלים'".

בגוש שלום טועני כמראש מובטח שווועדת טירקל, שהוקמה בניסיון נואש לרצות את דעת הקהל העולמית, לא תוכל לבצע את החקירה שצריכה להתבצע. בכדי להציג מראית עין של מכובדות בינלאומית צורפו לוועדה שני משקיפים בינלאומיים. מן הראוי לזכור כי אחד מהם – דיויד טרימבל, מנהיג הפרוטסטנטים מצפון אירלנד – הראה את הזדהותו כאשר לפני שבועיים בדיוק הצטרף לארגון של "ידידי ישראל" שהוקם על ידי דורי גולד, נאמנו של בנימין נתניהו. יתר על כן, טרימבל הוא חבר ותיק ב"אגודת הנרי ג'קסון" הקשורה לחוגי ה"ניאו שמרנים" האמריקאים ודוגלת ב"הפצת הדמוקרטיה" באמצעות פלישות צבאיות. לצידו של טרימבל חברים באגודה זאת ריצ'רד פרל, שבממשל בוש היה מראשי היוזמים של הפלישה האמריקאית לעיראק, וכן ויליאם קריסטל שהוא האידיאולוג הראשי של הניאו-שמרנים.

המשקיף הבינלאומי השני בוועדת טירקל הוא קן וטקין, עד לאחרונה גנרל בצבא קנדה והפרקליט הצבאי הראשי שם. שמו של וטקין נקשר בפרשה המסעירה את הפוליטיקה הקנדית שבה מסרו הכוחות הקנדיים המשתתפים במלחמה באפגניסטן עשרות אסירים לידי שרות הביטחון של ממשלת אפגניסטן, שם עונו עינויים אכזריים וחלקם הוצאו להורג ללא משפט. וטקין סירב להעיד בפני הפרלמנט הקנדי על העצות שנתן למפקדי הצבא בנושא זה, בטענה כי יש בינו לבין ממשלת קנדה יחסי פרקליט-לקוח. התנהגותו זאת אינה מבשר טובות על רצונו או יכולתו להשתתף בחשיפת עובדות שאינן נוחות לממשלת ישראל. על כן קשה להניח כי "תעודת הכשרות" הבינלאומית שיעניקו שני משקיפים אלה תסייע בהרבה להקנות אמינות למסקנות.