מחקר שערכו מומחי רפואה פלסטינים בעזה ושהתפרסם ב-1 ביולי בכתב העת הרפואי היוקרתי "לנצט", מזהיר כי המצור הישראלי על עזה גורם לנזק ארוך טווח לבריאותם של תושבי הרצועה. כך מוסר הבוקר העיתון הצרפתי "הומניטה".

על פי המחקר, הנפגעים העיקריים מהמצור הם ילדים הסובלים מבעיות התפתחות ותת-תזונה. בנוסף, טוענים מחברי המחקר כי ההשלכות הרפואיות בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" הרצחני היו חמורות: המבצע גרם לפציעות חמורות רבות, וללחץ נפשי גבוה בעיקר בקרב ילדים ונשים. עוד קיים מחסור ברצועה של תרופות ושל רופאים מומחים.

בתוך כך, במאמר שפורסם השבוע ב"הארץ" דווח כי מתאם פעולות הממשלה בשטחים, תא"ל איתן דנגוט, מסר לרשות הפלסטינית שישראל תאפשר את הגדלת מספר המשאיות הנכנסות לרצועת עזה ב-50%. דנגוט טוען כי ישראל תאפשר בעתיד הקרוב מעבר 150 משאיות ביום דרך מעבר כרם שלום וכן מטען מקביל ל-120 משאיות ביום של תבואה, מזון לבעלי חיים וחצץ דרך המסוע במעבר קרני, ובסך הכול 270 משאיות ביום.

מעמותת גישה נמסר בתגובה כי "מספר זה אכן מהווה שיפור" לעומת הממוצע הנוכחי של 138.5 משאיות ביום (מבוסס על 21 ימי פעילות בחודש וכולל משאיות סולר וגז דרך כרם שלום), אך הוא עדיין רחוק מלענות על צרכיהם של תושבי עזה. אפילו אם תכניתו של דנגוט תתממש, התוספת תגדיל את סך הסחורות הנכנסות ל-51% בלבד ממה שתושבי עזה זקוקים לו לצורך פעילות וסחר תקינים, לא כולל הדרישה הנוספת והמיידית לעשרות אלפי משאיות של חומרי בניין הדרושים לשיקום נזקי המלחמה.

גם אם הייבוא יגדל, לא ברור אם הגידול בסחורות המותרות יכלול חומרי גלם לתעשייה וייצור, או אם יותר לייצא. במילים אחרות – ההגבלות ימשיכו לחול על סחורות שאין להם שום הקשר בטחוני נראה לעין, בהתאם למדיניות של פגיעה בכלכלת עזה והותרת תושביה תלויים בכספי צדקה. ובל נשכח שאנשים, 1.5 מיליון מהם, עדיין מנועים מלהיכנס לעזה או לצאת ממנה על מנת להגיע למקומות עבודה, השתלמויות, מוסדות חינוך, טיפול רפואי וביקור קרובי משפחה. דובר גישה הדגיש: "אולי כדאי שמישהו ישאל את תושבי הרצועה אם הם מרגישים שיש הקלה בסגר".

לאחרונה הוציאה ממשלת ישראל הצהרה מעודדת המבטיחה להסיר רבות מההגבלות על כניסת סחורות אזרחיות לעזה, כולל כאלה הדרושות לפעילות כלכלית. מה השתנה בשטח מאז ההודעה, ובכלל, מאז שגבר הלחץ הבינלאומי על ישראל בעקבות אירועי המשט ב-31 במאי? רשימת מוצרי הצריכה שהעברתם לעזה מותרת הורחבה כך שתכלול מוצרים שקודם היו אסורים, כגון קטשופ, מיונז וצעצועי ילדים. אבל זה פחות או יותר הכל.

מארגון גישה, מרכז לשמירה על הזכות לנוע, נמסר: אנו תמהים על הודעתו של ראש הממשלה נתניהו על כך ש'כבר רואים גידול משמעותי בהיקף הסחורות האזרחיות הנכנסות לעזה'. גם לא היה שינוי משמעותי במספר המשאיות שנכנסו לעזה, כפי שעולה מתרשימי האתר Gaza Gateway. בשבוע שעבר, למשל, נכנסו 654 משאיות לעזה, כולל מסוע הדגנים בקרני, מספר דומה לאלה שנכנסו בשבוע שלפני אירוע המשט (662). השבוע, נכון ליום רביעי, יום העבודה הרביעי מתוך חמישה במעבר, נכנסו כ-400 משאיות לעזה, מספר העולה בקנה אחד עם המדיניות המאפשרת כניסה של כ-25% ממה שתושבי הרצועה זקוקים לו.

"אכן, קשה לראות כיצד יוכלו סחורות רבות יותר להיכנס לרצועת עזה, בעת שהמעבר היחיד שעדיין פועל – כרם שלום (כרם אבו סלאם) – פועל קרוב לקצה קיבולתו, עם ממוצע של 110 משאיות של סחורות ביום, חמישה ימים בשבוע. לצורך השוואה, למעבר קרני, אשר שימש עורק החיים המסחרי של רצועת עזה (ואשר נסגר ביחד עם שאר המעברים), קיבולת של כ-1,000 משאיות ביום. בכל מקרה, כפי שכתב דן אפרון בכתב העת האמריקאי "ניוזוויק", בלי היכולת לייצא מוצרים מוגמרים ולקבל חומרי גלם (שעדיין אסורים), יהיה קשה לכלכלה בעזה להתאושש".

עמותת "גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע" פנתה ביום רביעי, ה-2 ביוני, במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו בו ביקשה כי ינחה את גורמי הביטחון ליישם מדיניות של מעבר חופשי של סחורות אזרחיות לרצועת עזה בכפוף לבדיקה ביטחונית פרטנית.

גישה פנתה לראש הממשלה לאחר הצהרתו מיום שני האחרון בה טען שכל מה שישראל מבקשת ביחס להגבלות על מעבר סחורות הוא למנוע מעבר אמצעי לחימה לרצועת עזה. לפי ראש הממשלה: "כל סחורה, כל עזרה הומניטארית לעזה, יכולה להיכנס. מה שאנחנו רוצים למנוע זה את היכולת להכניס אמצעי לחימה." רה"מ אמר דברים אלה על רקע הדרישה לחקור את הטבח בלב ים בו נהרגו 9 אנשים במשט שביקש להעביר סחורות לרצועת עזה.

עמותת גישה "ברכה את ראש הממשלה על הצהרה זו אולם מצביעה על כך שדברים אלה אינם משקפים את מדיניות גורמי הביטחון הפועלים בשטח בעת שבפועל מוגבלת העברתם לרצועת עזה של מאות פריטים, שאינם בבחינת אמצעי לחימה, ביניהם מרווה, חומץ, ג'ינג'ר וצעצועי ילדים" (לרשימה לחצו כאן).

בנוסף, למרות עתירה אשר הגישה עמותת גישה לביהמ"ש, מסרבים גורמי הביטחון לחשוף את נוהליהם ואת הקריטריונים המנחים אותם בקובעם אילו סחורות מותר ואסור להעביר לרצועת עזה: "אם כדבריך, ניתן להכניס לרצועת עזה כל מוצר ובלבד שלא יהיה אמצעי לחימה, הרי שהגורמים הפועלים בשטח אינם מעודכנים במדיניות הממשלה או שאינם פועלים בהתאם לה", כתבה עו"ד תמר פלדמן מעמותת גישה.

גישה קראה היום לדרג המדיני להסדיר מנגנון שיקפיד על שקיפות להעברת סחורות אזרחיות אל רצועת עזה וממנה, אשר יאפשר מעבר חופשי של סחורות, לרבות חומרי גלם, מוצרי ייצוא וחומרי בנייה, בכפוף לבדיקות ביטחוניות פרטניות.

לקריאת המכתב לראש הממשלה

לרשימה חלקית של מוצרים אסורים ומותרים

לעתירה לפי חוק חופש המידע שהגישה עמותת גישה

לנייר עמדה העוסק בערפל סביב העברת הסחורות לרצועת עזה

ביום חמישי, ה-13 במאי, לאחר 12 חודשים של ניסיונות להשיג מידע מהרשויות אודות המדיניות הישראלית העוסקת בכניסתם של מזון וסחורות אחרות לרצועת עזה, ולאחר שטענה במהלך חודשים ארוכים שהמסמכים כלל אינם קיימים, הודתה לבסוף ישראל כי היא מחזיקה במסמכים המבוקשים, לרבות רשימה של סחורות שכניסתם לרצועת עזה מותרת. בתגובה שהגישה בשבוע שעבר המדינה לביהמ"ש לעניינים מנהליים בתל-אביב, כפי שנדרשה לעשות לאחר שביהמ"ש דחה את תשובתה כי סיפקה את כל המסמכים הנדרשים, היא מתנצלת על "אמירות בלתי מדויקות שהובאו בפני בית המשפט", לטענתה בשל אי הבנה.

עם זאת, גם לאחר שהיא מודה בקיומם של ארבעה מסמכים מרכזיים, טוענת לפתע המדינה, בלא שהעלתה זאת בשום שלב קודם, כי "קיים חשש שגילויים יפגע בביטחון המדינה וביחסי החוץ". היום הגישה עמותת גישה לביהמ"ש תגובה לתשובה זו של המדינה.

המסמכים אשר את דבר קיומם מאשרת המדינה הינם: "נוהל הרשאת הכנסת טובין לרצועת עזה" אשר אמור להסדיר את אופן הטיפול בבקשות ועדכון רשימת המוצרים המותרים להכנסה, "נוהל מעקב ואומדן מלאים ברצועת עזה" אשר אמור להסדיר את המעקב אחרי רמת המלאים המצויים כך שימנע מצב של מחסור, "רשימת מוצרים הומניטאריים המאושרים להכנסה לרצועת עזה" אשר כוללת את המוצרים המותרים להכנסה ומצגת "צריכת מזון ברצועה – קווים אדומים", מסמך אשר לכאורה קובע מינימום תזונתי נדרש לקיומם של תושבי רצועת עזה ומכיל טבלאות מפורטות של מספר הגרמים והקלוריות מכל סוג מזון שיש לאפשר לכל תושב לצרוך, לפי חלוקת גיל ומין, לכאורה על מנת לקבוע רף מינימאלי להגבלות על כניסת סחורות. ביחס לשלושת המסמכים הראשונים בחרה המדינה בתגובתה לעשות שימוש בסייג הקיים בחוק חופש המידע, ולטעון כי קיים חשש לפגיעה בביטחון הלאומי של המדינה או חשש לפגיעה ביחסי החוץ שלה באם יחשפו מסמכי עבודה אלו.

המדינה אף סירבה לנמק מדוע חשיפת המסמכים תפגע בביטחון המדינה, בטענה שהעובדות והנימוקים לכך כה סודיים עד שתוכל להביאם בפני ביהמ"ש רק במעמד צד אחד. לגבי מסמך הקווים האדומים טענה המדינה שאין היא נדרשת לחשוף אותו לפי החוק היות ומדובר בטיוטה אשר לא משמשת כבסיס למדיניות. אולם, טענה זו לא מספקת תשובה לשאלה כיצד מצליחה ישראל "לאפשר התראה אפקטיבית אודות חוסרים צפויים" בסחורות בעת שהיא ממשיכה להתעקש שלא קיים בנמצא מסמך עבודה אשר מגדיר מהן כמויות המינימום הנדרשות, לשיטתה. בכדי לקבוע מה "חסר" יש לקבוע ראשית מהו "מספיק".

עו"ד תמר פלדמן מעמותת גישה, אשר כתבה את העתירה, מסרה: "לא ברור מדוע במקום לקדם שקיפות, בוחרת המדינה להשקיע משאבים כה רבים בניסיון להסתיר מידע. כיצד הגילוי שישראל אוסרת על העברת מרווה וזנגוויל אך מתירה מעבר קינמון קשור לצרכי ביטחון? קשה גם להעלות על הדעת מדוע וכיצד גילוי זה עשוי לפגוע ביחסי החוץ של ישראל. אלא אם מתרגמים המשיבים את החשש מפגיעה בתדמית המדינה לחשש מפגיעה ביחסי החוץ שלה".

בעתירה שהגישה עמותת "גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע" לפי חוק חופש המידע התבקשו משרד הביטחון ומתאם פעולות הממשלה בשטחים לענות על שאלות בסיסיות ביותר ביחס למדיניות הישראלית בנוגע להתרת כניסתם של מזון וסחורות חיוניות אחרות לרצועת עזה וזאת לאור הערפל הרב השורר סביב הנושא. כך למשל, לא ברור מדוע אוסרת ישראל על העברת קופסאות שיאפשרו לחקלאים בעזה לשמר ולשווק את העגבניות שלהם ובאותו זמן מתירה העברת רסק עגבניות שיוצר בישראל. בנוסף, לא ברור כיצד ההחלטות לאסור על הכנסת חומרי גלם אחרים לתעשייה כגון מלח תעשייתי או מרגרינה בגושים גדולים קשורות לצרכים הביטחוניים אשר אמורים, לכאורה, להנחות את מדיניות המעברים של רצועת עזה.

קישורים:
רשימה חלקית של מוצרים אסורים ומותרים
תגובת גישה לתשובת המדינה
תשובת המדינה
נייר עמדה העוסק בערפל סביב העברת הסחורות לרצועת עזה