אלימות המשטרה בהפגנות בשייח ג'ראח הגיעה היום (שני, ה-31 בפברואר) לדיון בוועדת הפנים של הכנסת. חברי הוועדה קיימו הבוקר דיון בנושא התנהלות המשטרה מול פעילי השלום בשכונת שייח ג'ראח בירושלים. יו"ר הישיבה, ח"כ דב חנין (חד"ש), אמר בפתח הדברים כי "בחודשים האחרונים המשטרה פועלת בצורה קשה לדיכוי הפגנות. זה מתחיל בכך שהמשטרה לא נותנת אישורים להפגנות, וההפגנות הוכרזו כהתקהלות בלתי חוקית ולפי עדויות במקום, השוטרים פינו את המפגינים בגז, בפלפל".

לדברי חנין אצבע המשטרה היתה קלה על ההדק והיא עצרה כ-90 איש. "למשטרת ישראל יש תפקיד לשמור על הסדר, אך גם לשמור על חופש התנועה והמחאה ולא לפגוע בזכות זו. השאלה אם אירועי המשטרה לא הפנימה את העניין. לא ניתן לדכא בכוח, ולכן העמדה הראויה היא לכבד את זכויות היסוד". יצוין שלפליאת הנוכחים יו"ר הוועדה, ח"כ דוד אזולאי (ש"ס) בחר שלא להגיע לדיון ואף הפקיד את ניהול הדיון בידיו של ח"כ חנין.

ח"כ אריה ביבי (קדימה) הגדיר את מפגיני השלום "גיס חמישי". ביבי אמר כי, "המפגינים הללו הם הגורמים לכל הבעיות. הם מסיתים. זה לא בסדר. המשטרה שומרת שם. הם גיס חמישי בתוך מדינת ישראל". ח"כ אילן גילאון (מרצ) קרא לעברו: "גם אני מפגין שם. אתה אומר שאני גיס חמישי?". גם יו"ר מרצ חיים אורון הגיב בזעם לדבריו של ביבי. "אני גיס חמישי? כל פעם מגיע מישהו חדש לכנסת ואני צריך להביא תעודת יושר. מי שתולה על בית יונתן דגלי ישראל הוא מבזה את דגלי ישראל הוא מבזה את דגלי המדינה. המשטרה צריכה לגלות את רמת הרגישות המינימלית".

במהלך הדיון נציגי המשטרה ונציגי האגודה לזכויות האזרח הקרינו סרטונים מזוויות מנוגדות, כאשר בסרטון של המשטרה, נראים מפגינים שקוראים קריאות לעבר כל חרדי שעובר ברחוב וקוראים לו "מתנחל תתפלל, לא יסלח לך האל", ובנוסף, המפגינים מניפים דגלי אש"ף. ואילו בסרטים של האגודה לזכויות האזרח נראה כי המשטרה עצרה מפגינים שלא התנהגו באלימות. במהלך הקרנת הסרט, נציגת האגודה לזכויות האזרח גילתה כי מתנחלים שברו זכוכיות בבתי התושבים הערבים.

עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח הדגיש בדיון כי "התופעה של התנכלות המשטרה לא חדשה. היא באה בגלים. יש בורות גדולה בקרב השוטרים בנוגע לחוקים, אבל הבעיה היא מערכתית". לדברי יקיר המשטרה מתכחשת לתפקידה לאפשר את חופש ההפגנה. "אנו רואים זאת שוב ושוב בהתנהלות המשטרה בכל רחבי הארץ. גם בתקופת ההתנתקות וגם בעופרת יצוקה ראינו הפרה של זכויות המפגינים מצד המשטרה

כ-300 פעילי שמאל הגיעו ביום שישי (ה-29 בינואר) למחאה השבועית בשייח ג'ראח. המשטרה, שספגה יום קודם לכן ביקורת מבית המשפט – אשר קבע כי ההפגנות בשייח ג'ראח חוקיות – נמנעה מלבצע מעצרים. בין אלה שהגיעו לשכונה במזרח ירושלים כדי למחות היו חברי הכנסת חנא סוויד (חד"ש), אילן גילאון (מרצ), וכן הסופר דויד גרוסמן, שאמר: "לפעמים אי אפשר לשבת ולשתוק. המתנחלים והימין, בסיוע מסיבי של השלטון, המערכת המשפטית וכוחות כלכליים, מתעללים באלף ואחת דרכים בפלסטינים. הם מסבכים את המצב עד כדי כך שכל הסכם שלום הינו בלתי אפשרי ובאופן כללי הורסים לנו את העתיד". גרוסמן התייחס למעמד הסמלי לו זכו ההפגנות בשיח' ג'ראח ואמר כי "אולי זה בגלל אופן שבו המתנחלים משתלטים על מזרח ירושלים, שהוא חצוף אפילו בסטנדרטים שלהם. אולי בגלל שירושלים כל כך סמלית ורגישה שכל מה שקורה כאן יש לו משמעות עצומה".

בראיון עם ערוץ טלוויזיה מצרי, הסביר ח"כ סוויד מדוע פעילי חד"ש התגייסו ומתגייסים מדי שבוע במחאה נגד ההתנחלויות והדגיש "שממשלת נתניהו-ברק-ליברמן עומדת מאחורי ההתנחלות במזרח ירושלים והאלימות שמפעילה המשטרה נגד יהודים וערבים הנאבקים נגד הכיבוש ולמען השלום". יצוין שבהפגנה הופצו מאות גיליונות של השבועון "זו הדרך" והזמנות להשתתף בהפגנה ביום פתיחת משפטו של ח"כ מוחמד ברכה ביום רביעי בשבוע הבא בתל-אביב. בפעם הראשונה מאז החלו ההפגנות לפני שלושה חודשים התקבצו היום גם קומץ פעילי ימין קיצוני בראשות אנשי כך, ברוך מרזל ואיתמר בן גביר, להפגין מנגד.

בית משפט השלום בעיר קבע יום לפני המחאה (חמישי, ה-28 בינואר) כי הפגנות פעילי השלום בשכונה אינן בלתי-חוקיות כפי שטענה המשטרה. השופט גד ארנברג גם דחה את בקשת המשטרה להאריך את מעצר הנאשמים בהתפרעויות עד תום ההליכים. "העובדה שהמתקהלים אוחזים בשלטים או אף כורזים סיסמאות, בין אם הכריזה נעשית באמצעות מגאפון ובין אם לאו, אינה טעונה רישיון (…) ולא מהווה עבירה רק בשל כך שהיא נעשית ללא רישיון", קבע השופט.

המשטרה טענה כי המפגינים התפרעו, וכי יש בידיה עדויות וצילומים המוכיחים עבירה זו. נציגיה הסבירו כי האירוע נולד מתחילתו כעבירה, ומנגד טענו המפגינים כי לא היו צריכים לבקש אישור להתכנסות, ולכן לא היה מקום להורות להם להתפזר.

השופט דחה כאמור את טענות המשטרה כי מדובר בהתקהלות לא חוקית. "הזכויות לאסיפה, להפגנה, לתהלוכה ולהבעת דעה הן זכויות יסוד (…) כל צמצום של זכות כזו צריך להיעשות על דרך הצמצום ותוך מתן פרשנות מצמצמת", קבע השופט. "התקהלות של 50 איש ומעלה אסורה אך ורק אם מטרת ההתקהלות היא לשמוע נאום או הרצאה על נושא בעל עניין מדיני או כדי לדון בנושא כזה. ככל שמטרת ההתכנסות אינה כזו – לא דרוש רישיון כדי לקיימה".

בגוף ההחלטה מתח השופט ביקורת הן על המשטרה והן על המפגינים. הוא טען כי משום שמדובר היה בהתקהלות חוקית, היה על המשטרה לפעול אחרת: "אין די בחשש שאחרים המתנגדים להתקהלות ולמטרתה עלולים להפר את שלום הציבור כדי להפוך את ההתקהלות לבלתי-חוקית (…) ההיפך הוא הנכון: לאור היות הזכות לאסיפה ולהבעת דעה זכות יסוד, על המשטרה להגן על המתקהלים מפני אותם אחרים, ולא להכריז על ההתקהלות כבלתי-חוקית בשל אותו חשש מאחרים".

עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, אמר בתגובה להחלטת בית המשפט: "זאת הפעם השניה בשבועיים האחרונים בהם שופטי בית משפט השלום חולקים באופן עקרוני על עמדת משטרת מחוז ירושלים ביחס לזכות ההפגנה בשייח' ג'ראח. אני מקווה שהחלטת השופט תביא לשינוי המדיניות השגויה הזאת, שהשלכותיה רחבות ונוגעות לכלל קבוצת האוכלוסיה שיוצאת לרחוב להפגין".

(תמונה בעמוד הראשי: אורן זיו / אקטיבסטילז)

המשטרה עצרה בשישי (ה-22 בינואר) 22 פעילי שמאל במהלך המחאה השבועית בשייח ג'ראח. בעימותים בין מתנחלים לפלסטינים נפצע פלסטיני בראשו מפגיעת אבן. מאות פעילים הגיעו להפגין בשכונה, ובהם גם יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה, אורי אבנרי, יוסי שריד, אברום בורג, שני חתני פרס ישראל: דוד טרטקובר ואלכס ליבק, מזכ"ל שלום עכשיו, יריב אופנהיימר ומרצים רבים מאוניברסיטאות תל-אביב, בן-גוריון והעברית. כשעה וחצי לאחר תחילת משמרת המחאה מסרה המשטרה למפגינים כי ההתקהלות נחשבת בלתי חוקית והחלה לפזרה באמצעות מעצרים רבים. ח"כ ברכה אמר במהלך המחאה: "העניין הוא לא של בית פה ושכונה שם, אלא המגמה לרוקן את ירושלים מתושביה הערבים. זה פשע כלפי האוכלוסיה וזה פשע כלפי תהליך השלום".

במוצ"ש (ה-23 בינואר) בשעה 20:30, התקיימה מחאה מול בית המשפט במגרש הרוסים בי-ם בדרישה לשחרר מייד את כל העצורים. בשייח' ג'ראח מפגינים מדי יום ששי תושבי המקום יחד עם פעילי שלום ישראלים. בחודש וחצי האחרונים נעצרו בשייח ג'ראח יותר מ-90 מפגינים – בזכותם ובזכות מאות המפגינים שמגיעים למשמרות המחאה שייח ג'ראח הופכת לסמל המאבק בכיבוש ובדיכוי. בשבוע שעבר נעצרו כ-17 מפגינים – ובהם מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח, חגי אלעד – והושמו במעצר לאורך כל השבת. עם שחרורם קבע בית המשפט כי מעצרם היה בלתי חוקי.

לסרטון של הטלוויזיה החברתית על המחאה בשייח ג'ראח:

ההפגנות מתקיימות בעקבות פינויין של משפחות פלסטיניות מבתיהן בשכונה שבמזרח ירושלים. עמותת עיר-עמים מסרה כי מדובר במהלך שנועד לאפשר את הרחבתה של ההתנחלות הקיימת במקום. "הרחבת ההתנחלות הקיימת, הסמוכה למתחם מלון שפארד בשכונה, מהווה צעד נוסף בתוכנית ההשתלטות על האגן ההיסטורי של ירושלים על ידי רצף התנחלויות, דבר שעלול להיות בעל השלכות קשות על יציבותה של העיר ועל עתידה המדיני", נמסר.

האגודה לזכויות האזרח פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, כדי שינחה את המשטרה בעקבות פגיעתה המתמשכת בחופש המחאה בשייח ג'ראח. עשרות מפגינים נעצרו בחודשים האחרונים בהפגנות המתקיימות מדי שישי בשייח ג'ראח, בעקבות פינויין של משפחות פלסטיניות מבתיהן בשכונה שבמזרח ירושלים. ביום שישי, ה-15 בינואר, נעצרו 17 מפגינים, בהם מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח, חגי אלעד. לאחר שבילו את השבת במעצר, קבע בית המשפט כי מעצרם לא היה חוקי.

להלן פנייתה של האגודה לזכויות האזרח ליועמ"ש: