ארגונים יהודיים באירופה מתכננים לשלוח בקרוב ספינת סיוע הומניטרי לרצועת עזה. בין ארגוני השלום היהודיים: "הקול היהודי למען שלום במזרח התיכון" בגרמניה, "יהודים למען צדק לפלסטינים" בבריטניה ורשת התיאום של ארגני השלום היהודיים באירופה. הארגונים קוראים למנהיגי העולם לסייע למדינת ישראל למצוא את דרכה בחזרה אל השפיות, אל האנושיות ואל חיים ללא פחד. אנשי "הקול היהודי לשלום" מסרו כי הם מצפים ממנהיגי ישראל והעולם להבטיח לספינה הקטנה שהם שולחים מעבר בלתי מופרע אל חופי עזה, כדי שתוכל לסייע ליצירת גשר לשלום.

"מטרתנו היא לשים קץ למצור על עזה, שמהווה ענישה קולקטיבית בלתי חוקית של האוכלוסייה האזרחית כולה", נמסר בהודעה שפורסמה. "הספינה שלנו קטנה, ולכן הסיוע שוכל להביא לתושבי עזה הוא סמלי בלבד. אנחנו לוקחים תיקי בית ספר מלאים בציוד לימוד שנתרמו בידי ילדים בבתי ספר בגרמניה, כלי נגינה וכלי ציור. למען השירותים הרפואיים בעזה נביא תרופות וציוד רפואי חיוני התופש נפח קטן, ולמען דייגי עזה נביא רשתות דייגים. בהכנת המסע אנו נמצאים בקשר שוטף עם שירותי החינוך, הבריאות ובריאות הנפש בעזה.

אדית לוץ, אחת מהמארגנים והנוסעים בספינה, מסרה כי "בהחלטתה לתקוף את המשט לעזה, ישראל הראתה לעולם פנים אלימות ומכוערות. אבל אני יודעת שיש הרבה ישראלים אשר פועלים בחמלה ובאומץ למען שלום צודק. את הספינה שלנו ילוו שדרים מרשתות טלוויזיה מרכזיות, שיסקרו את כל מהלכו. על ידי המשט שלנו אנחנו ניתן למדינת ישראל הזדמנות מצוינת להראות לעולם כי יש דרך אחרת – דרך של אומץ ולא פחד, דרך של תקווה ולא של שנאה".

כדי למנוע חבלה בספינה, יפורסמו תאריך ההפלגה המדויק ונמל המוצא רק זמן קצר לפני שתצא הספינה לדרכה.

ארגון זכויות האדם הבינלאומי "אמנסטי אינטרנשיונל" פרסם הלילה תגובת נגד לטענה הישראלית על התנאים בעזה: בדו"ח השנתי של הארגון לשנת 2009, נטען כי המצור שמטילה ישראל על הרצועה מהווה הפרה של החוק הבינלאומי, וכי הוא מעמיק את המשבר ההומניטרי, שממדיו קשים.

עוד נטען, בפרק המתייחס לישראל בדו"ח, כי בזמן מבצע "עופרת יצוקה" פגעה בבתי חולים ברצועה, שלא הוכח כי הסתתרו בהם אנשי חמאס. הדו"ח גם תוקף את הריסתם של בתי פלסטינים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים על ידי ישראל, ובמקביל את הרחבת ההתנחלויות והשתלטות ישראל על מקורות המים בגדה.

בדו"ח "אמנסטי" נמסר כי המצור שמוטל על הרצועה מאז יוני 2007 העמיק את המשבר ההומניטרי. אבטלה נרחבת, עוני קיצוני, העדר ביטחון באספקת תזונה ועליית מחירי המזון, שנגרמו בשל המחסור, הותירו ארבעה מכל חמישה עזתים תלויים בסיוע הומניטרי – נטען בדו"ח. בארגון זכויות האדם טוענים גם כי היקף המצור והצהרותיהם של פקידי ממשל ישראלים בדבר מטרתו העידו על כך שהוא הוטל כעונש קיבוצי על תושבי עזה, ובכך מהווה הפרה בוטה של החוק הבינלאומי.

הדו"ח מתייחס גם לחולים מרצועת עזה, שלא הורשו לקבל טיפול בישראל. בין היתר צוין המקרה של סמיר אל-נאדים, שהלך לעולמו ב-1 בנובמבר, לאחר שיציאתו מעזה לצורך ניתוח לב התעכב בכשלושה שבועות.

לדו"ח המלא באנגלית

ארגוני זכויות אדם פלסטינים וישראלים קראו ביום חמישי (ה-13 במאי) לשים קץ למדיניות הגירוש של תושבים פלסטינים מהגדה. בהודעה שפרסמו הביעו הארגונים את התנגדותם "למדיניות הבלתי חוקית של ישראל להעברה ולגירוש פלסטינים מהגדה המערבית, מדיניות אשר על החרפתה מעיד פרסומו של הצו בדבר מניעת הסתננות (תיקון מס' 2)(מס' 1650)('צו 1650'). הצו, שנכנס לתוקף ב-13 באפריל, 2010, מגדיר כל אדם שנמצא בגדה המערבית כ"מסתנן", אלא אם הוא או היא מחזיקים בהיתר שניתן על ידי ישראל, ודן את אלה שאין בידיהם היתר לגירוש, להעברה, להעמדה לדין פלילי, לקנסות, ו/או למאסר. זהו חלק מסדרה של צעדים שננקטו על ידי ישראל כדי להעביר פלסטינים מהגדה המערבית באמצעות ההכרזה עליהם כשוהים בלתי חוקיים בבתיהם".

לדבריהם הצו מנוסח באופן עמום, וכך ניתן להחיל אותו על כל אדם, אם כי נראה שהוא מתמקד בעיקר בקבוצות הבאות: נושאי תעודות זהות פלסטיניות שמענם רשום ברצועת עזה בהעתק הישראלי של רישום האוכלוסין הפלסטיני; אנשים שאין להם מעמד רשמי ("חסרי-מעמד") – כולל בני זוג של תושבים פלסטינים שישראל מסרבת לאשר להם תעודות זהות ואחרים שלא הוספו למרשם האוכלוסין או שמעמדם נשלל מהם או נמחק על ידי ישראל; ותושבים זרים שמבקרים או עובדים בגדה המערבית, כולל אלה אשר ישראל מסרבת לחדש את הוויזות שלהם.

מאז שנת 2000 הקפיאה ישראל באופן מהותי את עדכון מרשם האוכלוסין הפלסטיני. כך, עשרות אלפי אנשים, כולל אלה שנולדו בגדה המערבית ו/או חיים בגדה המערבית מזה עשרות שנים, עלולים להיקרע מבתיהם, ממשפחותיהם, מבתי הספר וממקומות העבודה שלהם – משום שישראל הכריזה עליהם כשוהים "בלתי חוקיים" על אדמתם. כבר עכשיו, חלק מהאנשים הללו מצמצמים את התנועה שלהם מפחד פן ייעצרו ויילקחו מבתיהם. בימים שבהם ישראל מבטיחה "להקל" את ההגבלות בגדה המערבית, צו 1650 חונק את האוכלוסייה האזרחית.

הצו ומדיניות הגירוש מפרים את ההתחייבויות של ישראל על פי הדין הבינלאומי. הם מפרים את האיסור, על פי אמנת ג'נבה הרביעית, החל על העברה או גירוש כפויים של תושבים מוגנים בשטח כבוש ועקב כך מעגנים בחוק את ההפרות החמורות של אמנת ג'נבה הרביעית. הם מפרים את המחויבות, על פי האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, לאפשר לבני אדם השוהים באופן חוקי בשטחם ליהנות מזכותם לחופש תנועה ולבחירת מקום מגוריהם. הם מפרים את המחויבות שלקחה על עצמה ישראל במסגרת הסכם אוסלו – ואשר נגזרת מזכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית – להכיר בגדה המערבית וברצועת עזה כיחידה טריטוריאלית אחת, שבה יש לאפשר חופש תנועה.

ההודעה מסתיימת במילים: "אנו קוראים לקהילה הבינלאומית לנקוט צעדים קונקרטיים ומיידיים כדי להבטיח שישראל תימנע מהפעילות האסורה של גירוש והעברה כפויה של האוכלוסייה האזרחית, כולל באמצעות העלאת נושא זה בפני הדרגים הפוליטיים הגבוהים ביותר". בין הארגונים החתומים על הקריאה: א-דמיר לתמיכה באסירים וזכויות אדם; אל דמיר לזכויות אדם אל-חאק בצלם – מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים; גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע; האגודה הבינלאומית לזכויות הילד – סניף פלסטין; הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל; המוקד להגנת הפרט; חרכה – הקואליציה הפלסטינית למען הזכות לנוע ולבחור מקום מגורים; יש דין – מתנדבים לזכויות אדם; מרכז אל-מיזאן לזכויות אדם – עזה; מרכז אנסאן לזכויות אדם ודמוקרטיה; מרכז המידע בדיל לזכויות הפליטים הפלסטיניים; מרכז ירושלים לסיוע משפטי וזכויות אדם; מרכז נשים לסיוע משפטי וייעוץ; מרכז עזה לבריאות הנפש; מרכז רמאללה ללימודי זכויות אדם; נשים לסיוע וייעוץ משפטי; עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ורופאים לזכויות אדם.

שלושה-עשר ארגוני זכויות אדם ישראלים פנו לנשיא המדינה, יו"ר הכנסת וראש הממשלה במכתב דחוף במחאה על הפגיעה השיטתית והגוברת בארגוני זכויות האדם בישראל: "בדמוקרטיה אסור להשתיק קולות ביקורתיים; השמירה על זכויות האדם היא בנפשנו".

הארגונים מונים במכתבם בין השאר את השתלחויותיהם של ראש יחידת "עוז" לשעבר, ציקי סלע, ושל שר הפנים אלי ישי, אשר האשימו את ארגוני הסיוע לפליטים ב"חתירה להשמדת ישראל" וב"סיכול המפעל הציוני"; התבטאות המשנה לראש הממשלה משה יעלון אודות ארגוני זכויות האדם, שלשונה "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו"; זימון פעילי ארגוני זכויות אדם לחקירות שב"כ, בהן הוזהרו שלא לעסוק ב"פעילות פוליטית", הודעה של צה"ל בדבר ניתוק הקשר עם ארגוני זכויות האדם הפעילים בעזה ובכלל זה אף פגיעה בפעילות הומניטארית להצלת חיים; ומגבלות קשות על כניסת פעילי זכויות האדם לשטחי הגדה, לצורך סיוע בהגנה לא-אלימה על פלסטינים הנתונים לאלימות מצד שכניהם.

לכל אלו מתווספים אירועי הימים האחרונים ממש, אשר קבעו שיאים חדשים במגמה מסוכנת זו: ההשתלחות האישית המכוערת של הארגון הימני-קיצוני " אם תרצו" בפרופ' נעמי חזן, נשיאת הקרן החדשה לישראל, ובארגוני זכויות האדם בישראל.

לדברי חגי אלעד, מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח, "ארגוני זכויות האדם הם המצפון הערכי של החברה שלנו. פעילותם היא נדבך קריטי בדמוקרטיה מתפקדת. מדינה דמוקרטית לא נותנת יד להשתקה מכוונת של הקולות הביקורתיים הפועלים בה, אלא מתמודדת בכנות עם הטעון תיקון".

הארגונים השותפים לקריאה הם: א.ס.ף. – ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט, האגודה לזכויות האזרח בישראל, במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, בצלם, גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע הועד הציבורי נגד עינויים בישראל, יש דין, המוקד להגנת הפרט , מוקד סיוע לעובדים זרים, המרכז לפלורליזם יהודי – התנועה ליהדות מתקדמת, קו לעובד רופאים לזכויות אדם – ישראל ושומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם