מפלגות שמאל מ-43 מדינות, רובן מאמריקה הלטינית, דורשות לבטל את המשפט המתנהל על ידי המדינה נגד יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה. כך עולה מדיונים שנערכו בסוף השבוע בעיר מקסיקו בהשתתפות 104 ארגונים, מפלגות שמאל, תנועות חברתיות ואנשי אקדמיה ביוזמת מפלגת העובדים המקסיקנית. לבאי הסמינר הרבים, הנערך זה השנה ה-14, והפך למפגש הגדול של תנועות וארגונים מאמריקה הלטינית, הופץ מנשר בספרדית ובאנגלית מטעם המחלקה לקשרים בינלאומיים של מק"י ובו מידע על המשפט ועל ההתנכלויות כלפי המרחב הדמוקרטי על ידי ממשלת ישראל הימנית.
תחת הכותרת "עיר לכולנו כמודל לפוליטיקה של שינוי חברתי" פרסם ח"כ דב חנין (חד"ש) מאמר בגיליון האחרון של כתב העת "מטעם", שיצא לאור בימים האחרונות. חנין כתב במאמר שמערכת הבחירות המקומיות שהתנהלה בישראל בנובמבר 2008 כללה ניסוי מרתק במיוחד של פוליטיקה שמאלית בתל אביב-יפו. עיר לכולנו, רשימה במצע עירוני שמאלי על בסיס התארגנות משותפת של מאבקים מרחבי העיר, הצליחה – למרות נקודת פתיחה נמוכה ולכאורה חסרת סיכויים – לייצר איום ממשי על מפלגות הממסד ולהגיע להישג אלקטורלי חסר תקדים. במאמר מספר חנין את סיפורה של עיר לכולנו, ואת מסקנותיו "לגבי האסטרטגיה הפוליטית השמאלית הדרושה לנו מול הטורבו-קפיטליזם של ראשית המאה ה-21".
לדברי ח"כ חנין "יש בשמאל הישראלי מי שמסכם את המצב בארץ בתמונה דו-קוטבית: חברה קולוניאלית יהודית, שמתקיימים בה הפרדה וניצול על בסיס אתני, שניזונה מכיבוש אותו היא מעוניינת לשמר, מול הקולקטיב הערבי-פלסטיני השואף להתנער מכבלי הדיכוי הלאומי והאזרחי. לתיאור זה יש גיבוי במציאות: חומת ההפרדה על הקרקעות הפלסטיניות, המחסומים, אפליית אזרחי ישראל הערבים בכל מישורי החיים, הצמא למים של האוכלוסייה הבדווית בנגב אל מול הבריכות הפרטיות ביישובים יהודיים עשירים".
אך לדברי חנין ישנה גם דרך אחרת לספר את הסיפור הישראלי, דרך מורכבת יותר "שלטעמי נאמנה יותר למציאות. הדרך השנייה צומחת מפרספקטיבה מרקסיסטית-מעמדית, ומתוכה נראית החברה הישראלית בכללותה כמרובדת ושסועה, כזו שבה שותפים מרבית היהודים והערבים המאכלסים את הארץ באינטרס לשינוי רדיקלי בחלוקת הכוח והמשאבים בחברה. העמודים הבאים יתמכו בניתוח הזה באמצעות תיאור ההתנסות של מערכת הבחירות המוניציפאליות בתל אביב-יפו".
יותר מ-5,000 פעילי שמאל וזכויות אדם, יהודים וערבים, הפגינו במוצ"ש (ה-6 במרץ) בעצרת ענק בשכונת שייח ג'ראח במזרח ירושלים נגד פינוי משפחות פלסטיניות מבתיהן וההתנחלויות היהודיות במזרח העיר. המפגינים החזיקו דגלים אדומים, דגלי ישראל ופלסטין, וקראו "יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים" ו"אין קדושה בעיר כבושה". תחילה התכנסה ההפגנה במגרש הכדורגל בשכונה, ולאחר מכן צעדו מפגינים למרכז השכונה. בין המפגינים נכחו מאות פעילי חד"ש.
ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) אמר בהפגנה: "באנו לכאן כדי להגיד בקול ברור שהכיבוש מסכן את הדמוקרטיה והורס את החברה. לא ויתרנו ולא נוותר על החלום של שני עמים החיים בחופש בארץ הזו. לא נוותר על החלום של שתי מדינות לשני עמים ושתי בירות בירושלים. באנו לומר שאיננו מתכוונים להפסיק להיאבק. נאבק על הארץ הזאת, נאבק על השלום, נאבק על הדמוקרטיה ואנחנו גם ננצח".
מוסי רז, לשעבר ח"כ מטעם מרצ, אמר: "זאת ההפגנה המשותפת הכי גדולה שהייתה בעשור האחרון של יהודים ופלסטינים יחד. באנו להגיד לכל המשפחות הפלסטיניות שנזרקו מבתיהו לא לדאוג, אנו נמשיך להפגין עד שתחזרו לבתיכן". בקרבת מקום התכנסו כמאה חרדים ופעילי ימין, בינהם חברי הכנסת של סיעת "האיחוד הלאומי".
מאות מתושבי יפו, יחד עם פעילי חד"ש ומק"י רבים – יהודים וערבים – קיימו בשבת (ה-6 במרץ) בשעות הצהריים תהלוכת מחאה נגד אלימות המשטרה בעיר. התהלוכה באה בעקבות מעצרם של האחים קובטי – המשחקים בסרט "עג'מי". ההפגנה החלה בכיכר השעון, עברה ליד תחנת המשטרה הישנה והגיעה עד לרחוב סלמה, שם ממוקם מחוז תל אביב של המשטרה. במהלך התהלוכה הופצו עשרות גיליונות של העיתון "אל אתיחאד" ושל השבועון "זו הדרך".
בין המשתתפים בהפגנה היו ח"כ דב חנין (חד"ש) וחברי מועצת העיר ת"א-יפו, עומר סקסק (יאפא), יואב גולדרינג ויעל בן יפת (עיר לכולנו). גולדרינג הוא גם מזכיר סניף ת"א של חד"ש.
בהפגנה אמר ח"כ חנין: "זו אינה הפגנה נגד המשטרה – זוהי הפגנה נגד אלימות המשטרה. אותה המשטרה שצריכה לטפל בעבריינות, ולא באזרחים. תקרית האחים קובטי היא רק חוליה אחרונה במסכת התנכלויות לאוכלוסיה הערבית ביפו, ואנחנו באנו לכאן כדי לומר: זכויות האדם לא יכולות להיעצר בגבול יפו".
"גזענות היא מחלה מסוכנת. גזענות היא האויב גם של הערבים וגם של היהודים. כדי להתמודד, עלינו ליצור חזית משותפת ורחבה ככל האפשר להגנת הדמוקרטיה וזכויות האדם בישראל".
ביום רביעי (ה-3 במרץ) העלה דב הצעה לסדר היום בכנסת בנושא האלימות המשטרתית נגד תושבי יפו. בנאומו במליאה ח"כ חנין הציג בפירוט את עדותם של האחים קובטי, על מסכת האלימות וההשפלות שחוו מצד המשטרה. ח"כ חנין אמר כי האלימות הפיזית והמילולית המתוארת בעדותם של האחים קובטי היא "לא פחות מאשר מעוררת חלחלה".
על התנהלותה הכללית של המשטרה ביפו אמר ח"כ חנין כי: "כתושב תל אביב, כאשר אני מגיע ליפו אני מרגיש כאילו אני מגיע לכוכב אחר. ללא החוקים שאני מכיר, ללא הנורמות, ללא כללי ההתנהגות. השוטרים שם מתנהלים כאילו שהם נמצאים באיזשהו שטח כבוש, שאין לתושבים שם שום זכויות ושום מעמד, ומתנהלים אתם בצורה שהיא פשוט – אני אומר את זה בשפה מתונה ככל שאני יכול, בכדי לכבד את הבמה הזאת, בצורה שהיא פשוט פרועה ומופרעת."
בעקבות העלאת ההצעה לסדר היום על ידי ח"כ חנין התקבלה ההצעה להמשיך את הדיון בנושא בוועדת הפנים והגנת הסביבה. ההצעה התקבלה ללא מתנגדים או נמנעים.
ביום שישי, ה-11 בדצמבר, התקיים בתל אביב מצעד זכויות האדם הראשון בישראל תחת הכותרת "אין מצב". פעילי חד"ש, יחד עם יותר מ-85 ארגוני החברה אזרחית השתתפו במצעד, שהובילה האגודה לזכויות האזרח בישראל.
"מרצ נחלה כישלון חרוץ ומהדהד בתמיכתה האוטומטית בהחלטה לצאת למלחמה בעזה". הנה חלק ממאמר המערכת של ה"ארץ" שפורסם אתמול (חמישי, 5 בינואר). לקריאת המקור לחצו כאן.
"'התנועה החדשה מרצ' קמה לקראת הבחירות לכנסת ה-18 מתוך שאיפה למלא את החלל שנוצר בפוליטיקה הישראלית מהמרכז ושמאלה; אך ככל שיום הבחירות מתקרב, גוברים הספקות בקשר ליכולתה של ההתארגנות הזאת למלא את ייעודה.
"ראשי התנועה הרבו לתקוף את מפלגת העבודה ואת העומד בראשה, אהוד ברק, והציגו את עצמם כאלטרנטיווה שפויה, צודקת והומניסטית. האומנם כך?
"מרצ נחלה כישלון חרוץ ומהדהד בתמיכתה האוטומטית בהחלטה לצאת למלחמה בעזה. תומכי המלחמה, בתחילתה ובהמשכה, היו לנו די והותר: נציגי העבודה וקדימה הוליכו את המלחמה הזאת בממשלה. מרצ לא היתה אלטרנטיווה, ובכל אופן בוודאי לא אלטרנטיווה הומניסטית.
"זה בדיוק מה שקרה למרצ גם לפני שנתיים, במלחמת לבנון השנייה. תמיכה במלחמה מוטעית אחת היתה יכולה ללמד על תמימות; תמיכה בשתי מלחמות מוטעות מלמדת על רשלנות.
"זכות הקיום היחידה למפלגה כמו מרצ היא בהיותה חלופה אמיצה ואמיתית, המשמיעה עמדות ברורות וחדות. כשהקול הזה מטושטש ונהפך ללא יותר מאשר הד קלוש לעמדות של המפלגות הגדולות, במרכז ושמאל, תפקידה מתייתר.
"לבוחרי השמאל אין אפוא שום סיבה לתמוך במפלגה שעמדותיה רופסות. במלחמה כמו המלחמה בעזה אין די בביקורת המושמעת בדיעבד, כמו זו שראשי מרצ משמיעים עכשיו. מבחנם היה בשבוע הראשון של המלחמה, ובמבחן הזה הם כשלו. גם תוספת הכוח בדמות התנועה החדשה, על שלל אנשי הרוח שלה, לא מנעה את הכישלון. למרות כל ההצטדקויות וההתפתלויות של ראשיה, קול למרצ אינו שונה מקול למפלגת העבודה, בוודאי לא בתכונת המבחן העליונה של כל פוליטיקאי – שיקול הדעת (…)".
הקשיבו לדיון בתוכנית "מה בוער" עם רינו צרור מהבוקר, על ההתחזקות של חד"ש בקרב צעירים בישראל. משתתפים: עורך "טיים אאוט תל אביב" איתי ולדמן, חבר הכנסת דב חנין, וחבר הכנסת חיים "ג'ומס" אורון.
"המלחמה בעזה מסתיימת. אנחנו מתחילים לראות את התמונות, והן תמונות נוראות. תמונות של בתים הרוסים, של ילדים שמתרוצצים בין ההריסות. של ילדים שקבורים בתוך ההריסות. המלחמה בעזה היתה אסון. אסון אנושי, אסון מדיני והיא בסופו של דבר גם אסון ביטחוני.
"התמונות מעזה הן תמונות מזעזעות, אבל הן לא תמונות מפתיעות. כי ברור לגמרי שכשמפציצים ומפגיזים בצורה כל כך מאסיבית את המקום הצפוף ביותר באוכלוסייה אזרחית בעולם, אלה תהיינה התוצאות ואלה תהיינה התמונות.
"אמרתי שהמלחמה הזו היתה אסון מדיני ובסופו של דבר גם בטחוני, כי כפי שאנחנו רואים, המלחמה הזו רק מעמיקה את השנאה בין שני העמים, רק מחזקת את הכעס, רק יוצרת מוטיבציות נוספות לעוד מעגל של דם ועוד מעגל של דם ועוד מעגל של דם.
"אנחנו אמרנו ואנחנו אומרים גם היום שישנה דרך אחרת. את מעגל הדם הזה אפשר וצריך לפרוץ, אבל לא באמצעות סיבוב כוחני נוסף, אלא רק בהליכה בדרך הפוכה בתכלית, באמצעות שימוש ברגיעה שאנחנו מקווים שנוצרת בעזה לצורך מהלך מדיני אמיתי, מול העם הפלסטיני ומול העולם הערבי. מהלך מדיני כזה עדיין אפשרי. מהלך מדיני כזה הוא התקווה של ישראל ושל העם הפלסטיני לעתיד של חיים תקווה ושלום.
"מחנה השלום בישראל עבר במלחמה הזו מבחן קשה. כבר ביום הראשון של המלחמה, במוצאי שבת, היינו אלפיים איש מול משרד הביטחון, בהפגנה זועמת, כועסת, אבל גם מאוד מדוייקת במסרים שלה. מעגל ההתנגדות למלחמה הלך והתרחב, והמשיך בהפגנות של אלפים רבים, יהודים וערבים, בחוצות תל אביב, במוצאי השבתות האחרונות.
"צריך לומר בצער שלא כולם הצליחו לעמוד במבחן הזה. כמה מהמנהיגים היוניים הבולטים, מנהיגי מרצ למשל, נכשלו במבחן כאשר הם תמכו במלחמה בתחילתה, וסירבו להתייצב נגדה באופן ברור חד גם כשהתברר לאן היא מובילה ולמה היא גורמת.
"הכישלון הזה הוא כישלון מצער, הכישלון הזה הוא כישלון שמראה עוד יותר כמה חיוני ודחוף לבנות שמאל חדש בחברה הישראלית. אנחנו בחד"ש התחלנו בדרך הזו. אנחנו התחלנו בדרך של בניית שמאל חדש שישלב עמדה מדינית אמיצה וברורה, עם מסר סוציאליסטי, עם חשיבה סביבתית מתקדמת, עם שותפות יהודית-ערבית. אנחנו מציעים לכם ולכן להצטרף אלינו למסע הזה. המסע הזה לא ייגמר בבחירות האלה כמובן, אבל הבחירות האלה הן נקודת מוצא חשובה, וצעד מאוד משמעותי בדרך לבניית שמאל חדש כזה.
"שמאל חדש הוא לא רק חיוני בחברה הישראלית, אלא גם מאוד אפשרי. אנחנו רואים בציבור הצעיר שהתגייס ומתגייס לפעילות הפוליטית, החל מהבחירות המקומיות של לפני כמה חודשים ועד מערכת ההתנגדות למלחמה האחרונות, כמה האפשרויות בחברה הישראלית גדולות וממשיות. עם הצעירים האלה אנחנו יכולים לעשות עתיד אחר. אנחנו יכולים לבנות תקווה חדשה וטובה יותר לחברה הישראלית".
צפו בנאומים של מועמדי חד"ש לכנסת בכנס הפעילים התל אביבי שהתקיים ביום ראשון, ה-4 בינואר.
יושב ראש חד"ש, חבר הכנסת מוחמד ברכה, פתח אתמול את כנס הפעילים הגדול שערכה התנועה בתל אביב. ברכה דיבר עם המלחמה בעזה, על התקווה שחד"ש מהווה, ועל ההכרח שבלעסוק בפוליטיקה דדוקא בימים של מלחמה.
מועמדת מספר 5 ברשימת חד"ש לכנסת, עאידה תומא-סלימאן, דיברה על חד"ש כבית הפוליטי שלה לאורך השנים:
מועמדת מספר 6 ברשימה, נורית חג'אג', מצטרפת טרייה לתנועה, דיברה על היכולת של חד"ש להכיל קהלים חדשים, שרוצים לבנות שמאל חדש בישראל:
