זעם רב בארגונים החברתיים נוכח תמיכתו של השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ' (ישראל ביתנו), ביוזמה להעניק חנינה לשוטר שחר מזרחי שרצח גנב מכוניות. זאת בעיקר לאחר שאהרונוביץ' הודיע כי יוביל את הליך החנינה של השוטר, שירה "מטווח אפס" אל אדם שניסה לפרוץ למכונית בחדרה.

במרכז מוסאוא אמרו כי מדובר בהחלטה גזענית, הנובעת מכך שהאזרח שמזרחי הרג, מוחמד גנאים, הוא ערבי ולא יהודי. "על הציבור הישראלי להבין כי הפשיסטים והגזענים לא עוצרים אצל ערבים, והם יכבו ואף יהרגו כל ניצוץ של דמוקרטיה וצדק במדינה", אמר עו"ד נדאל עות'מאן ממרכז מוסאוא. "הנה שר לביטחון פנים, ביטחון פנים ליהודים בלבד, וגם לא כל היהודים. מעניין איך היה מתנהג השר מבית היוצר של ישראל ביתנו אם ההרוג היה יהודי ולא ערבי".

גם באגודה לזכויות האזרח גינו בזעם את היוזמה וכן את התמיכה שהעניק לשוטר הרוצח מפכ"ל המשטרה, רב ניצב דוד כהן. "הסמכויות המיוחדות שניתנו לשוטרים כמי שמופקדים על ביטחון הציבור, מחייבות גישה של אפס סובלנות כלפי מקרים של אצבע קלה על ההדק", אמרה ראש תחום זכויות בפלילים באגודה, עו"ד לילה מרגלית.

מרגלית הוסיפה: "הסמכויות המיוחדות שניתנו לשוטרים כמי שמופקדים על ביטחון הציבור, מחייבות גישה של אפס סובלנות כלפי מקרים של אצבע קלה על ההדק. על המפכ"ל להבהיר באופן חד-משמעי, כי התנהלות מסוג זה אינה מקובלת במשטרת ישראל, וכי שוטר שכך נהג אינו יכול להמשיך ולשרת במשטרה. אין ספק ששוטרים בשטח מתמודדים עם סיטואציות מורכבות ורגישות, אולם דווקא בשל כך קיימת חשיבות מיוחדת לשמירה קפדנית על הכללים".

יצוין שאמש הודיע אהרונוביץ' כי הוא פנה לשר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, כדי לקדם את הליך החנינה של מזרחי. "אני לא אתמוך ביוזמה של חנינה – אלא אוביל אותה", אמר אהרונוביץ'. "מעתה היוזמה היא כבר לא של אזרחים מהשורה, אלא של השר לביטחון פנים".

שופטי בית המשפט העליון דורית ביניש, אשר גרוניס ועוזי פוגלמן הוציאו ביום ראשון (ה-18 ביולי) צו על תנאי, המורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטל חוק החנינה למפגיני ההתנתקות, בטענה כי הוא פוגע בעיקרון השוויון. הצו הוצא בדיון בעתירה שהגישו עורכי הדין עומר שץ ויפתח כהן בשם 12 מפגינים שנעצרו בשייח' ג'ראח, הטוענים כי הם מופלים לרעה בהיותם פעילי שלום. לפי החוק, למפגין שנעצר לפני ההתנתקות ולא נשפט לעונש מאסר בפועל או ביצע עבירות חמורות, תוענק חנינה.

בדיון שנערך לפני חודש, טענה נציגת המדינה, מנהלת מחלקת הבג"צים, עו"ד דינה זילבר, כי מדובר בחוק חריג, שהפרקליטות אמנם התנגדה לו, אבל תכליתו הסופית ראויה מכיוון שהוא מידתי ועוסק באירוע טראומתי בחברה הישראלית. נציגת הכנסת, עורכת הדין רוקסנה שרמן-למדן, טענה שאין להתערב בחקיקה של הכנסת.

נציגי העותרים טענו שלכל קבוצה בחברה הישראלית יש האתוס שלה, ו"אין הבדל בין הפגנה על פינוי אנשים מגוש קטיף לבין פינוי אנשים משייח' ג'ראח". לפיכך, טענו העותרים, אין להבחין בין הקבוצות.

כחמש שנים לאחר השלמת תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה אישרה ביום שני (ה-25 בינואר) מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת "חוק החנינה" למתנגדי ההתנתקות. על פי החוק החדש, יופסקו הליכים משפטיים ויבוטלו רישומים פלילים נגד אזרחים ישראלים שהואשמו במחאה בלתי חוקית נגד פינוי ההתנחלויות. החוק החדש אושר לאחר דיון סוער, ברוב של 51 תומכים מול תשעה מתנגדים.

בסיעת חד"ש מתחו ביקורת חריפה על החוק החדש. ח"כ דב חנין (חד"ש) הדגיש כי החוק יעודד פעילי ימין להמשיך לפעול באלימות. "הפינוי של גוש קטיף לא יהיה הפינוי האחרון. אם הממשלה הזאת רוצה או לא רוצה, יהיו עוד פינויים של התנחלויות, ומן הסתם תהיה גם התנגדות לפינויים האלה", הסביר ח"כ חנין.

"המסר שאתם מעבירים למפגיני הימין היום הוא: תתנגדו, תשפכו שמן רותח, תזרקו אבנים ותתנהגו כפי שאתם חושבים לנכון, כי בסופו של דבר יהיו חברי כנסת שייתנו לכם הגנה ויתנו לכם פטור. תהיה לכם הגנה, ובלבד שתהיו בצד הימני של המפה הפוליטית", הוסיף חנין.

יצוין שלפני שנתיים הניחה סיעת חד"ש הצעה דומה משלה, אך זו אינה עוסקת במעורבים בהתנתקות. לפי הצעת חד"ש, יופסקו ההליכים הפליליים ויסגרו התיקים נגד כל מי שלקח חלק בהפגנות נגד גדר ההפרדה. "אין חולק על כך שהקמת גדר ההפרדה פוגעת בחיי היום-יום של העם הפלסטיני ופוגעת באפשרות להגיע להסדר מדיני, ואין חולק על כך שזכותם של אזרחים פלסטינים להתנגד לכל תוכנית שפוגעת במרקם חייהם, מחלקת את משפחותיהם ופוגעת בפרנסתם", נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק.