ח"כ דב חנין (חד"ש) נבחר לחבר הכנסת הפעיל ביותר בתחום החקיקה הסביבתית על ידי עמותת אדם טבע ודין. אחריו מדורגים ניצן הורוביץ (מרצ), יוחנן פלסנר (קדימה), אורי מקלב (יהדות התורה) וגדעון עזרא (קדימה), שכיהן בעבר כשר להגנת הסביבה.

הדו"ח של אדם טבע ודין מתפרסם זו השנה השמינית ומתייחס למושב הראשון של הכנסת ה-18, בין מרץ 2009 לאפריל 2010. לפי הדו"ח, רק 7% מהצעות החוק שעברו בקריאה טרומית הן סביבתיות; מתוך 2,851 הצעות לסדר, רק 114 הצעות (4%) היו בנושאים סביבתיים, ושיעור השאילתות הסביבתיות מתוך כלל השאילתות עומד על 9% בלבד. בין הצעות החוק הסביבתיות: הצעת החוק לעידוד תחבורה ציבורית של חנין, הצעת חוק החסכמים של הורוביץ, תקנות איסוף פסולת בנייה של עזרא ועוד.

עורכת הדו"ח דבורה פרומן-סיילס אמרה כי "על פי ממצאי הדו"ח ניתן לראות כי מעטים מחברי הכנסת פעלו לצורך קידום חקיקה סביבתית. אנו מקווים כי השנה הקרובה תתאפיין בפחות דיבורים ובהרבה יותר מעשים".

לקריאת הדו"ח

מליאת הכנסת דחתה ביום שני, ה-12 ביולי, הצעת חוק ממשלתית המצמצמת את זכויות העצירים. ההצעה הממשלתית שוללת זכות ערר על מעצר לבית המשפט העליון וכן מאריכה את תקופות המעצר המותרות לעצירים שמשפטם מתנהל.

חבר הכנסת דב חנין (חד"ש), שנימק את ההתנגדות לחוק במליאה, אמר: "חוק המעצרים שנחקק ב-1996 נועד להפוך את המעצר לחלופה קיצונית בשל הפגיעה הקטלנית שיש בה בזכויות החשוד והנאשם. הנתונים המספריים מראים כי החוק לא הצליח במטרה זו: מספר המעצרים והמעצרים עד תום ההליכים עלה במידה ניכרת מאז נחקק החוק למרות ששיעורי הפשיעה המדווחת רק ירדו בתקופה המקבילה. הצעת החוק הממשלתית הולכת בכיוון ההפוך לזה הנדרש – מבטלת מגבלות על מעצרים ומאפשרת שימוש אינפלציוני יותר בהם. ההצעה משתלבת במגמת השחיקה המסוכנת במרחב הדמוקרטי בחברה הישראלית".

ההצבעה התקיימה בשעות הערב המאוחרות במליאת הכנסת. ארבעה חברי כנסת ובהם חבר הכנסת חנין הצביעו נגד הצעת החוק, שני חברי כנסת תמכו. שר המשפטים יעקב נאמן, שהציג את החוק בפני המליאה, הגיב על ההצבעה בכעס והבטיח שיעשה מאמץ כדי לשוב ולקדם את ההצעה הממשלתית במהירות המרבית.

ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה ביום ראשון (ה-30 במאי) על תמיכה עקרונית בהצעת חוק המתקנת את חוק זכויות התלמיד ואוסרת אפליה על בסיס נטייה מינית במוסדות החינוך. על פי הצעת החוק, שהגיש ח"כ דב חנין (חד"ש) ואליה הצטרף גם ח"כ חיים אורון (מרצ), יתווסף בחוק זכויות התלמיד איסור אפליה על רקע נטייה מינית, זאת לצד איסורי האפליה שכבר קיימים בחוק כגון איסור אפליה על רקע מוצא, מין, דת ומצב כלכלי. הצעת החוק הוגשה לועדת השרים לענייני חקיקה לאור התגברות מקרי ההומופוביה והאלימות על רקע נטייה מינית בישראל, ובהם הרצח של ניר כץ וליז טרובישי ז"ל ב"בר הנוער" באוגוסט האחרון.

ארגון המורים העל יסודיים, מועצת התלמידים הארצית, אגודת ההומואים הלסביות והטרנסג'נדרים בישראל וארגון הנוער הגאה הביעו את תמיכתם בהצעת החוק.

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) אמר כי: "ועדת השרים לענייני חקיקה עשתה היום צעד חשוב בקידומה של הצעת החוק החשובה הזו, שקובעת שתלמידים בעלי נטייה מינית שונה הם תלמידים שווים. אני מברך את שר החינוך, גדעון סער, שנקט בעמדה עקרונית וחשובה שבסיסה – מניעת אלימות ואפליה הומופובית במערכת החינוך הישראלית".

"חשוב לשלוח מסר ברור לפיו תלמידים להט"בים הם שווים לחלוטין בזכויותיהם לכל תלמיד אחר. מסר זה חשוב הן כדי לבער את האלימות ההומופובית המילולית והפיזית ממוסדות החינוך, והן כדי להתמודד עם תופעת הנשירה של תלמידים אלו ממערכת החינוך. אני קורא לחברי הכנסת מכל סיעות הבית לתמוך בהצעת החוק שתעלה ביום רביעי הקרוב במליאת הכנסת ולהצהיר בקול ברור כי לאפליה, לאלימות ולהומופוביה אין מקום במערכת החינוך".

התופעה של הומופוביה במערכת החינוך היא נפוצה במערכת החינוך הישראלית. מנתוני מחקר שערך ארגון הנוער הגאה, מתברר כי 65% מהתלמידים הלהט"בים (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים/ות וביסקסואלים/ות) נחשפו לאלימות מילולית הומופובית מצד "רוב התלמידים" או "חלק מהתלמידים". 55% ציינו כי המורים אינם מגיבים לאלימות מילולית הומופובית, ו- 23% ציינו כי נחשפו להתבטאויות הומופוביות מצד המורים בעצמם. רק 5% מהתלמידים הלהט"בים מרגישים "מאוד נוח" לדבר עם מוריהם על נטייתם המינית או זהותם המגדרית. אחד מכל שלושה תלמידים להט"בים חווה הטרדה מינית בשל זהותו, ואחד מכל חמישה חווה אלימות פיזית. 36% ציינו שהם חשים חוסר ביטחון בבית הספר בשל זהותם.

יו"ר ארגון המורים העל יסודיים, רן ארז, הביע את תמיכת הארגון בחוק במכתב ששלח לועדת השרים. לדבריו: "ארגון המורים העל יסודיים במהותו, הוא ארגון לא סקטוריאלי וחבריו, המורים, מייצגים את כל הקשת החברתית בישראל. מובן מאליו שאנו נגד כל אפליה, על רקע עדתי, דתי, כלכלי, מיני וכיו"ב, הן במישור העקרוני והן במישור המעשי, קרי, היחס, הטיפול ודרך ההתייחסות של המורים לתלמידיהם. אני מקווה מאד שההצעה תתקבל ואף תתורגם לרמת מעשה".

הצעת החוק תעלה להצבעה בקריאה טרומית ביום רביעי, ה-2 ביוני, במליאת הכנסת.

ביום ראשון הקרוב תעלה לדיון בועדת השרים הצעת חוק זכויות התלמיד שהגיש ח"כ דב חנין (חד"ש) יחד עם ח"כ חיים אורון (מרצ). על פי הצעת החוק, יתווסף בחוק זכויות התלמיד איסור אפליה על רקע נטייה מינית, זאת לצד איסורי האפליה שכבר קיימים בחוק כגון איסור אפליה על רקע מוצא, מין ומצב כלכלי. הצעת החוק מוגשת לועדת השרים עם תחילתו של חודש יוני, חודש הגאווה הבינלאומי ולאור התגברות מקרי ההומופוביה והאלימות על רקע נטייה מינית בישראל, והרצח ב"בר הנוער" באוגוסט האחרון בו נרצחו ניר כץ וליז טרובישי ז"ל. ארגון המורים העל יסודיים, מועצת התלמידים הארצית, אגודת ההומואים הלסביות והטרנסג'נדרים בישראל וארגון הנוער הגאה הביעו את תמיכתם בהצעת החוק.

התופעה של הומופוביה במערכת החינוך נפוצה ומסוכנת. מנתוני מחקר שערך ארגון הנוער הגאה, מתברר כי 65% מהתלמידים הלהט"בים (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים/ות וביסקסואלים/ות) נחשפו לאלימות מילולית הומופובית מצד "רוב התלמידים" או "חלק מהתלמידים". 55% ציינו כי המורים אינם מגיבים לאלימות מילולית הומופובית, ו-23% ציינו כי נחשפו להתבטאויות הומופוביות מצד המורים בעצמם. רק 5% מהתלמידים הלהט"בים מרגישים "מאוד נוח" לדבר עם מוריהם על נטייתם המינית או זהותם המגדרית. אחד מכל שלושה תלמידים להט"בים חווה הטרדה מינית בשל זהותו, ואחד מכל חמישה חווה אלימות פיזית. 36% ציינו שהם חשים חוסר ביטחון בבית הספר בשל זהותם.

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) אמר כי: "כדי למנוע אלימות הומופובית בחברה, חייבים למנוע אותה קודם כל במערכת החינוך. חשוב לשלוח מסר ברור לפיו תלמידים להט"בים הם שווים לחלוטין בזכויותיהם לכל תלמיד אחר. מסר זה חשוב הן כדי לבער את האלימות ההומופובית המילולית והפיזית ממוסדות החינוך, והן כדי להתמודד עם תופעת הנשירה של תלמידים אלו ממערכת החינוך. אני קורא לועדת השרים ולחברי הכנסת לצאת בהצהרה ברורה לפיה אפליה והומופוביה אין מקומן בישראל ובמערכת החינוך".

יו"ר ארגון המורים העל יסודיים, רן ארז, הביע את תמיכת הארגון בחוק במכתב ששלח לועדת השרים של הכנסת. לדבריו: "ארגון המורים העל יסודיים במהותו, הוא ארגון לא סקטוריאלי וחבריו, המורים, מייצגים את כל הקשת החברתית בישראל. מובן מאליו שאנו נגד כל אפליה, על רקע עדתי, דתי, כלכלי, מיני וכיו"ב, הן במישור העקרוני והן במישור המעשי, קרי, היחס, הטיפול ודרך ההתייחסות של המורים לתלמידיהם. אני מקווה מאד שההצעה תתקבל ואף תתורגם לרמת מעשה".