בעקבות הרס הכפר הבדואי הלא מוכר אל-עראקיב בשבוע שעבר, ביקרו בו נציגי עדאלה וגבו עדויות מהתושבים. עורכת הדין סאוסן זהר שלחה מטעם הארגון מכתב להרצל שבירו, מנהל המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, ובו היא תובעת לפתוח באופן מיידי בחקירה של העבירות שביצעו כוחות המשטרה בפעולת ההריסה (לקריאת המכתב). כמו כן, נשלח מכתב אל מנהל רשות המסים, יהודה נסרדישי, בדרישה לחקור את עניין נוכחות נציגי מס הכנסה וההוצאה לפועל ואת גביית החובות הבלתי חוקית תוך ניצול מצוקתם של תושבי הכפר בעת הריסת בתיהם (לקריאת המכתב).

במכתב נאמר, שהריסת הכפר בוצעה באופן ברוטלי ביותר ותוך שימוש באמצעים בלתי חוקיים לצורך הרתעת תושבי הכפר. לבעלי הבתים לא ניתנה התראה מראש בדבר ההריסה. כוחות המשטרה הגיעו לכפר לפנות בוקר, בשעה שמרבית התושבים ישנו. "הריסת הכפר בוצעה מתוך כוונה לגרום חורבן והרס של כל הנכסים ולא רק של בתי התושבים, כדי לזרוע בהם פחד", נאמר במכתב.

מעשיהם של הכוחות שהרסו את הכפר אל-עראקיב מנוגדים לכללי המשפט המינהלי, לפקודת המשטרה, לכללי המשמעת המוטלים על השוטרים ולכללי הגבייה לפי פקודת מס הכנסה והם פוגעים שלא כדין בזכויות החוקתיות של התושבים. לכן דורשת עו"ד זהר ממנהל מח"ש לפתוח מייד בחקירה פלילית של פעולות אלה; לפתוח בחקירה של עבירות המשמעת שביצעו כוחות המשטרה; להורות על פיצוי התושבים בגין הפקעת נכסיהם; להורות על השבת נכסיהם של התושבים ולהורות על החזרת הסכום שנאלצו התושבים לשלם כנגד שחרור נכסיהם.

במהלך הריסת הכפר, ביום שלישי שעבר לפנות בוקר, הכריזו מאות שוטרים, חלקם רכובים על סוסים, על המקום כ"שטח סגור", הזהירו את התושבים שכל ניסיון להתנגד להוראות יוביל לפינוים בכוח והורו להם לפנות את בתיהם בתוך שתי דקות. התושבים ניסו לפנות את נכסיהם, אבל פעולות ההרס החלו כמעט מייד. לא פחות מ-1,300 שוטרים, שלוו באנשי הסיירת הירוקה, השתתפו בפעולת ההריסה הברוטלית. בכל משך הפעולה ריחף מעל הכפר מסוק. בתום הפעולה לא נותר זכר ל-45 בתי הכפר ו-250 תושביו – גברים, נשים, קשישים וילדים – נותרו ללא קורת גג וללא מיטלטליהם.

בניגוד לחוק, רוב השוטרים היו רעולי פנים ולא ענדו תגי זיהוי. השוטרים אף היו מצוידים בכלי נשק, בגז מדמיע, באלות ובכלים אחרים. בכך סיכלו כוחות המשטרה את מימוש זכותם של התושבים לזהות את השוטרים שהפרו את החוק ואת זכותם לגשת לערכאות נגדם. התושבים, מצדם, השתדלו להתנגד למעשי ההריסה בדרכים לא אלימות.

חמור מכל, יחד עם כוחות המשטרה הגיע אל הכפר אוטובוס שבו היו עשרות נערים יהודים מארגוני הימין הקיצוני. הללו החלו לקנטר את תושבי הכפר שבתיהם נהרסו זה עתה ומחאו כפיים לשוטרים שהרסו את הבתים.

בהריסת הבתים הפקיעו אנשי המשטרה את תכולת כל הבתים, כולל מקררים, תנורים, ארונות, שולחנות, מזרנים וכריות, סלונים, חדרי שינה וחדרי אוכל, אריגים, שטיחים רבים ועבודות יד וכו'. כוחות המשטרה נטלו עמם רכוש אחר שהוצב סמוך לבתים, כמו גנרטורים לייצור חשמל, מחרשות, טונות קמח וכדומה.

גם נציגי ההוצאה לפועל ונציגי מס הכנסה התלוו לכוחות המשטרה ואלה חילטו נכסים שהתושבים היו חייבים לרשויות המס. נכסים חולטו גם מבעלי חוב בלשכות ההוצאה לפועל. החילוט נעשה ללא הודעה מראש ובלי שהתושבים נדרשו לשלם את חובם ולכן לא היה חוקי. התושבים אף נדרשו לשלם 22,500 שקל כדי שרכושם יוחזר להם.

גם מטעי הזיתים ועצי הפרי שטיפחו התושבים נעקרו. הכוחות עקרו את כל עצי הזית של תושבי אל-עראקיב, כ-4,500 במספר.

השב"כ זימן לשיחה, כהגדרתו, את פעיל השלום יונתן שפירא (38), טייס מסוקים לשעבר ומיוזמי מכתב הטייסים בספטמבר 2003, שבו הודיעו 27 החותמים על סירובם להשתתף בהרג אזרחים. לדיווח של שפירא על השיחה עם חוקרת השב"כ: בבלוג "סוכן זוטר" ובכתבה מאת עמירה הס ב"הארץ".

הפרקליט הצבאי הראשי הורה השבוע על פתיחת חקירה של המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) של נסיבות הריגתו של באסם אבו-רחמה, תושב הכפר בלעין, שנהרג מפגיעת רימון גז שנורה עליו במהלך הפגנה בכפר ב-17 באפריל אשתקד. מאז הריגתו של אבו-רחמה סירבה הפרקליטות הצבאית לפתוח בחקירה פלילית של האירוע. הפצ"ר הודיע על השינוי בעמדתו במכתב לבא כוחה של משפחת אבו רחמה, עו"ד מיכאל ספרד, שהודיע שבכוונתו לעתור לבג"ץ, ולאחר קבלת חוות דעת של מומחי הדמיה שהוכיחה שהירי היה בכינון ישיר ובניגוד להוראות הפתיחה באש.

באסם אבו רחמה בן ה-30 נהרג מפגיעת רימון גז בעל טווח מוגדל בחזהו. שלושה סרטוני וידאו שצולמו בהפגנה הוכיחו כי אבו רחמה היה מצידה המזרחי של הגדר, לא נהג באלימות ולא סיכן את החיילים בכל דרך. הסרטונים מראים גם כי במהלך ההפגנה ירו חיילים נוספים רימוני גז ישירות לעבר המפגינים בנוכחותם של קצינים בכירים, זאת בניגוד מוחלט להוראות הפתיחה באש.

החלטתו של הפצ"ר שלא לחקור את האירוע התעלמה מתיעוד הווידיאו והתבססה על גרסת החיילים בתחקיר המבצעי, על פיה הרימון שפגע באבו רחמה פגע בדרכו בתיל שעל גדר ההפרדה, ושינה את כיוון מעופו. חוות דעת המומחים, שהתבססה על ניתוח מרחבי של צילומי הווידיאו ושל חומרים נוספים הפריכה טענות אלה, וקבעה כי כל התרחישים שהעלה הצבא מצביעים על ירי בכינון ישיר. יותר מכך, המומחים ניתחו גם את מאפייני התעופה של רימון הגז הספציפי והגיעו למסקנה כי אם היה החייל שפגע באבו רחמה יורה אותו כפי שמחייבות הוראות הפתיחה באש, הרי שהרימון היה נוחת במרחק של מאות מטרים מאחורי אבו רחמה ולא פוגע בו.

אחמד אבו-רחמה, אחיו של באסם, אמר בשם משפחתו כי "אנחנו שמחים מאוד על פתיחת החקירה סוף סוף. זה היה צריך לקרות עוד באותו יום, וברור שהצבא פתח בחקירה כי הכריחו אותו, ושבשנה ורבע האחרונות הוא ניסה לטייח את הירי במפגין לא אלים שלא הייתה כל סיבה בעולם לפגוע בו ובטח שלא להרוג אותו".

הארגונים "בצלם" ו"יש דין", שפנו לפרקליט הצבאי הראשי, הביעו סיפוק מהודעת הפצ"ר על הפתיחה בחקירה, אולם ציינו כי השיהוי בפתיחת החקירה הוא בלתי מוצדק. "רק התעקשותם של הפונים, שסיפקו לצבא חוות דעת מקצועית הקובעת כי אין ספק שאבו רחמה נורה בכינון ישיר, הביאה לקבלת ההחלטה. אנחנו מקווים שהזמן הרב שחלף מאז האירוע לא יפגע ביעילותה של החקירה, ושההחלטה שקיבל הפצ"ר היום תוכל לספק צדק למשפחתו של אבו רחמה ולכפר בלעין".