עשרות מרצים מכל המוסדות להשכלה הגבוהה חתמו על עצומת פעילי שייח ג'ראח הקוראת להחרים את הכיבוש. עוד חתמו על העצומה פעילים רבים, ביניהם מזכ"ל ברית הנוער הקומוניסטי (בנק"י), אמג'ד שביטה. עד עתה חתמו על העצומה כ-800 יהודים וערבים. בין אנשי האקדמיה הבכירים שחתמו על העצומה: פרופ' קלמן אלטמן (הטכניון), פרופ' יעקב כתריאל (הטכניון), פרופ' אורי רם (אונ' בן-גוריון), פרופ' גדי אלגזי (אונ' תל-אביב), פרופ' יוסף זעירא (האונ' העברית), פרופ' חווה יבלונקה (אונ' בן-גוריון), פרופ' ענת בילצקי (אונ' תל-אביב), פרופ' רון כוזר (אונ' חיפה), פרופ' חיים גנץ (אונ' תל-אביב), פרופ' בן-ציון מוניץ (אונ' תל-אביב), פרופ' משה צוקרמן (אונ' תל-אביב), ד"ר אפרים דוידי (אונ' תל-אביב), ד"ר עופר כסיף (מכללת ספיר), ד"ר חררדו לייבנר (אונ' תל-אביב), ד"ר לב גרינברג (אונ' בן-גוריון), ד"ר ישי מנוחין (אונ' בן-גוריון) וד"ר יובל יונאי (אונ' חיפה).

העוצמה פורסמה על ידי פעילי השלום בשייח' ג'ראח, שרואים בדאגה את יוזמות החקיקה האנטי-דמוקרטיות המקודמות בכנסת ישראל. בהודעת הפעילים נמסר: "בכוונתנו להיאבק בחקיקה זו הפוגעת בזכות היסוד של חופש הביטוי, המצפון והמחאה – כדוגמת החוק האוסר על אזרח ישראלי לקרוא לסנקציות כלכליות נגד מוסדות ישראליים בארץ ובשטחים הכבושים. אנו נחושים להיאבק במגמות פשיזציה כגון אלה, ולפיכך, כמעשה של מרי אזרחי, אנו קוראים לחברינו לצרף את חתימתם לעצומה שפורסמה בסוף השבוע".

בעצומה נכתב: "אנו קוראים להחרים חברות הפועלות בשטחים הפלסטינים הכבושים ובמזרח ירושלים ומרוויחות מהכיבוש, להימנע מהשקעות בהן ומעסקאות עימן ומרכישת מוצריהן. ההתנחלויות הן לא רק פשע כלפי העם הפלסטיני, אלא גם פגיעה באינטרס הישראלי. קידום החוק האוסר עידוד חרמות מאלץ אותנו לא רק להחרים מוצרי התנחלויות באופן אישי, אלא לקרוא לכך בפומבי. הפרה פומבית היא תגובה הכרחית לחקיקה אנטי-דמוקרטית; אי-ציות מתריס מתחייב לנוכח דיכוי חירות המצפון והביטוי. אנו מקווים כי החוק האוסר ביטויי עידוד ותמיכה בחרם ייבלם, אולם במידה ויחוקק אנו נכונים ואף מקווים לעמוד לדין בעוון הפרת החוק הבלתי דמוקרטי הזה".

לחתימה על העצומה

פעילי "סולידריות שייח' ג'ראח" רואים בדאגה את יוזמות החקיקה האנטי-דמוקרטיות המקודמות בכנסת ישראל: "בכוונתנו להיאבק בחקיקה זו הפוגעת בזכות היסוד של חופש הביטוי, המצפון והמחאה – כדוגמת החוק האוסר על אזרח ישראלי לקרוא לסנקציות כלכליות נגד מוסדות ישראליים בארץ ובשטחים הכבושים. אנו נחושים להיאבק במגמות פשיזציה כגון אלה, ולפיכך, כמעשה של מרי אזרחי, אנו קוראים לחברינו לצרף את חתימתם לעצומה שפורסמה בסוף השבוע.

"אנו קוראים להחרים חברות הפועלות בשטחים הפלסטינים הכבושים ובמזרח ירושלים ומרוויחות מהכיבוש, להימנע מהשקעות בהן ומעסקאות עימן ומרכישת מוצריהן. ההתנחלויות הן לא רק פשע כלפי העם הפלסטיני, אלא גם פגיעה באינטרס הישראלי. קידום החוק האוסר עידוד חרמות מאלץ אותנו לא רק להחרים מוצרי התנחלויות באופן אישי, אלא לקרוא לכך בפומבי. הפרה פומבית היא תגובה הכרחית לחקיקה אנטי-דמוקרטית; אי-ציות מתריס מתחייב לנוכח דיכוי חירות המצפון והביטוי. אנו מקווים כי החוק האוסר ביטויי עידוד ותמיכה בחרם ייבלם, אולם במידה ויחוקק אנו נכונים ואף מקווים לעמוד לדין בעוון הפרת החוק הבלתי דמוקרטי הזה".

לחתימה על העצומה
עוד על המאבק בשייח ג'ראח

שר החינוך, גדעון סער, אמר בשבוע שעבר כי בכוונתו לפעול נגד מרצים הקוראים לחרם אקדמי על ישראל, כך פורסם ביום שני, ה-21 ביוני, בעיתון "הארץ". סער התייחס לדו"ח של תנועת "אם תרצו", לפיו קיימת "הטיה אנטי-ציונית בלימודי מדע המדינה".

"מדובר בטענות שחשוב לבחון אותן לעומקן, אני חושב שהדו"ח של 'אם תרצו' הוא חשוב במובן שהוא מעורר את השיח הציבורי", אמר השר סער בכנסת בשבוע שעבר, "חשוב לבחון את הנושאים המועלים במסגרתו".

רקטור אוניברסיטת חיפה, הפרופ' יוסי בן ארצי אמר בתגובה: "טוב יעשה שר החינוך אם יתעלם מדו"ח שנושב ממנו ריח של מקארתיזם". "אני מקווה שהוא יבין את החומרה שבעצם המעקב והמלשנות אחר מרצים, ואם בכלל צריך להתייחס ברצינות לגוף מסית כמו 'אם תרצו'".

בתוך כך, פרופ' ניב גורדון, ראש המחלקה היוצא לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון, קיבל בשבוע שעבר מכתב איום על חייו. "גורדון אתה בוגד! אני אגיע לבן-גוריון להרוג אותך!", נכתב במכתב. השולח האנונימי חתם: "אם תרצו".

לדברי הפרופ' גורדון, שהביע בעבר תמיכה בהטלת חרם אקדמי על ישראל, האיום האחרון הגיע בדואר שנשלח לאוניברסיטה, בניגוד לאיומים קודמים שקיבל דרך הדואר האלקטרוני. "מישהו קנה בול והלך לדואר, הוא עשה כבר מאמץ כלשהו", אמר. היום הגישו גורדון והאחראים על הביטחון באוניברסיטה תלונה במשטרה. "יש אווירה של אלימות כלפי כל מי שמותח ביקורת על מדיניות הממשלה, ובמסגרת הזו יש גם התקפה ממוקדת על האקדמיה", אמר ל"הארץ" הפרופ' גורדון.

"אלפי עובדים הולכים להיות מפוטרים בהתנחלויות. ההסתדרות רוצה להגן על עובדים ישראלים ופלסטינים ללא קשר לטריטוריה בה הם עובדים. הפלסטיני העובד בהתנחלויות לא עושה זאת כדי לחזק את ההתנחלויות אלא כדי לפרנס את משפחתו. לכן אנחנו מתנגדים לחרם. כל עוד אין פתרון מדיני יש לנו חובה מוסרית להגן על העובדים", כך אמרה בכנס שנערך ביום שני (ה-7 ביוני) באוניברסיטת תל-אביב, אביטל שפירא, אחראית על קשרי חוץ בהסתדרות, שהגיעה לכנס במקום עופר עיני.

עמירם שור, נציג התאחדות התעשיינים, ארגון המעסיקים הגדול בישראל, התייחס לחרם ואיים על הרשות הפלסטינית: "לא הייתי רוצה לנסות את ישראל, כי זה יהיה לרעת הפועלים הפלסטינים. התעשייה, אני מניח, תפנה לממשלה, תקבל אישור לייבא עובדים זרים ותפתור את הבעיה".

"לפלסטינים זכות חוקית להטיל חרם על מוצרים מההתנחלויות. שימוש במוצרי ההתנחלויות על ידי הפלסטינים יהיה סוג של השמדה עצמית", הגיב חסן אבו ליבדה, שר הכלכלה הפלסטיני, בכנס מרכז פרס לשלום שנערך באוניברסיטת תל אביב בנושא "שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל לפלסטינים במזרח תיכון משתנה".

עובדי הנמלים בשבדיה הודיעו בשבת (ה-5 ביוני) כי יחרימו במשך שבוע ספינות וסחורות ישראליות במחאה על ההשתלטות חיל היום על משט השלום לעזה בתחילת השבוע שעבר. הארגון אף קרא לאיגודים נוספים להצטרף להחרמת סחורות המגיעות מישראל. דובר איגוד עובדי הנמלים, פיטר אנרבק, מסר כי החרם יהיה בתוקף בין 15 ל-24 ביוני. "אם ספינה ישראלית תגיע, אנחנו לא נטפל בה", הבהיר.

באיגוד הנמלים השבדי חברים 1,500 עובדים, שלטענת אנרבק תומכים בארגון "ספינות לעזה" שארגן את המשט, ומגבים את ההחלטה על החרם. בהודעה רשמית שפרסם הארגון, נטען כי ההחלטה התקבלה על רקע "המתקפה הנפשעת חסרת התקדים על משט פעילי השלום לעזה. כמה מהמשתתפים נהרגו מאש ישראלית, ואחרים נעצרו ללא סיבה".

בנוסף, קרא איגוד הנמלים לארגוני עובדים ומוסדות אחרים להצטרף ליוזמה ולהחרים את ישראל – תוך דרישה כי תכבד את החוק הבינלאומי, וכי הקהילה הבינלאומית תמצה עמה את הדין. "עליה להסיר את המצור מעל עזה באופן מיידי", נכתב בהודעה. בעבר החרימו עובדי הנמלים של שבדיה את האוניות הדרום-אפריקאיות בעת משטר האפרטהייד ואת האוניות הצ'יליאניות בעת משטרו הרצחני של הגנרל פינושה.

גם איגוד העובדים הגדול ביותר בבריטניה, "יונייט", החליט להטיל חרם על חברות ישראליות בעקבות הרג המפגינים הטורקים באונייה "מרמרה". בסוף השבוע פורסם כי ההחלטה, שהתקבלה פה אחד על ידי נציגי הארגון, קוראת לעובדים בבריטניה לקדם מדיניות של "נישול חברות ישראלית" ולהחרים מוצרים ושירותים ישראליים "בדומה לחרם על מוצרים מדרום אפריקה בזמן האפרטהייד".

בנוסף, האיגוד יקיים כינוס שיוכתר בשם "ועידת פלסטין" כדי להביע תמיכה בפעולה נגד הסחר עם ישראל. עם זאת, נציגי האיגוד הצביעו בעד המשך קשרי הסולידריות עם הסתדרות העובדים הישראלית, בניגוד לאיגוד האקדמאים הבריטי אשר החליט לנתק לחלוטין את הקשרים עם ישראל.

לבקשת התאחדות התעשיינים, אחד מהארגונים החזקים של בעלי ההון הישראליים, החל משרד התמ"ת לבחון דרכים לפיצוי תעשיינים בהתנחלויות שנפגעו כתוצאה מהחרם הפלסטיני על מוצריהם. כמו כן פנו אנשי משרד התמ"ת למקבליהם ולגורמים בינלאומיים, על מנת שאלה יגרמו להפסקת החרם.

שר התמ"ת ממפלגת העבודה, בנימין בן אליעזר, העלה את הנושא בפגישתו עם נשיא מצרים חוסני מובארק, כשנילווה לביקור ראש הממשלה. הרשות הפלסטינית הודיעה בשבועות האחרונים על החרמת מוצרי ההתנחלויות, כחלק ממאבקה נגד הכיבוש.

בן אליעזר אמר כי הוא רואה "בחומרה" את החלטת הרשות הפלסטינית להחרים סחורות המיוצרות באזורי התעשייה בהתנחלויות. עוד אמר בן אליעזר. "חרם כלכלי הוא כלי ניגוח פוליטי שפל שלא תורם כלל לאווירה שאנחנו מנסים לייצר באזורנו בימים אלה". מן הסתם, השר לא התייחס בדבריו למצור הישראלי הממושך על רצועת עזה.

השוק הפלסטיני חשוב מאוד לקפיטליזם הישראלי, והשטחים הפלסטינים מהווים נתח חשוב של הייצוא הישראלי. במהלך שנת 2009 הגיעו מכירות הפלסטינים לישראל לכ-1.5 מיליארד שקל. מכירות ישראל לרשות הפלסטינית הגיעו לכ-15 מיליארד שקל, מחציתם מוצרים ישראלים והיתר מיובאים על ידי ישראלים.

שר החוץ מחה לאחרונה על כך שהרשות הפלסטינית מממנת כביכול תביעות נגד בכירים ישראלים, מכספים שישראל מעבירה לה. השר יוצא מנקודת הנחה שכספים אלו ניתנים בחסד ולא בזכות, וכן – כי תביעות נגד ישראלים הן מעשה לא לגיטימי.

שנים רבות טענו ישראל וחברי הקהילה הבינלאומית כי הפלסטינים "אינם מקבלים אחריות על עצמם" וכל מה שהם עושים מסתכם ב"הטלת אשמה על ישראל וביצע פיגועים נגד חפים מפשע". זה מה ששמענו. כעת, כשטענות אלו פג תוקפן והן לא מצליחות עוד לשכנע את העולם, ארסנל הטיעונים של ישראל מתחלף, ונציגיה מטיחים: "שהפלסטינים יפסיקו להתבכיין".

אולם, מה שישראל בוחרת לראות מכאן הוא לא בהכרח מה שהעולם רואה משם. לאורך השנים העולם שיתף פעולה עם המניפולציה הישראלית להטיל תמיד את האחריות בסכסוך, למרבה האירוניה, דווקא על העם שחי תחת כיבוש, העם הפלסטיני. אך כיום מתחילים להבחין באסטרטגיה ברורה של הפלסטינים, שממשלתם שוקדת על בניית מוסדות המדינה, ואנשיהם מרחיבים את המאבק הבלתי אלים ברחבי הגדה המערבית וירושלים, מנהלים חרם על מוצרי ההתנחלויות, וה"חמור מכל": הם הפסיקו לעשות פיגועים. אולם בעיני ישראל, כל זה ממש לא יפה מצידם.

ממשלת ישראל אינה רואה בעין יפה את ההפגנות הבלתי אלימות שמתקיימות במספר מקומות בשטחים הפלסטינים. המודל של בלעין הועתק לנעלין, שייח ג'ראח, נבי סאלח ודיר נזאם. פעילים פלסטינים, ישראלים ובינלאומיים בוחרים לקיים יחדיו מדי שבוע הפגנות במסגרת התנגדות עממית בלתי אלימה לכיבוש, מהלך המנוגד לכל המוסכמות שישראל אוהבת לשמר לעצמה ולהפיץ בעולם, ולכן כוחות הכיבוש בוחרים לדכא הפגנות בלתי אלימות אלה דווקא בדרכים האלימות ביותר.

ממשלת ישראל אינה מקבלת את תוכנית הממשלה הפלסטינית להקמת מוסדות המדינה וסיום הכיבוש. היא רואה בה צעד חד צדדי. ניתן לחשוב כי ממשלת ישראל מעוניינת להקים את המדינה בעצמה והממשלה הפלסטינית מושכת את השטיח מתחת לרגליה.

ממשלת ישראל אינה רואה בעין יפה את קמפיין הממשלה הפלסטינית להחרמת מוצרי ההתנחלויות. "איך מעיזים אנשים שחיים תחת שליטתנו לצאת נגד מוצרים שמיוצרים באדמות שגזלנו מהם והענקנו למתנחלים משלנו, בניגוד לכל החוקים הבינלאומיים? איך מעזה הממשלה הפלסטינית להרים את הראש, לדאוג לחיזוק הכלכלה הפלסטינית המקומית ולמצוא פתרונות למובטלים? פשוט חוצפה".

ממשלת ישראל אינה מעוניינת שפלסטינים יתבעו אותה בבתי הדין הישראלים. "מדינת החוק" אינה מעוניינת שישתמשו בחוקים שלה כדי לדרוש צדק, ואפילו הכנסת שלה פועלת רבות כדי לעקוף בג"ץ במקרה שפסק לטובת הפלסטינים.

ממשלת ישראל גם לא רוצה גם שפלסטינים ישתמשו בחוק הבינלאומי ויתבעו אותה בבתי דין בינלאומיים. "לפלסטינים אין זכות להשתמש בחוק נגדנו. זה פשוט לא מתאים". ממשלת ישראל כועסת על כך שפעילים פרו פלסטינים מגיעים לאולמות הרצאות של נציגים שלה ומשבשים את מהלכן, או מפגינים מול דובריהן. "מה פתאום? המניע היחיד של אנשים אלה הוא שנאה ואנטישמיות".

ממשלת ישראל זועמת על כך שפעילים בעולם ינהלו קמפיין לחרם וסנקציות על ישראל בשל היותה מדינה כובשת שמפרה את החוק הבינלאומי. הרי פעילים אלה מונעים מאנטישמיות ושנאה. ממשלת ישראל רואה בחומרה רבה את העובדה שבספרי הלימוד הפלסטינים מוזכר המונח "אלימות של הכיבוש" ואף מפיצה דו"ח לדיפלומטים בנדון. "זו פשוט הסתה בלתי נסבלת. כיבוש? אלימות? איפה? מי? אלוהים ישמור".

פעילויות לגיטימיות אלו ואחרות מקלקלות לממשלת ישראל את תירוץ הביטחון שהיא שחקה וסחטה עד אינסוף, ומפריעות למסע הדה-הומניזציה שהצליחה לבצע כלפי העם הפלסטיני.

ובכן, אני מציעה לממשלת ישראל להקדיש את ישיבתה הבאה לגיבוש תוכנית עבודה עם כללים והוראות מאוד ברורים: איך היא מצפה מעם שחי תחת כיבוש ברוטאלי ונפשע במשך עשרות שנים להתנהג.